מחאה דיגיטלית: אנונימוס יוצאת נגד "חוק הריגול" האמריקאי

מאות אתרים מחשיכים היום את דפי הבית שלהם, במחאה על הצעת החוק האמריקנית המכונה CISPA (חוק שיתוף והגנת מידע מודיעיני דיגיטלי) שעברה ביום ה' האחרון את אישור הקונגרס. הצעת החוק מעוררת התנגדות רבה בקרב ארגוני פרטיות וזכויות אזרח ואף בבית הלבן עצמו.

החוק יתן לרשויות בארה"ב גישה נרחבת לחשבונות של משתמשים ברשתות חברתיות ולתיבות המייל שלהם, לצורך ביצוע מעקב סמוי ובלתי מוגבל, עם מחסומים משפטיים זניחים בלבד. את המאבק בו מובילים אנשי תנועת אנונימוס; רשימת האתרים שהוחשכו כוללת בעיקר כאלה שקשורים לקהילת ההאקרים ואתרי תוכן קטנים, ללא נוכחות של אף אחד מהאתרים הגדולים ברשת.

פעילי אנונימוס בהפגנה. מובילים את המאבק ב-CISPA | צילום: cc by liryon

ענקית הטכנולוגיה יושבות על הספסל

ההצעה, אותה הגיש חבר הקונגרס הרפובליקני מייקל רוג'רס בנובמבר 2011, עברה בקונגרס ברוב גדול של 288 תומכים לעומת 117 מתנגדים. זו הפעם השניה שהיא מגיעה לאישור הקונגרס - באפריל 2012 היא הוגשה ואושרה, אבל נבלמה בסנאט, שהעדיף לקדם הצעת חוק מקבילה משלו.

ההצעה שהוגשה הפעם זהה לקודמת, כאשר נסיון של חבר הקונגרס הדמוקרטי אלן גרייסון להוסיף לה סעיף המחייב צו בית משפט כדי לקבל גישה למידע, נהדף בידי מקדמיה. גם הפעם ההערכות הן כי להצעה סיכוי קלוש לעבור את אישור הסנאט, ונשיא ארה"ב ברק אובמה כבר הצהיר כי יטיל עליה וטו.

צפוי להתנגד. הנשיא אובמה | צילום: איי פי

במסגרת הקמפיין, החליפו האתרים המשתתפים את דף הבית שלהם בהודעת "אתר זה אינו זמין במחאה נגד CISPA" ואחריה רשימת המשתתפים, שמונה נכון לשעת פרסום הידיעה 373 אתרים. מספר חשבונות טוויטר ופייסבוק שקשורים לאנונימוס הודיעו גם הם על השתקה, כמו גם דף הפייסבוק של תנועת אוקיופיי וול סטריט.

בניגוד למהלך מחאה דומה, שנערך בשנה שעברה נגד חוק האנטי-פיראטיות SOPA וזכה לתמיכת חברות ענק כמו גוגל - הפעם העדיפו הטיטאנים להישאר מחוץ למשחק. בנסיון הקודם להעביר את הצעת החוק, התייצבו מרבית חברות הטכנולוגיה המשפיעות לצדה, והן רואות אותה כדרך אפקטיבית לשתף מידע על איומים דיגיטליים והתקפות רשת עם הממשלה וזו עם זו, באופן שאמור לטענתן לשפר את בטיחות השימוש באינטרנט לכלל הגולשים. בין החברות התומכות בה אפשר למצוא את פייסבוק, IBM, אינטל, מיקרוסופט, אורקל ואחרות.

ריגול ללא צו בית משפט

ההתנגדות להצעת החוק נובעת מהיותה גורפת מדי ונטולת סייגים, לדעת המתנגדים, ומהאפשרות שהיא מעניקה לגופי הביון והבטחון הממשלתיים ולחברות הטכנולוגיה לעקוף חוקים קיימים המגינים על פרטיות האזרחים ולהעביר ביניהן מידע אישי כגון תכתובות אימייל ורישומי גישה של משתמשים לאתרים.

בין המתנגדים אפשר למצוא גופים כמו האגודה האמריקנית לזכויות אזרח, ה-EFF, עיתונאים ללא גבולות וארגוני זכויות ופרטיות אחרים, לצד מספר גופי טכנולוגיה כמו מוזילה, אתר רדיט וקרייגסליסט. לטענתם, החוק יאפשר לממשלה לרגל אחר אזרחים ללא צורך בצו בית משפט וללא אפשרות של הנעקב לדעת שעקבו אחריו לאחר מכן, יספק לתאגידים הגנה מפני תביעות בשל מסירת מידע, יאפשר להם לבצע תקיפות דיגיטליות בלא להיענש והוא מפר את התיקון הרביעי לחוקה.