"יש להביא משקיעים זרים שיעזרו לשחקנים החדשים לגייס כספים לקידוחים"

"אני רוצה להתמקד בהסבת משק הדלק לצריכה של גז טבעי. הצרכים של השוק הם אדירים וחסרי תקדים בהיקפם. חשוב שנדע את זה על מנת להיערך לכך", כך אמר אבי בן אסאייג. מנכ"ל דלק ישראל, במושב "משקיעים בעתיד - פיתוח ומימון השקעות במשק האנרגיה", במסגרת ועידת האנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה שהתקיימה בתל אביב.  

לדבריו, "במהלך 2012 צרך המשק 13 מיליון טונות של מוצרי דלק שונים, עלייה של כ-11% לעומת שנת 2011. במהלך 2013, ההערכה היא כי כ-2.5 מיליון טונות, יוסבו בחזרה מצריכה של תזקיקי נפט לגז טבעי. מדובר רק בהתחלה. מה צריך לקרות על מנת שעד שנת 2025 60% מדלקי התחבורה יוסבו לגז טבעי או במוצרים שמבוססים עליו? מה שנדרש זה הרבה כסף שיופנה להשקעות.

"ההשקעות הללו בנויות משני מהלכים מרכזיים. המהלך הראשון, שעשוי להביא להחלפה של כ-30% מצריכת סך תזקיקי הנפט - כ-4-3 מיליון טונות תזקיקים בשנה - זה כרוך בהשקעות רבות להסבת התעשייה והתחבורה הכבדה, לגז טבעי. זה מהלך יקר וארוך. אני מעריך שעל מנת לממש 30% הסבה, הצורך הפיננסי הוא של בין 20-15 מיליארד שקל. החלק הארי מתרכז בהסבת התחבורה מצריכת סולר לגז טבעי.

"המשק הישראלי יזדקק לשני מתקנים גדולים להסבה ועוד סכום דומה. כלומר, בסך הכל 50-40 מיליארד שקל. האם שוק ההון ערוך לכך? איני יודע. לדעתי, על מנת לעמוד במשימה, נדרשים כמה יעדים מרכזיים. מיסוי. ראשית, אם לא תהיה החלטיות לגבי גובה המס שצרכני התחבורה ישלמו על גז טבעי, איני רואה מעבר לגז טבעי. אין אפשרות לקבל החלטות השקעה במיליארדים כאשר אין לנו מושג מה ממשלת ישראל יכולה לבצע בתחום המיסוי.

"שנית, ידע. כולם רוצים לדעת מה הגז הטבעי יכול לחולל. אבל כדי לעשות את השינוי, הממשלה צריכה לתת מענקי הסבה. שלישית, הממשלה צריכה לבחון בתקופה של מחנק אשראי, העמדת הלוואות זולות ארוכות טווח כדי לעזור למשק לממן את הצריכה של גז טבעי. אין כיום פלטפורמת השקעה נכונה שיכולה לאפשר לגופי ההשקעה להשקיע בהון סיכון. צריך לחשוב איך בונים כזו פלטפורמה", אמר בן אסאייג.  

עוזי דנינו, מנכ"ל אקסלנס נשואה: "ישנם מספר שלבים בהפקה. ברור שבשלבים הראשונים המוסדיים לא שם. שלב הפיתוח הוא שלב לעולם הבנקאות. בשלב זה לדעתי חייבת להיות גם מעורבות של מוסדיים. אני מאמין שהמוסדיים ישתתפו בגיוס. יש עקומת למידה של כניסה לכל תחום מצד המוסדיים. להערכתי נראה בגיוס הזה כבר את המוסדיים, וזה יילך ויתגבר. בתחום המימון מדינת ישראל תצטרך לחשוב על מתווים קצת שונים ממה שהיינו רגילים אליהם עד היום.

"העיכוב בייצור גם מעכב את תהליך המימון ולכן לדעתי זירוז של הייצוא יכול לתת תשובות גם בתחום הזה. אני חושב שאת ההמלצות של הוועדות צריך להוציא לפועל, ואת התהליך צריך להתניע. להערכתי, ברגע שהוא יותנע, יגיעו המקורות".

עודד חיימוב, מנכ"ל לידרים יועצים לניהול סיכונים: "אנחנו רואים גם מוסדיים מהארץ וגם בנקים בחוץ לארץ שמוכנים לתת תמיכה לפרויקטים האלה. השאלה איפה המדינה יכולה לעזור בתחום של מימון? אני מצטרף לדבריו של יגאל לנדאו, אם לא היה העיכוב בוועדת צמח, יכול להיות שהגידול במסים היה מיותר. כלומר, צריך להקשיב ליזמים. צריך לפתח את לווייתן כמה שיותר מהר".

איך מממנים פרויקט כמו לוויתן?

יגאל לנדאו, מנכ"ל רציו חיפושי נפט: "שמענו את גדעון תדמור מדבר על פיתוח תמר. הם מומנו כולם בזמן אפסי, והצליחו להביא באמצעות מימון פרטי לסיום מוצלח תוך עמידה בלוחות זמנים. אם זה היה קורה עם גורם ממשלתי, זה היה לוקח עשר שנים, ולא שלוש שנים, ולא היה עולה שלושה מיליארד דולר, אלא פי שלוש. אני סבור, שגם פרויקטים חדשים, יהיה אפשר לממן דרך המגזר הפרטי, ועל בסיס חוזי יצוא עם חברות הגז הגדולות בעולם. כלומר, נגד חוזים ארוכי טווח. כשלוויתן יפותח, יהיה גז בשפע גם למדינת ישראל, והיא לא תהיה תלויה בשיבר אחד בנמל אשדוד".

האם צריך לפצל מאגרים?

לנדאו: "אם רוצים תחרות צריך לעודד תחרות. למדנו לאחרונה כי לבנון פרסמה מרכזים בשטחים שלה, ונדהמנו לראות כיצד 50 חברות מהמובילות בעולם נהרו ללבנון. התוצאה הסופית היא העובדה שהם לא באים לכאן. מדוע ? כאשר שותפי לווייתן ניסו להביא לארץ שותף בין לאומי מחוץ לארץ, אסטרטגי, הצליחו להביא את אדיסון. אולם, לא עמדו בתור. וכדי שיגיעו לכאן שחקנים מובילים, צריך לעודד את התנאים. לא באים לכאן לא בגלל הרגולציה, אלא בגלל שאנחנו יהודים. צריך לעטוף בהרבה חום ואהבה כל שחקן מוביל שרוצה לבוא לכאן. עד היום גילו כאן 25 TCF של גז. יש הרבה יותר. צריך לדאוג לתנאים כדי לדאוג לגז ולהפיק אותו. במצרים יש רזרבות כפולות מוכחות מאשר בישראל זאת. למרות זאת יש שם מחסור בגז. המפעל הגדול ביותר שם מושבת. היא שוקלת לייבא גז יקר מאלג'יר בגלל שלא היו שם את התנאים לקדוח ולייצר את הגז. יש לפתח כללים מוגדרים ליצוא נוח ואי רדיפה של שחקנים זרים שבאים לכאן. לגבי פיצול תמר או לויתן, יש לזכור כי עלוית הפיתוח הן של מיליארדי דולרים. אבל, מי יישא בהוצאות הפיתוח הללו ? הרי שלפני שימכרו אותו, צריך להפיק אותו.

  

"ועדת צמח הגישה מסקנות לפני שמונה חודשים, והממשלה לא אישרה אותן עדיין. כל חודש עיכוב, במקרה שלנו של לויתן והקדמת הייצוא, עולה לקופת המדינה למעלה ממיליארד שקלים. מדובר על כסף מס שייכנס לקופת המדינה. מדברים על חינוך מעמד הבינים ובטחון. על מצב קשה בו צריך להגדיל מיסים וכו'. ובאותו זמן הממשלה מושכת ומורחת אפשרות לקבל למעלה מיליאארד שקלים בחודש מס שישולם על ידי יצואניות הגז תחת מגבלות המלצות ועדת צמח. העיכוב הזה בלתי נסבל ולא מתקבל על הדעת".

מנכ"ל מודיעין, רון מאור: "תוכניות העבודה של משרד התשתיות מדברים על סכומים של כ-12 מיליארד דולר. בכל הקשור לפעילויות חיפוש. פעילויות חיפושים מממנים רק באמצעות הון עצמי. אנחנו דיברנו על כך כבר מזמן שהשוק המקומי לא יידע לממן היקפים כאלה. צריך להביא משקיעים זרים, והם אוהבים יציבות. הם אוהבים נראות. הם צריכים לדעת מה קורה מבחינת הגבלים עסקיים. לדעתי, יצירת תחרות במשק, בכל תחום, בטח בגז ונפט, היא דבר מבורך. אבל אם מדברים על הקבוצה הראשונה שקיימת כיום, הרי שמעבר לנובל והשחקנים שכבר קיימים, כיום, והרי קידוח עולה מעל 100 מיליון דולר, צריך להביא משקיעים זרים שיעזרו לשחקנים החדשים לגייס".

מה יקרה אם המדינה תשהה את מסקנות ועדת צמח?

"בקנה מידה מקצועי נובל, שפועלת בארץ, הגיעה לכאן, ואחריה הגיעה אדיסון. אולם צריך להבין שזו טיפה בים. הגופים הללו קשה להניח שייכנסו למדינה קטנה כמו ישראל בגלל בעיה גיאו- פוליטית כמו ישראל ושיש כאן רשיונות בודדים. על מנת שנביא גופים מהשורה הזו, חייבים שתהיה לנו את האופציה הזו באמצעות עידוד שוק ההון, הבאת אסדות, והתחלת קידוחים. נכון שזו בעיה של יזמים, אבל במעגל הרחוק זו הופכת להיות הבעיה של המדינה".

עו”ד ענת קליין, מנהלת מחלקת אנרגיה ב-GKH: "אני מתחברת לדברים של רון. נתוני הפתיחה של המשק הישראלי לא מזהירים. לא כל אומות העולם נוהרים אחרי הציונות, וצריך לכל הפחות חזות של מדינה מתוקנת לפחות בהיבט הרגולטורי. יש לזכור שהשוק מסתמך על חקיקה ישנה ברובה, משנת 1952, ויש הרבה פרמטרים דינמיים בתחום. לכן, תאגידים בינלאומיים גדולים שפועלים בכל העולם שואלים , מתי תהינה המסקנות בדוח צמח. ואחר כך שואלים, כיצד קורה דעת המיעוט משתלטת על דעת הרוב כאילו היא הנורמה השולטת. משקיעים זרים רוצים לדעת מה המשמעות של החלפת הממשלה, אימוץ מסקנות דוח צמח ועוד. צריך לייצר ודאות רגולטורים וצריך להתמקד בשאלה של מה, ולא רק כמה. האם יש עודף או תת רגולציה זו שאלה מצוינת. אבל צריך להתמקד בשאלה המרכזית והיא מה קורה עם צוואר הבקבוק של התשתיות ומדוע בתחום זה אין טיפול רגולטורי? מדובר בבעיה של חוסר וודאות וזה מבריח משקיעים זרים. צוואר הבקבוק של התשתיות כל כך קריטי.מתעסקים בסימפטומים ולא בבעיה. ובהיבט הזה הרגולטור צריך לקחת את עצמו בידיים ולעשות חשיבה מיוחדת על המה, ולא הכמה".

שלמה אלפיה, שותף מנהל תחום גז ונפט ארנסט אנד יאנג: "אני סבור שכחוט השני עוברת בפאנל וביום הזה הדיעה שהשוק הזה נמצא במחסור תפעולי. דיברו על מחסור במשאבים כדוגמת מהנדסים, אנשי מקצוע. ישראל כמקום של אי שווי משקל. לדעתי התפקיד של המדינה הוא להתערב במקומות של חוסר שיווי משקל. על השר לטפח תעשייה חשובה כל כך ממקום של עזרה וסיוע. יש היום מקום לשקול , במיוחד אחרי ששינסקי, לעודד תעשייה של חיפושי גז ונפט. צריך לעודד יזם , כמדינה, לעזור ליזם שניסה לקדוח ונכשל, כנגד הצלחה. הייתי רוצה שהמדינה תייצר תמריץ ליזם, שאם קדח והפסיד, הנסיון שלו לא יירד לטמיון. חשוב שיבין שמדובר לצורך העניין בקידוח אחד מתוך עשרה. אני מאמין שועדת צמח תאשר כמות מסוימת של ייצוא שתבטיח תועלת כלכלית ליזמים".