אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

חקר ביצועים: השבוע של לפיד, רוסק-עמינח וקוק

שר האוצר נואם ברגש, "השמים הפתוחים" אושרו, לאומי נסוג מההסדר עם גנדן, אלופה חדשה בכדורגל, הכיסא של מנכ"ל אפל מתנדנד, ומתברר שהצנע התבסס על שגיאה

25.04.2013, 08:15 | כתבי כלכליסט

רוסק־עמינח - נווטת קרב

רקפת רוסק־עמינח התנהלה לה בבטחה במסלול שהיא מכירה היטב: גביית אשראי. כשהעסק מתחרבש מביאים כמה שיותר כסף חזרה הביתה, ואת היתר מוחקים. גם במקרה של נוחי דנקנר היא פעלה על הטייס האוטומטי שלה. אבל פתאום תנאי הדרך השתבשו ורוסק־עמינח עצרה לרגע, לחשב מסלול מחדש. ואז היא פעלה בנחישות, ומהר, הוציאה את האוויר החם שהצטבר והרגיעה את הלקוחות. במילים פשוטות, את מבחן המנהיגות הראשון שלה בראשות בנק לאומי רוסק־עמינח עברה בהצלחה.

גולן פרידנפלד

 

רוסק-עמינח. חישבה מסלול מחדש, צילום: עמית שעל רוסק-עמינח. חישבה מסלול מחדש | צילום: עמית שעל רוסק-עמינח. חישבה מסלול מחדש, צילום: עמית שעל

לבייב - ישלם, הרוויח

בדצמבר האחרון עוררה אפריקה ישראל חששות בשוק ההון, כשדיווחה כי אין ודאות שבעל השליטה לב לבייב ישתתף בהנפקת הזכויות של החברה במאי. אפריקה היתה החברה הראשונה שנכנסה להסדר חוב אחרי המשבר, ב־2009, ולבייב התחייב אז להזרים לחברה 750 מיליון שקל בחמישה תשלומים. התשלום הרביעי, של 100 מיליון שקל, אמור היה להגיע בהנפקת הזכויות הקרובה, אבל לבייב יכול היה בכל זאת להימנע ממנו ולדלל את המניות שלו במחיר הגבוה פי ארבעה ממחירן בבורסה. כלכלית, זה הרבה יותר משתלם לו. ובכל זאת הוא בחר להזרים את הכסף. כך הוא לא רק ניצל מביקורת ציבורית נוקבת, אלא גם קטף שבחים על כך שהנה, בימים האלה נמצא טייקון שעומד מאחורי החברה שלו.

גולן חזני

מכבי TLV - הניצחון זר, הקללה לא

מכבי תל אביב לקחה השבוע את אליפות המדינה בכדורגל אחרי עשור שחון, והיא עשתה זאת בזכות כסף קנדי, ניהול קפריסאי, ניהול ספורטיבי הולנדי, אימון ספרדי, והצטיינות של חלוץ שבדי ממוצא קרואטי־סרבי ושוער ניגרי. אבל כשהקפטן שירן ייני (הבן של ליאור ייני) התעכב קצת עם הרמת צלחת האליפות, אחד מחבריו לקבוצה קרא: "תרים כבר יא בן של זונה". כי חייבים לצבוע גם את הניצחון הזר בצבע ישראלי.

אוריאל דסקל

שחקני מכבי תל אביב, צילום: אורן אהרוני שחקני מכבי תל אביב | צילום: אורן אהרוני שחקני מכבי תל אביב, צילום: אורן אהרוני

לפיד - מילים, מכות. ורפורמות?

"האדם העובד" של יאיר לפיד קיבל השבוע חיבוק חם ואוהב שכמותו לא קיבל כבר הרבה זמן מהפוליטיקה הישראלית. החום ואהבה הציפו אותו באופטימיות, אולי אפילו גרמו לו ללחלוחית בקצה העין, להתרגשות בלב. בעוד שלושה חודשים או קצת יותר הוא ירגיש כאב בכיס. הגזירות הכלכליות הבלתי נמנעות מכוונות היישר אליו, ובלי משרד לובינג ומנוף פוליטי שאין לו, הוא עלול לספוג מנה נוספת של גזירות כבר בשנה הבאה. ואז אפילו מילים מלאות פאתוס לא יועילו. החלון הקצר הזה - עד שהגזירות יאושרו ויורגשו, בקיץ הקרוב - זה הזמן שיש לשר האוצר להראות ל"אדם העובד" שהוא לא רק מטיל עליו מסים אלא גם מוזיל לו את יוקר המחיה. אחרי הנאום הכל כך מוקפד, צריכות לבוא רפורמות מבניות שהוא ירגיש מיידית בארנק.

גלית חמי

קוק - הוא, קלאודיוס

קיסר רומא קלאודיוס, כפי שהונצח בספריו הקלאסיים של רוברט גרייבס, היה איש חביב ולא ממש כריזמטי. הוא עלה לשלטון אחרי הירצחו של אחיינו המטורף קליגולה, ושיקם את האימפריה הלא מתפקדת. מנכ"ל אפל טים קוק, כפי שהוא מונצח בעיתונות הטכנולוגיה, הוא איש חביב ולא ממש כריזמטי. הוא נבחר לתפקיד אחרי מותו של סטיב ג'ובס וניסה לשוות לאפל תדמית סימפטית יותר, באמצעות תרומות לצדקה וחקירת התנאים במפעלים בסין. קליגולה שרד בשלטון רק ארבע שנים, קלאודיוס 13. ג'ובס שלט באפל ביד רמה 14 שנה, קוק הסתובב כל השבוע על קצה גבול הקדנציה שלו אחרי פחות משנתיים, בעקבות הצניחה בערך המניה. כי למנהיג אמנם מותר להיות אנושי, אפילו לגמגם, אבל הוא חייב לספק את הסחורה. אחרת כולם מתגעגעים לרודן שהיה שם קודם.

דור צח

קוק. על גבול הקדנציה, צילום: רויטרס קוק. על גבול הקדנציה | צילום: רויטרס קוק. על גבול הקדנציה, צילום: רויטרס

שריג - מסדיר, עם מחיר

לפני כמה חודשים פרופ' עודד שריג, הממונה על שוק ההון והביטוח, הודה שבמשך שנים, בחסות הרגולטור, חברות הביטוח מכרו מוצר חסר כיסוי - ביטוחים סיעודיים קבוצתיים, שנמכרים דרך מקומות עבודה גדולים. השבוע פרסם שריג תקנות שמסדירות את התחום ובעצם מחסלות את הביטוחים האלה. ומה עם הכסף ששילמו המבוטחים עד כה? ירד לטמיון. ומה עם העובדים המבוגרים, שאולי יזדקקו לכיסוי סיעודי בעתיד הלא רחוק? הם נשארו עם כיסוי חלקי, אם בכלל. דבר דומה קרה גם בקרנות הפנסיה הוותיקות, אבל שם המדינה פרסה לחוסכים רשת ביטחון של עשרות מיליארדי שקלים. לחוסכים בביטוח הסיעודי היא לא מציעה אפילו שקל. אבל עם שר אוצר שכל כך קשוב לרגשי הציבור, אולי קול מחאה רמה עוד יכול לשנות את התמונה ולגרום למדינה לקחת אחריות על המחדל שהתרחש תחת חסותה במשך שנים.

שאול אמסטרדמסקי

עיני - שוחק שביתה

הרבה שביתות חלפו עברו במשק בשנים האחרונות. קטנות, גדולות, ארוכות, קצרות, צודקות יותר, צודקות פחות. אבל כבר הרבה מאוד זמן לא היתה כאן שביתה מיותרת כמו זו שנקטו השבוע שלוש חברות התעופה הישראליות על אישור הסכם השמים הפתוחים. במקום לחשוב חכם ולראות איך יתפתח המשא ומתן בין החברות לממשלה על תנאי ההסכם - כפי שאכן קרה לאחר שהחלה השביתה - יו"ר ההסתדרות עופר עיני בחר בתגובה הפבלובית. במקום לתת אולטימטום ארוך טווח, הוא המאיס את ההסתדרות על הציבור ושחק את כוח ההרתעה שלה בשביתה שהסתיימה במפח נפש לכל הנוגעים בדבר. מלבד יאיר לפיד וישראל כץ, כמובן.

מיקי פלד

עיני. המאיס את ההסתדרות על הציבור, צילום: עמית שעל עיני. המאיס את ההסתדרות על הציבור | צילום: עמית שעל עיני. המאיס את ההסתדרות על הציבור, צילום: עמית שעל

טעות ריינהארט־רוגוף תשחרר מטבלאות?

26.2 מיליון מובטלים חיים היום באיחוד האירופי, תוצאה ישירה של מדיניות הצנע ההדוקה שהנהיגו הממשלות בעקבות פגיעת המשבר הכלכלי. השבוע התברר שהמדיניות הזאת התבססה בעצם על טעות: חסידי הקיצוצים האכזריים הסתמכו על התיאוריה של הכלכלנים המהוללים פרופ' כרמן ריינהארט ופרופ' קנת רוגוף, אבל דוקטורנט חרוץ מאוניברסיטת מסצ'וסטס שישב על הטבלאות של שני הפרופסורים גילה שבגלל טעות הקלדה נעלמו מהחישובים כמה פרטים מהותיים. הגילוי הזה מאפשר לרוח חדשה לנשוב באירופה; אפילו נשיא הנציבות האירופית מנואל בארוסו אמר השבוע כי מדיניות הקיצוצים בעצם מיצתה את עצמה. שאר העולם קיבל תזכורת למחיר של היצמדות לטבלאות ולמספרים, על חשבון התבוננות מעמיקה בכל התמונה הגדולה.

תמר טוניק

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



9 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
עיני- אחד המגינים האחרונים של האדם העובד בישראל
עיני הוא אחד המגינים האחרונים שנותרו לעובדים במדינה, בלי נשק השביתה שלו שבו הוא משתמש לעיתים בגלל שהממשלה לא מותירה לו שום ברירה- כבר מזמן שכר המינימום היה צונח ותנאי העבודה בארץ לא היו שונים בהרבה ממה שהיו באירופה במאה ה19: 18 שעות עבודה ביום, בלי ימי חופש ובלי פנסיה, הבעיה היא לא השביתות של ההסתדרות- הבעיה היא ביבי ועושי דברו, אשר הורסים את המדינה ומחריבים את החברה הישראלית.
סטודנט  |  26.04.13
לכל התגובות