אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אבי ליכט: "בתחום הגז יש תת רגולציה שפוגעת במשק" צילום: עמית שעל

ועידת האנרגיה

אבי ליכט: "בתחום הגז יש תת רגולציה שפוגעת במשק"

המשנה ליועמ"ש בוועידת האנרגיה: "לא יהיה מנוס מהקמת רשות גז וחשמל עצמאית וחזקה"; דיוויד גילה: "לא ננוח עד שנוכל ליצור מתחרה עצמאי לקבוצת דלק ונובל שיוכל להתחרות על הלקוחות בישראל"

22.04.2013, 12:09 | הדר קנה

"אני חושב שדווקא בתחום הגז יש תת רגולציה ולא עודף רגולציה והיא פוגעת במשק", כך אמר עו"ד אבי ליכט המשנה ליועמ"ש בוועידת האנרגיה, במסגרת מושב רגולטורים בהנחיית עו"ד אריה נייגר יועץ משפטי של מכון האנרגיה בו השתתפו גם פרופ' דיויד גילה הממונה על ההגבלים, חן בר יוסף מנהל מינהל הדלק ואוהד מראני מנכ"ל הכשרה אנרגיה.

ליכט דיבר על רגלוציה באופן כללי ואמר: "אני לא חושב שונה מכם בחלק מההיבטים. יש עכשיו מהפך תודעתי בקרב הרגולטורים ביחס לרגולציה. זה כמובן לוקח זמן אבל השינוי מתחיל. ההבנה שרגולציה הפכה למקצוע וחייבים לתת תשובה לשווקים שהפכו מקצועיים. כתוצאה מההבנה הזו וגם בעקבות ועדת טרכטנברג התחילו שורה של תהליכים. ההבנה היא שצריך למסד את תהליכי העבודה של רגולציה - כמה עולה רגולציה, מה התועלת לעומת הנזק והכנסה של כלים מתמטיים כדי לפסול רגולציה שיכולה להזיק יותר מלהועיל. אנחנו גם בוחנים רגולציה בדיעבד - כלומר לראות על איזו רגולציה אפשר לוותר. זה שינוי תודעתי".

אבי ליכט, צילום: אוראל כהן אבי ליכט | צילום: אוראל כהן אבי ליכט, צילום: אוראל כהן

הוא המשיך: "החשש שלנו לאור הניסיון בעולם, שניכנס לרגולציה מתגוננת. כמו כל דבר בממשלה זה יילך לאט אבל הכיוון ברור. הביקורת על התהילכים והרגולציה נופלת על אוזניים קשובות.

"אחד הדברים החשובים זו ההבנה שהרגולציה גם משתנה. הרגולציה הפכה לרב קודוקדית - שר אחד לא יכול להוביל רגולציה מורכבת. חייבים להבין שהרגולציה מחייבת שיתוף פעולה בין משרדים וחובה לחזק את השירות הציבורי - לתת מענה לאנשי מקצוע טובים שהם רגילים להתנהל איתו בעולם שלהם. הממשלה צריכה לקבוע יעדים, אבל מי שמבצע הם רשויות רגולטוריות עצמאיות שיוכלו לגייס כוח אדם איכותי ולא להיות מושפעים מחילופי שרים. נושא קריטי הוא היכולת לבוא עם מדיניות אחידה. היום אין מנגנון כזה ולכן חייבים למסד תהליכי הכרעה. להושיב את כל הרגולטורים ולבנות מנגנון שיכריע".

ליכט עבר לדבר על שוק האנרגיה ואמר: "תחום הגז הטבעי זה התחום שצריך לדרוש את מלוא תשומת הלב הרגלוטורית. יש פער עצום בין חשיבות התחום ליחס הרגולטורי שהוא מקבל. אני חושב שדווקא בתחום הגז יש תת רגולציה ולא עודף רגולציה. והיא פוגעת במשק. אם אפילו נלך לדברים טריוויאלים - איזה דין חל מחוץ למים הטריטוראליים? הממשלה עדיין לא יודעת לתת תשובה. חייבים לסגור את הפער באמצעות חקיקיה ראשית".

ליכט הוסיף, "רוב הציבור לא יודע ששותפויות הגז לא מתנהלות כמו חברות ציבוריות. וגם את הפער הזה חייבים לסגור. חייבים גופים עצמאיים וחזקים ומישהו חייב להתסכל על זה בראייה כוללת. צריך כוח אדם איכותי, מומחים שיתנו פיתרון ומענה אמיתי לשוק המתפתח מולנו. זה ישדר בגרות למשק ויפתור את בעית הרגולטורים המתנגשים".

לדבריו, "זה לא פשוט אבל אם נגיע למצב ששרים לא מתעסקים ברגולציה יומיומית והרגלוטרים נעים על פי קווים שנקבעו בממשלה. זה יפתור את הבעיה. לכן לא יהיה מנוס מהקמת רשות גז וחשמל עצמאית וחזקה".

אחריו עלה דיויד גילה שהגן על הרגלוטרים ואמר: "רשות ההגבלים היא רשות מקצועית עצמאית ולא שונה במהותה מכל הרשויות בעולם שתפקידם לשמור על הצרכן ולהילחם ביוקר המחייה. אנחנו עושים כמיטב יכולתינו לעודד יזמים, אבל מתוך מחשבה שלא נוותר על הגנה על הצרכן.

"נקודת המוצא היא שהגז שייך לציבור בישראל, אבל המדיה בנתה מודל של נתינת רשויונות ליזמים לחפש והם זכאים לרווח שמופק מהגז. כפוף לכמה כללי משחק - אחד מהם שלא יפגעו בתחרות על לב הצרכן בישראל. התפקיד של הרשות לשמור על התחרות הזו. זו זכות יסוד וכך גם בשוק הגז הטבעי".

גילה שטח את היתרונות של תחרות: "הגז מהווה 35% ממחיר החשמל. 99% מעתודות הגז בישראל מוחזקים על ידי דלק ונובל. לכן אנחנו רוצים לעודד שייכנס מתחרה משמעותי ולכן אנחנו מוכנים לרכך את הגישה שלנו כלפי גופים שרוצים לחפש בישראל".

גילה סיפר על העקרונות המרכזיים ליצירת תחרות: "מאגרים חייבים להיות בבעלות ושליטה נפרדים, שלא יהיו חשופים לנתונים של מאגר מתחרה, מה שהוא מספק חייב להיות קטן מכמות שיש לו בפועל ולכן להגביל ייצוא. צריך שהמחיר של הגז לא יהיה תלוי במחיר הבינ"ל של הגז - לכן צריך להגביל את הייצוא של הגז. צריך שהלקוחות לא יהיו כבולים לספק במשך תקופה ארוכה כדי שלא יהיו כבולים אליו".

לדבריו, "הרשות הכריזה בכפוף לשימוע שההשקעה של דלק ונובל בלוויתן מהווה הסדר כובל ולא ננוח עד שנוכל ליצור מתחרה עצמאי לקבוצת דלק ונובל שיוכל להתחרות על הלקוחות בישראל.ביוני 2012 התחלנו להתערב בכל החוזים של תמר עם הלקוחות כדי להשאיר מקום לתחרות כשיכנס מתחרה חדש. הכרזנו על השותפות עם תמר כמונופלים ולכן אסור להם לנצל את מעמדם בשוק".

אחרי גילה עלה חן בר יוסף שאמר: "למה חייבים רגלוציה? השופט אהרון ברק כותב שהחוק אינו דורש שהצדדים יהיו מלאכים זה לזה אלא שלא יהיו זאבים זה לזה. כאשר אנחנו רואים חברות בתחומים מסוימים עם מרווחי סולר פי 3 -4 ממה שצריך להיות, אז יש תחושה שלטובת הצרכן וגם לטובת החברות צריך רגולציה".

לדבריו, "הרבה מפוקחים אומרים שהם מרגישים שהמפקח קצת מגזים, אני כמפקח מרגיש שההגזמה גם בצד השני. שבאים אלי ואומרים שאם הם יורידו את המחיר באגורה אחת החברה שלהם תקרוס זו הפחדה, אז צריך אמון משני הצדדים".

אוהד מראני סיפר על הבעיות בשוק הישראלי: "בשבוע האחרון התפרסמו ידיעות שבלבנון בסיבוב הראשון של מכרז האקספלורציה היו מעל 50 חברות בנ"ל. אני שואל למה זה לא קרה בישראל? יש לנו את כל התנאים שכולם יבואו הנה. אנחנו מדינה יותר מתקדמת, מדינת חוק עם סדר וכלכלה מערבית ולמרות זה אף אחת מהחברות הללו לא מגיעה. אנחנו יודעים את האמת שיש חברות רבות שנמנעות להגיע בגלל האינטרסים שלהם במדינות ערביות רבות. וזה התחום שעדיין ניזוק מהמציאות הגיאו פוליטית. במסקנה שחייבים להפוך את ישראל למדינה הרבה יותר אטרקטיבית כדי לעודד חברות גלובאליות".

אוהד מראני, צילום: עמית שעל אוהד מראני | צילום: עמית שעל אוהד מראני, צילום: עמית שעל

הוא המשיך: "יש לנו ברגלוציה שתי אפשרויות: לתת למונופלים לגדול ולצמוח ולהשתלט על ענפים ואז להקים וועדה שתכריז על רפורמה ואז לנפץ אותו לרסיסים. האפשרות השנייה והמועדפת בעיני לעודד מדיניות שתעודד תחרות והתפתחות של שחקנים חדשים בתחום וכך גם למשוך חברות בנ"ל. היא אולי פחות סקסית אבל היא הרצויה למשק בכל התחומים וגם בתחום הגז".

הוא סייג את דבריו: "אני בשום אופן לא מציע שהממשלה תתחיל להכביד על קבוצת דלק נובל - הם עושים עבודה מצויינת שהביאו את הגז. אבל כדי להימנע ממצב שבעתיד יקומו ועדות שיגרמו לזעזועים צריך לעודד כניסה של עוד חברות".

אחר כך שטח את הצעדים המתבקשים להשיג זאת: "צריך לתת היתרי יצוא נדיבים מאוד ואין סיבה לחשוש מכך. אני רוצה לחדד שאנחנו מדברים על תעשיה מיוחדת מרוב התחומים. יותר היתרי יצוא לא יפגעו בהיצע הגז לשוק המקומי. נהפוך הוא - הם יגדילו את ההיצע. אף אחד לא ירצה לחפש עוד גז אם השוק מלא.

המוסכמה שיש כמות גז נתונה בישראל ולכן אם נייצא יהיה פחות היא לא נכונה במהותה. ככל שיחפשו יותר יהיו יותר תגליות. צריך לאפשר יצוא הרבה יצוא. לדבריו, "גז טבעי לרכב גם פרטי וצביורי למה לא מקדמים את זה? זה וין וין לכולם. זה יהיה גם ירוק וגם כלכלי".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות