טוויטר מחרידה את הבורסה: תעצרו את החדשות, אני רוצה לרדת

חבר'ה, תחשבו לפני שאתם נבהלים 

האקרים סורים, שפעילים מאוד לאחרונה, תקפו אמש (ג') בהצלחה את חשבון הטוויטר של סוכנות הידיעות AP. בין השאר, הם פרסמו שם ידיעה פיקטיבית על פיגוע בבית הלבן, מה שגרם לשוק המניות לחטוף התקף עצבים ולפרכס.

לידיעה לא היה שמץ של בסיס, כמובן, מה שלא הפריע לה להתפשט כאש בשדה קוצים. זה לא המקרה הראשון: היו דיווחים ברשת על מותו של סטיב ג'ובס בעודו בחיים; היו דיווחים על מותם של סנאטורים שעוד נשארו להם כמה חודשים לחיות; וכן הלאה, וכן הלאה. כל כמה חודשים יש אירוע דומה שמחסיר פעימה מליבם של אנשים לחוצים. כמו למשל, כאלה שכספם מושקע בחברות שעשויות להיות מושפעות מאותן "חדשות".

המסקנה המתבקשת היא שיש להתייחס בספקנות לכל ידיעה מתפרצת, ולא לקבל אותה כפשוטה אלא כשיש לה אימות ממקור אחר. לצורך כך, אנחנו צריכים להרגיע קצת עם קצב החדשות המטורף שבו אנחנו חיים. ציוץ לא צריך להקפיץ אותנו. צריך לקחת בחשבון גם את האפשרות שמישהו פרץ לאתר. במילים אחרות, גם אם ראית שקרה משהו שעשוי להשפיע על המנייה שאתה אוהב - קודם תוודא שזה נכון, לפני שאתה צווח על מנהל התיק שלך שימכור.

יש דיווחים על כך שטוויטר מתחילה לקחת סוף סוף ברצינות את נושא האבטחה, ושוקלת להציג למשתמשים בקרוב מערכת אימות כפול, כמו זו של ג'ימייל. זה היה צריך לקרות מזמן, ואם טוויטר לא רוצה שיתחילו להתייחס אליה כמו אל איזה פורום קיצוני איזוטרי, זה צריך לקרות כמה שיותר מהר.

מוכרים סביבה

אפל שרדה יפה את הרבעון האחרון, אם כי הוא הראשון מזה כעשור שבו החברה מדווחת על ירידה ברווחים (אבל לא בהכנסות). טים קוק הבטיח שהחברה תוציא מוצרים "מדהימים" בהמשך השנה או ב-2014.

דיווחנו אתמול על כך שוול סטריט לא יודעת איך לאכול את אפל, ומתחבטת בשאלה הקיומית האם זו חברת תוכנה או חברת חומרה. לגיזמודו יש תשובה חדה לשאלה הקהה הזו: אפל איננה חברת תוכנה או חברת חומרה, היא מוכרת סביבה.

באפל קלטו ראשונים שהבחירה במוצר איננה מקרית. אנשים לא סתם קונים דווקא אייפון או דווקא מכשיר אנדרואיד. גאדג'טים בודדים הם כלי כניסה למערכת שלמה, כזו שממנה אי אפשר לצאת בלי הוצאות ניכרות. אם אתה קונה סמארטפון של אפל, סביר שגם הטאבלט שלך יהיה של אפל.

החברה הבינה את זה פחות או יותר עם הקמת אייטיונס, שהאפסטור היא רק חלק מהאימפריה שלה. חשבון אייטיונס היא המפתח לשימוש באייפון או באויפד, בדיוק כמו שגוגל השתמשה אחר כך בחשבון ג'ימייל כמפתח למערכת אנדרואיד. האייפון הוא מפתח לכמיליון אפליקציות, שחלק ניכר מהן פועלות רק עליו; ליותר ממיליון ספרים, שאי אפשר לקרוא בקינדל; בקיצור, אפל יצרה גן סגור שקשה מאד לצאת ממנו בלי לשלם מחיר ניכר. זה מה שהיא מוכרת. למרבה הצער, יש קונים.

בבקשה, נסה לא לדבר

אחת התופעות המרגיזות ביותר היא הקריאה ל"הידוק החגורה": עומד ברנש ששום דבר לא חסר לו על במה רשמית ומלהג על כך שהציבור (זה שלא מרוויח בממוצע אפילו עשירית ממנו) צריך להוריד את רמת החיים שלו. איכשהו, אנחנו אף פעם לא שומעים את הדרישה הזו כלפי העשירים עצמם.

יש ברנש בשם גרהאם היל, שמכר בימי הבועה הגדולים איזו חברת אוויר לחברה אחרת וגרף כמה מיליונים טובים. לגיטימי. מה שפחות לגיטימי הוא מה שעשה היל לאחרונה: פרסם מאמר בניו יורק טיימס שבו קרא להמונים לאבד קצת רכוש, כי לדבריו, זה יעשה להם רק טוב.

שימו לב: היל לא באמת ויתר על רכוש, הוא פשוט צמצם את הצריכה שלו והעביר נכסים לחשבון הבנק. הוא הגיע למסקנה שלא הכל בחיים זה צעצועים אחרי ששוטט בעולם במשך עשר שנים, התאהב ביפהפיה מאנדורה, שלימדה אותו איך להיסחב עם כמה שפחות ציוד - מעט כלי טיפוח עצמי ולפטופ, אולי גם כמה בגדים, זה כל מה שאתה צריך.

שוב, לגיטימי. ובהחלט יהיה יותר טוב לכולנו, שלא לדבר על הפלנטה המעונה הזו, אם ניסחב עם פחות ציוד, ננצל היטב את זה שכבר יש לנו,ונלמד להסתפק בתיק יד במקום בשמונה מזוודות ענק וצוות עבדים נוביים לפני שאנחנו יוצאים לחופשה. מצד שני, לשמוע את זה מברנש שיכול לצאת לעשור של שוטטות בעולם בלי להקדיש דקה של מחשבה לשאלה מאיפה לעזאזל הוא יממן את זה – זה קצת מוגזם. זה מסריח מניתוק. הזהרו במיליונרים שמגלים את הרוחניות ובמיליארדריות שמספרות לכם שהשלום מתחיל בתוככם, במיוחד אם באותה הזדמנות אתם מתבקשים לוותר על זוטות חומריות כמו פרנסה.

הרובוטים באים, הרובוטים באים

ארגון זכויות האדם Human Rights Watch התחיל לפני מספר ימים בקמפיין חשוב: הוא רוצה שתהיה אמנה שתאסור על צבאות להפעיל רובוטים לוחמים שמקבלים החלטות הרג ללא מגע יד אדם.

רובוטים כאלה לא קיימים. או יותר נכון - אף צבא עדיין לא הודה שהם קיימים, כנראה בגלל החשש המוצדק מאוד של צבאות שאם אתה משחרר מכונה כזו לשטח, אין לדעת מה היא תעשה. בעיראק, שם פיזר הצבא האמריקאי כ-40,000 רובוטי לחימה בשיא הקרבות, היו מספר מקרים שבהם רובוטים זיהו לא נכון חיילים אמריקאים כעוינים ופתחו עליהם באש. למרבה המזל היה מפעיל אנושי שהפסיק את זה תוך זמן קצר. מה יקרה אם לא יהיה כזה? מה יקרה אם שיבוש מסיבי בתכנות של הרובוט יגרום לו לזהות דווקא גנרלים מהצד שלך כמטרות לגיטימיות?

HRW רוצים לוודא שכל החלטת הרג תתקבל על ידי בן אנוש. הם אומרים שלרובוט אין את היכולת להבין את הקונטקסט של שדה הקרב והמלחמה. מותר לתהות אם לרוב הלוחמים יש הבנה כזו, אבל לא זה הנושא. שליחת רובוט הרג לשדה הקרב מעלה שאלה משפטית קשה: מי אחראי עליו? הקצין שמספק לו מטרות? המתכנת שלו? היצרן?

הנסיון מראה שבכל פעם שאפשר להעלות שאלות כאלה, הפיתוי לבצע פשעי מלחמה גדול במיוחד. פשעים הם חלק בלתי נפרד ממלחמות. בואו לא ניתן להם עוד תירוצים.

קצרצרים

1. סיק טראנסיט גלוריה מונדי: פעם HP היתה אחת החברות המובילות בעולם ההייטק, אבל בשנים האחרונות היא בכותרות בעיקר בשל כשלונות, אסונות וחוסר יכולת לקבל החלטות, אלא אם אלה החלטות גרועות. עכשיו מסתבר שהנהלת החברה מודעת לכך שהמוראל בקרב העובדים נמוך יותר מהאמינות של טייקון ישראלי, ועל כן היא החליטה שמה שהעובדים צריכים היא להקה של רקדני בלט מעוררי השראה. האחרונים פורצים ללא כל הודעה מוקדמת למשרדי HP רנדומליים, ובהתנהגות שצריך לתהות אם היא עומדת באיסורי אמנת ז'נבה על השפלה ופגיעה בכבוד האדם כופים על העובדים צפיה במחול. מנהל משאבי אנוש של HP, וון האנסן (זכרו את השם למקרה שהרזומה שלו נוחת על השולחן שלכם) מודה שאי אפשר להצביע ולו על השראה אחת שנוצרה כתוצאה מהריקודים הללו, אבל מאמין שהם משרים "ויברציות חיוביות" במשרדי החברה. זה מסוג המקרים שבהם אתה מודה למפלצת הספגטי המעופפת על כך שבחרת להיות עצמאי.

2. זוכרים את פרשת אנטנה-גייט, הידועה בכינוי שהעניק לה סטיב ג'ובס "אתה מחזיק את האייפון לא נכון"? בשעתו, אחרי שכל העסק התגלגל לבתי משפט בטענה שאפל מכרה גרוטאות לא תקינות, התחייבה החברה לפצות את כל מי שרכש אייפון 4 ב-15 דולר. בימים אלה, מתחילים הצ'קים של אפל להגיע לבתי הלקוחות. כאן המקום להזכיר שהפסיקה בפרשה מצאה שאפל ניהלה קמפיין שקרי ומטעה של פרסום לאייפון 4. היא יצאה מזה די בזול, בהתחשב.

3. הדי הפיגוע בבוסטון עדיין איתנו: הנהלת רדיט, שהמשתמשים שלה יצאו למסע ציד בלתי מבוסס והאשימו כמה אנשים חפים מפשע בכך שהם היו אחראים לפיגוע, יצאה בהתנצלות רשמית על ציד המכשפות שנוהל דרכה. בין האנשים שנפגעו ניתן למנות את משפחתו של סוניל טריפאתי, סטודנט שנעדר מזה כשבוע. המשפחה של טריפאתי נאלצה להקפיא את עמוד הפייסבוק שפתחה כדי לסייע בחיפושים אחריו, בגלל המספר הגדול של תגובות עוינות שהגיעו מאזור רדיט. החברה התנצלה בפני המשפחה. לא שזה עוזר לה: היא מצאה את עצמה במצור תקשורתי מזה יממה.

4. טמבל בן 24 מאוסטרליה, שהתרברב בכך שהוא מנהיג ארגון הטרור המקוון לולזסק (לא בטוח בכלל שזה נכון) מצא שלמשחקי ה"שופוני" האלה יש מחיר. המשטרה המקומית עצרה אותו. הוא חשוד בפריצה למחשב ושינוי מידע ואם הוא יורשע בשני הסעיפים הוא הולך למקסימום של 12 שנה בכלא. המשטרה אמרה שעד כה אף אחד לא הכחיש את העובדה שהעציר שבידיה הוא מנהיג הארגון. ועל זה יש לומר: פחחח.

5. אזרחי דרום קוריאה זועמים על ביל גייטס, שנפגש לאחרונה עם הנשיאה שלהם, גאון היֵא פארק. בתמונות נראה גייטס, לשעבר מנכ"ל מיקרוסופט והיום פילנטרופ מוביל, כשהוא לוחץ ביד ימינו את ידה של פארק בעוד ידו השמאלית נמצאת בנונשלנטיות בכיסו השמאלי. החזקת ידיים בכיס נחשבת לסוג של התנשאות על האדם שאיתו אתה נפגש. גולשים דרום קוריאנים חפרו ערימה של תמונות של גייטס בהן הוא נראה לוחץ ידיים, ומסתבר שהחזקת יד בכיס שמאל היא סימן היכר שלו. פחד ותיעוב בדרום קוריאה.

• להרשמה לניוזלטר דו"ח טכנולוגי (תיבה שישית)