ביקורת הצגה: "ליזיסטרטה" בתיאטרון הבימה

מחזה מאת אודי בן משה ואלי ביז'אווי עפ"י אריסטופנס, ביז'אווי תרגם וכתב את הפזמונים והלחינה קרן פלס בניהולו המוזיקלי של טל בלכרוביץ'. תפאורה של לילי בן נחשון ותלבושות של עפרה קונפינו. עם ליליאן ברטו, אורי בנאי, אורי הוכמן, שמעון כהן, קובי מאור, אלון נוימן, עמי סמולרצ'יק ותומר שרון.

צוות השחקנים. הצגה שלא תביא שלום למזרח התיכון, אבל תספק ערב משעשע | צילום: ז'ראר אלון

קהל היעד: המחפשים קומדיה קלאסית עם טוויסט.

דבר המבקרת: חבורת גנרלים ישראלים מאצ'ואיסטים במאה ה־21 מקבלת פקודה לשחק בהצגה "ליזיסטרטה", וכיוון שעם פקודה לא מתווכחים הם נרתמים למשימה ומוצאים עצמם בשדה קרב אחר משהכירו. הם פושטים את המדים והופכים לשבע נשים אתונאיות (ובעליהן) במאה ה־5 לפנה"ס, הפותחות בשביתת מין כדי להביא שלום לעמן. כשהשלום מבושש להגיע, חבורת הגנרלים מפגינה גירל פאוור ראוי לצל"ש.

את הקומדיה שכתב אריסטופנס לפני יותר מ־2,400 שנה הפכו בן משה וביז'אווי, בעזרת רעיון מקורי, להצגה ישראלית מודרנית עם נגיעות אקטואליות שאולי לא תביא שלום למזרח התיכון, אבל מספקת ערב משעשע וצבעוני. אפשר היה לוותר על כמה רמיזות מיותרות ומוגזמות כמו איברי מין מוסתרים ונשלפים, זה לא מצחיק ולא תורם מאום, אך כל הגברים מפגינים יכולות משחק ושירה מרהיבות - כולל חילופי תפקידים מהירים ראויים לציון - וברטו מנהיגה אותם בכישרון. את המוזיקה המקסימה מזמזמים בעליצות גם בדרך הביתה, והתלבושות מוסיפות נופך דראגי־קומי. ציטוט למזכרת: "במלחמה, כמו במין, יש כלל זה בדוק, כגודל האיפוק כן גודל הסיפוק".

שורה תחתונה: ליזיסטרטה קלילה להמונים.