"רעש אדמה יפתור את בעיית המבנים לשימור"

"אם לא נחזק את המבנים לשימור, ברעידת האדמה הבאה תיפתר כל בעיית המבנים לשימור בתל אביב", כך התריע אתמול עו"ד מיכה גדרון, יו"ר ועדת הערר במחוז תל אביב, בכנס השנתי לתכנון ולבנייה של מרכז הלכה ומעשה ושל משרד עורכי הדין אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.

גדרון מתח ביקורת על התנהלות עיריית תל אביב בכל הקשור ליישום תמ"א 38 ברבעים 3 ו־4 בעיר: "אני לא חושב שניתן לשלול באופן גורף התחדשות עירונית באזור מסוים במסגרת תוכנית של העירייה. ישנה הטעות הנפוצה שתמ"א 38 לא חלה על מבנים לשימור. זה לא נכון, יש לבחון כל מקרה לגופו אף שבאופן כללי התוכניות לשימור חזקות יותר מתמ"א 38".  

חיים כהן, מהנדס עיריית רמת גן | צילום: רונן מחלב

גדרון הוסיף כי "יש רשויות מקומיות כמו תל אביב שהחליטו איפה התמ"א תחול ואיפה לא תחול. זה טוב שרשות מקומית ממפה את העיר ומחליטה אילו זכויות היא מאשרת בהתאם לתמ"א, אבל הדבר הזה חייב להתבצע בתוכנית מחוזית. ברוב המקרים, כשמגיעה אלינו התנגדות לתוכנית לחיזוק מבנה בגלל סיבות כמו מחסור במקומות חניה, אנחנו נוטים להעדיף חיזוק של הבניין והוספה של ממ"דים".

"להגדיל את הצפיפות"

האדריכל חיים כהן, מהנדס העיר רמת גן, תקף בחריפות את מחוז תל אביב במשרד הפנים בכל הנוגע לטיפולו בנושא ההתחדשות העירונית. לדבריו, "מחוז תל אביב פועל נגד כל הצעה שלנו להגדיל את צפיפות הדירות. הוא פועל לפי 'מפתח שמאי' ולא מבין שכולם ירוויחו מהגדלת הצפיפות. אנשים רוצים לגור ליד מקום העבודה שלהם וליד המקום שבו הם מבלים, זה חוסך דלק וזמן. אני לא מבין למה מחוז תל אביב לא עושה תוכניות להגדלת הצפיפות בתחומו".

כהן הסביר כי המפתח להורדת מחירי הדירות הוא הגדלת היצע הדירות בתל אביב, ברמת גן ובגבעתיים. "בשנת 2008 נוספו לרמת גן שטחים רבים במסגרת החלטה של ועדת הגבולות. השטחים כללו את רמת אפעל וקרקעות חקלאיות רבות. הכי פשוט היה להפשיר את הקרקעות הללו ולבנות עליהן, אבל החלטנו שניתן להגדיל את הצפיפות בתוך השטחים הבנויים", אמר כהן.

כהן, שנחשב לאחד ממובילי תחום ההתחדשות העירונית בישראל, הצליח לקדם עד כה מספר רב של יחידות דיור ברמת גן, יותר מבכל ערי המרכז. כרבע מהדירות שאושרו עד כה לבנייה במסגרת התחדשות עירונית הן ברמת גן.

לפי הנתונים שהציג כהן, בשנת 2012 הוגשו 105 בקשות חדשות לתמ"א 38 ברמת גן, שמוסיפות 1,850 יחידות דיור - פי ארבעה מהמספר ב־2011. כמו כן, לדבריו, ב־2005–2012 נוספו לעיר כ־2,500 יח"ד. לדבריו, התוכניות להתחדשות עירונית לא מתקדמות בצורה חלקה ול־90% מהבקשות מוגשות התנגדויות. "את רוב המקרים דוחה ועדת הערר, שמבינה את החשיבות של התחדשות עירונית. לא כל נבחרי הציבור מבינים שחיי אדם חשובים יותר מתוספת של מקומות חניה".

עודד גבולי, מהנדס עיריית תל אביב, התייחס לביקורת הרבה שהוטחה בפני העירייה והסביר כי היא מנסה לקדם תוכניות תוך הפעלת שיקול דעת. "לצערי, הדיון הציבורי כל הזמן מתמקד בתוכנית הרבעים, אבל יש תוכניות נוספות להתחדשות עירונית בתל אביב. הנושא של פינוי־בינוי למשל הוא די מפותח ועוד היד נטויה. חשוב להתאזר בסבלנות, לא סתם נחתמה ההכרזה של אונסק"ו. יש לנו כיווני פיתוח ותוכנית אסטרטגית, תוכנית המתאר שלנו כבר בוועדה המחוזית".

עודד גבולי, מהנדס עיריית תל אביב | צילום: עמית שעל

"בלי רכבת זו צרה"

גבולי התייחס גם לחשש העירייה מהאפשרות שהאוצר לא יעביר את התקציבים הדרושים להקמת הרכבת הקלה. לדבריו, "ב־20 השנים הקרובות ייבנו באזור המרכז כ־150 אלף יחידות דיור, וצריך לעשות את זה בחוכמה. הרכבת הקלה חשובה לנו מאוד ואנחנו פועלים מול האוצר כדי שלא יבטל את הסכומים שמוקצים לכך. בשדה דב ובתוכנית צפון מערב העיר יוקמו כ־24 אלף יחידות דיור ומחוץ לעיר ייבנו עשרות אלפי יחידות דיור. אם לא תיבנה הרכבת אנחנו נהיה בצרה צרורה. אפשר ליצור צפיפות וזה נכון, אבל חייבים את הרכבת".