הרשתות החברתיות בסין חושפות את ממדי שפעת העופות

המחזה הנפוץ בשווקים ובפרברי הערים ברחבי סין, זה של כלובי תרנגולות עמוסים וחוות זעירות בחצרות אחוריות שמוכרות ביצים מהתרנגולת ישר לצרכן, ניצב בפני איום עם התפרצות חדשה של שפעת העופות. ההתפרצות הנוכחית מדאיגה במיוחד את השלטונות, מפני שהיא מעוררת הדים למגיפת הסארס שכמעט ריסקה את הכלכלה הסינית, ושולחת מפקחים להורות על סגירת שווקים והריגת עופות. מוכרי העופות, בינתיים, נקראים להיבדק וחוששים לבריאותם: רוב המקרים המוקדמים יותר התגלו אצל מגדלי וסוחרי עופות.

מאות אלפי עופות נשחטו בניסיון לעצור את המגיפה, וחובבי היונים בבייג'ינג, עיר שגידול יונים בה הוא מסורת של מאות שנים, מתלבטים מה לעשות עם בנות טיפוחיהם. בשנגחאי נסגר שוק הציפורים הייחודי של העיר, ואפילו הקשישים שנוהגים לצאת לפארקים עם כלובים של ציפורי שיר בכל בוקר נאלצים לחדול זמנית מהתחביב.

בשבוע שעבר הודיע משרד הבריאות הסיני על 20 מקרים חדשים של השפעת הקטלנית שהתגלו במדינה, ועל שני מקרי מוות נוספים. בכך הגיע מספר הנדבקים ל־96 בסך הכל מאז מרץ, ומספר המתים מהמחלה הגיע ל־18. ארגון הבריאות העולמי הודיע במקביל כי ברבים מהמקרים האחרונים נדבקו אנשים שלא היה להם קשר ישיר עם עופות, ולכן נבדק חשד להדבקה בין בני אדם, מה שמהווה התפתחות מדאיגה. בעוד הכוננות למניעת מגיפות גוברת ובתי החולים מתכוננים לקלוט מקרים חדשים, איש עדיין לא יודע מה בדיוק מקור הגלגול האחרון של הווירוס.

לא השתנה הרבה בעשור

"אנחנו נמצאים בטריטוריה לא מוכרת", אמר פיטר הוטלר, דקאן בית הספר הלאומי למחלות טרופיות בבית הספר לרפואה ביוסטון, בראיון ל"וושינגטון פוסט". "הסיכון הוא שהווירוס N7N9 יעבור מוטציה, כך שהוא יעבור לא רק מעופות לבני אדם, אלא בין בני אדם. כך קרה בכל מגיפות השפעת הגדולות הקודמות". הסיכון למגה־מגיפה, על פי הוטלר, "עדיין קטן, אך לא אפסי".

במונחים כלכליים, המגיפה המתהווה מביאה גם לפגיעה כספית לא מבוטלת: עד כה, לפי התאחדות מגדלי העופות בסין, הענף הפסיד 1.6 מיליארד דולר בשל סגירת שוקי עופות וצניחה בקניית ביצים ועוף. ההפסדים הללו עלולים להיות רק קצה הקרחון כאשר כבר עכשיו נרשמת פגיעה בשוק הסויה, המשמש מזון לעופות. גם מסוכנויות נסיעות מתקבלות ידיעות על ביטול נסיעות לסין, מגמה שעלולה להתגבר אם התפשטות השפעת תצא משליטה.

המקרים הראשונים זוהו בתחילת החודש באזור הדלתא של נהר היאנגצה, באזורים הכפריים הסמוכים לשנגחאי. מאז כבר אותרו חולים רבים בעיר עצמה וגם באזורים אחרים, כולל מקרה אחד בבייג'ינג.

ההתרחשות כולה, למרות הודעות הרגעה כי מדובר כרגע בתפוצה מוגבלת וכי המצב נמצא בשליטה, מעוררת בסינים רבים זיכרונות ממגיפת הסארס שתקפה את המדינה בתחילת 2003. הדמיון הזה מזכיר כי אין מדובר רק במחלה או במשבר בריאותי שיש לטפל בו, אלא גם בעניין פוליטי ממדרגה ראשונה - ומבחן לא פשוט לממשלה החדשה בראשות שי ג'ינפינג, נשיא סין החדש, שנכנסה לתפקידה במרץ.

מגיפת הסארס (Severe Acute Respiratory Syndrome) פרצה בסין בדיוק בזמן חילופי השלטון הקודמים, לפני כעשור, ופגעה קשות הן בכלכלה והן באמון הציבור הסיני ואמון העולם בהנהגה בבייג'ינג. כאשר זוהו מקרים ראשונים בסוף 2002 בדרום סין, הממשל היוצא, של ג'יאנג דזמין, החליט לטפל בנושא בשקט ולא לערב את ארגון הבריאות העולמי כדי שלא ליצור בהלה שתפגע בתדמיתה של סין.

חו ג'ינטאו, שנכנס אז לתפקיד, ירש את ההחלטה הזו והמשיך לפעול באותו קו עד מרץ 2013. ההחלטה התבררה כטעות פטאלית שתרמה להתפשטות של המחלה, וגם של הפאניקה שסביבה. בסופו של דבר, נגיף הסארס הדביק יותר מ־8,000 איש ברחבי העולם, הרג 775 חולים ועלה בהפסדים גלובליים של 40 מיליארד דולר, על פי מחקר של מכון ברוקינגס.

הנזק הגדול ביותר היה כנראה לתדמיתה של סין כמעצמה בדרך וכמדינה שעוברת הליכי דמוקרטיזציה הדרגתיים. חו וראש הממשלה דאז, וון ג'יה־באו, הצליחו במידה מסוימת לתקן את הנזק הזה כשהורו על חקירת הטיוח ופיטורי שורה של בכירים. שניהם נתפסו בתחילת הכהונה כרפורמטורים, בין השאר בהסתמך על הטיפול בפרשת הסארס, אבל במבט לאחור ברור כי רפורמות משמעותיות לא יצאו לפועל בעשור שבו הם החזיקו במושכות הכלכלה שהפכה בינתיים לשנייה בגודלה בעולם.

נשיא סין שי ג'ינפינג. מבחן לא פשוט | צילום: בלומברג

גם היום משקיפים רבים רואים בשי ג'ינפינג ובראש הממשלה שלו, לי קצ'יאנג, רפורמטורים שיוכלו להצעיד את כלכלת סין קדימה ואולי אף ייזמו רפורמה פוליטית. ההתפרצות החדשה של שפעת עופות עשויה להעמיד במבחן את ההנחה הזו, ואת המנהיגים עצמם. בשנים האחרונות הביאו התפרצויות עונתיות קלות של שפעת בסין דווקא לעצבנות גוברת בדרגי הממשל ולצעדים כמו החמרה של הצנזורה.

התגובה בינתיים נראית שונה מזו של 2003. ארגון הבריאות העולמי אומר כי השלטונות הסיניים משתפים פעולה באופן מלא וחושפים את כל המידע שבידיהם. הארגון אף מעורב בחקירת גורמי ההתפרצות ובבדיקת מקרים חדשים, ומומחים בינלאומיים הגיעו החודש בהזמנת הממשל כדי לסייע בבדיקות, בשינוי מובהק מהדחייה של מעורבות בינלאומית ב־2003.

בהלת הסנוניות המתות

דווקא אזרחים בסין, בעיקר הצעירים והמחוברים יותר לרשת, מביעים ספקות באשר לפתיחות החדשה הזאת. הצנזורים ברשתות החברתיות במדינה מקפידים למחוק דיווחים לא רשמיים של גולשים מחשש, לא בלתי מבוסס, כי יובילו לפאניקה בציבור. כשגולשת מנאנג'ינג, אחד ממוקדי המחלה, העלתה לוויבו, המקבילה הסינית לטוויטר, תמונות של סנוניות מתות בעירה, התמונה זכתה לעשרות אלפי שיתופים ולמאות אלפי תגובות לפני שהצנזורים הספיקו למחוק אותה.

משרד הבריאות המקומי בנאנג'ינג אסף את הציפורים לבדיקה והודיע כי אין להן קשר למגיפת השפעת, אולם גולשים עדיין הביעו ספקות ואי־אמון. במהלך מגיפת הסארס דיווחים רבים של אנשים פרטיים שהוגדו בזמנם על ידי השלטונות כשמועות שנועדו לזרוע בהלה, התבררו כנכונים.

גולשים מעלים תהיות מדוע היה עיכוב של יותר מחודש מאז שהתגלו המקרים הראשונים ועד שיצאה הודעה רשמית על התפרצות השפעת ב־31 במרץ - עיכוב שמזכיר את שערוריית הסארס. אפילו התקשורת הרשמית המצונזרת של סין כבר פרסמה תהיות בנושא, אבל פוסטים ברשת שמבקרים את הממשל על הטיפול בשפעת העופות נמחקים מיידית. לפני שבועיים נעצרו עשרה אנשים באשמה של "הפצת שמועות" אחרי שכתבו ברשתות החברתיות על התפרצות המגיפה.

ייתכן שהעיכוב בהודעה הרשמית נעשה כיוון שבמרץ התכנס הקונגרס הלאומי של סין לישיבה השנתית שלו בהיכל העם שבכיכר טיאנאנמן בבייג'ינג. הקונגרס מינה רשמית את שי ואת חברי הממשלה החדשה האחרים, ובתקופה זאת השלטונות עושים הכל כדי להימנע מפרסומים שליליים מכל סוג. בינתיים נראה כי גם אם לקחי הסארס נלמדו והטיפול בהתפרצות יעיל ושוקף יותר, בסין, כמו בסין, היציבות השלטונית היא עדיין ערך עליון, הרבה לפני בריאות הציבור.