העולים העשירים יצטרכו לדווח בדיעבד על הכנסותיהם בחו"ל

פרק המסים בטיוטת חוק ההסדרים המעודכנת חושף שינויים משמעותיים בתחום המסוי. כך למשל כולל החוק ביטול רטרואקטיבי של הפטור מדיווח על הון שניתן לעולים חדשים ותושבים חוזרים, החלת מס חברות על רווחי שערוך בניגוד למצב כיום, איסור על שחלוף רכב להשכרה ושינוי שיעורי הפחת לרכב להשכרה.

הפרק בטיוטה הנוכחית פועל להגברת המלחמה בהון השחור והעמקת הגבייה ומתבסס ברובו על המלצות הוועדה להגברת האכיפה והעמקת גביית המס מפברואר השנה ברשותו של מנהל רשות המסים לשעבר דורון ארבלי. בדו"ח נאמר כי אם ייושמו ההמלצות ייכנסו לקופת המדינה בשנה הראשונה כ־2 מיליארד שקל, וכאשר תעבור החקיקה במלואה ייכנסו לקופת המדינה סכום כ־ מיליארד שקל מדי שנה.

עם זאת, ישנם חלקים בפרק שאינם מבוססים על המלצות הוועדה והוכנסו בחוק ההסדרים "בהפתעה" כמו ביטול הפטור הניתן לעולים ולתושבים חוזרים.

העולים העשירים ישלמו

בשנת 2008, לקראת חגיגות 60 שנה למדינת ישראל, השיקו משרד האוצר, משרד הקליטה ורשות המסים רפורמה שמטרתה המוצהרת היתה למשוך כמה שיותר יהודים ותושבים חוזרים לישראל דרך שורה של הטבות מס. בין היתר נקבע פטור מחובת הדיווח על הכנסה שמקורה בחו"ל למשך 10 שנים מהמועד שבו עלו לישראל.

על פי הטיוטה, הרציונאל של משרד האוצר ורשות המסים, בראשות המנהל החדש משה אשר, לביטול הפטור רטרואקטיבית הוא כי לאחר 10 שנים יהיה קשה לרשויות לערוך לאותו עולה חדש שומת אמת על הכנסותיו החייבות במס."קושי זה ייווצר מאחר ולא ניתן יהיה לעשות בקרה על ההון ההתחלתי של העולים במועד סיום תקופת הפטור". בנוסף טוענים בטיוטא כי פטור מדיווח פוגע בסטנדרטים הבינלאומיים של שקיפות וחילופי מידע והפוך את ישראל למעין מקלט מס. מעבר לכך, לטענתם, הפורום הגלובאלי לשקיפות יפרסם דו"ח בעניין זה ביוני 2013 ובעקבותיו ממילא תצטרך ישראל לבטל את הפטור.

עם זאת, יש מי שמתנגד בתקיפות לביטול רטרואקטיבי של החוק הקיים. אחד מהם הוא עו"ד פנחס רובין המתמחה במסים ובין לקוחותיו רבים שחזרו ארצה בעקבות הרפורמה. לדבריו, "זוהי תסמונת נוספת למגמה מדאיגה ביותר של חקיקה רטרואקטיבית בלתי הוגנת שמשבשת ציפיות, מערערת הסתמכויות, מזגזגת יציבויות ומרתיעה אנשים מלהשקיע בישראל".

רו"ח גידי בר־זכאי, לשעבר סמנכ"ל רשות המסים ומיוזמי החקיקה, כועס אף הוא לאור הניסיונות לבטלה דרך חוק ההסדרים הנוכחי: "החקיקה נועדה לתת לישראל יתרון ובעקבותיה הגיעו לכאן רבים וטובים", הוא אומר. "כבר בעת החקיקה היה ברור שלא מדובר במקלט מס וזה נבדק לעומק גם על ידי ה־OECD. לכן אין שום סיבה לשנות את החוק, ובוודאי שאין צורך לעשות זאת רק כדי למצוא חן בעיני מדינות זרות".

גידי בר זכאי. מיוזמי החקיקה | צילום: בועז אופנהיים

הדיבידנדים פחות משתלמים

הטענה כי חוק ההסדרים מהווה כר נוח להכנסת שינויים שלאו דווקא נועדו למטרת החוק המרכזית מקבלת חיזוק בדבריו של עו"ד יניב שקל, המתמחה במסים: "נעשה ניצול של הבמה הזאת כדי לנסות ולדחוף שינויים נוספים שרשות המיסים מנסה לחוקק, לעיתים כבר שנים רבות, וזכו לביקורת רבה, ללא בחינה מקיפה ומלאה של הנושא ובלי הצדקה של ממש".

הוא מביא כדוגמא את החקיקה לגבי חלוקת רווחי שערוך: "מדובר ברפורמה של ממש במיסוי של חברות, ובעיקר חברות אחזקה, שנידונה בוועדות שונות של מס הכנסה בעשר השנים האחרונות, אך אף פעם לא זכתה לדיון ציבורי. השינוי הינו בעל משמעות מהותית על היכולת של חברות לחלק דיבידנד לבעלי מניותיהם, ומועבר במסגרת חוק ההסדרים בלי שיש דחיפות כלשהי".

רווחי שערוך הם רווחים חשבונאים מהם ניתן לחלק דיבידנד גם אם לא נמכרו נכסים בפועל. היום ניתן לחלק סכומים של דיבידנד שהם רווח חשבונאי, אבל כל עוד הם לא נמכרו בפועל הם לא נחשבים לרווח לצרכי מס. זאת כיוון שעל פי פקודת מס הכנסה את המס משלמים כשמוכרים את הנכס ולא מראש.

כעת משרד האוצר מבקש לשנות את החוק כך שישולם מס חברות על רווחי השערוך. על פי עו"ד שקל, "אומרים לחברה שאם היא רוצה לחלק סכום כדיבידנד היא צריכה לשלם עליו מס גם אם היא עדיין לא הרוויחה אותו. כלומר, גם אם עוד לא מכרו בפועל אבל חילקו דיבידנד מתייחסים לכך כאילו הרווח בכיס. אתה משלם למעשה מס חברות מראש, מה שיוריד את האטרקטיביות של חברות לחלק דיבידנד".

פגיעה בענף הליסינג

נקודה נוספת בחוק ההסדרים עוסקת באיסור על שחלוף רכב השכרה ושינוי שיעורי הפחת לרכב השכרה. מדובר בשינוי מהותי בכל ענף הליסינג (ונידון כרגע בתיקים שונים בבתי המשפט), שאין שום קשר בינו לבין חוק ההסדרים או להעמקת הגבייה.

כיום חברות הליסינג מוכרות את כלי רכב אחרי שהוא הוחזר על ידי הלקוח. על פי החוק כיום, אם תמורת הכסף ממכירת הרכב חברת הליסינג קונה רכב חדש היא לא צריכה לשלם מס. כעת רוצה משרד האוצר לבטל פטור מס זה.

מנהל רשות המסים משה אשר. יישום המלצות הוועדה לצד נושאים חדשים | צילום: אלכס קולמויסקי

בנוסף, הפחת המוכר לצרכי מס של מכוניות ליסינג כיום עומד על 20%. בטיוטת החוק מציעים להפחיתו ל־15%.

על פי עו"ד שקל, "מדובר בשינוי חקיקה שרשות המסים רוצה לעשות כבר הרבה זמן, אז חוץ מהמלחמה בהון השחור הוסיפו שינוי כללים לחברות הליסינג. מה השתנה שמצדיק לעשות דווקא שינוי כזה? אין שום חדש. אלמנט הגבייה כתוצאה מהשינוי הוא זניח. פשוט קל יותר להעביר חוק עתיר סעיפים במקום דרך חקיקה מסודרת, בה יש פתח להתנגדויות ודיונים בוועדת הכספים".

תוספת לחלק הנוגע באיסור על שחלוף רכב השכרה ושינוי שיעורי הפחת לרכב השכרה): מדובר בשינוי מהותי בכל ענף הליסינג המופיעים תחת הסעיף של העמקת גביית המסים.

בענף הרכב הביעו התנגדות לשינוי זה וטוענים כי בעקבותהם המחירים יעלו ושוק הליסינג עלול לקטון.

ברשות המסים מוסרים בתגובה לטענות אלו: "הדיונים על חוק ההסדרים עדיין נמשכים וטרם הוחלט אילו תיקוני חקיקה יכללו במסגרת החוק".