מכה את המדד: בין ברלין לירושלים

בשבוע שעבר ביקרה בארץ משלחת של שירות התעסוקה הגרמני, הגוף שאחראי גם לפעילות הביטוח הלאומי בגרמניה. במהלך הביקור סיפק יו"ר הארגון הגרמני פרנק וייסה כמה נתונים מעניינים על מדיניות מערכת הרווחה בגרמניה.

בגרמניה יש כיום כ־3.1 מיליון מובטלים המהווים 7.3% מכוח העבודה. מדידת האבטלה בגרמניה שונה אמנם מהמקובל במדינות אחרות, אך שיעור זה אינו שונה בהרבה מרמת האבטלה בארץ, שעומדת כעת על 6.7%. כשליש מהמובטלים בגרמניה לא מצאו תעסוקה תקופה ממושכת, ורבים מהם לא עבדו בחמש השנים האחרונות. "אנחנו לא מוותרים על אף אחד", אומר וייסה, "אף על פי שאנחנו יודעים שנדרש זמן רב כדי להחזיר את המובטלים האלה לשוק העבודה".

 

בגרמניה מאמינים בעידוד הילודה

עד שהמובטלים בגרמניה ימצאו עבודה חדשה מעניקה להם מערכת הרווחה דמי אבטלה למשך שנה, ולאחר מכן הבטחה בסיסית הכוללת מימון שכר דירה והוצאות נלוות. הנקודה המעניינת ביותר בדברים של יו"ר שירות התעסוקה הגרמני היא התייחסות מערכת הרווחה בגרמניה לנושא קצבאות הילדים. "כל ההורים בגרמניה מקבלים קצבאות ילדים, ללא קשר להכנסותיהם", אמר וייסה. "סכום הקצבה החודשית עומד על 184 יורו לילד הראשון והשני, 190 יורו עבור הילד השלישי ו־215 יורו עבור כל ילד נוסף".

גם אצלנו מעניק הביטוח הלאומי קצבאות ילדים אוניברסליות, ללא קשר להכנסות ההורים, בסכומים הולכים ועולים בהתאם לגודל המשפחה. אולם גובה הקצבאות נמוך משמעותית לעומת גרמניה: 175 שקל לילד הראשון ו־263 שקל לילד השני עד הרביעי. אבל כל זה עומד להשתנות ממש בקרוב, לאחר אישור התקציב בכנסת, ודווקא לרעה. בגרמניה רמת החיים והשכר אמנם גבוהים מאלה בישראל והתוצר לנפש שלה גדול בכ־40% מבישראל, אך גם בהסתכלות זו קצבאות הילדים בגרמניה נדיבות בהרבה מאלה של ישראל.

יש גם בעיה אתית

במסגרת הקיצוצים המתוכננים בתקציב מציע האוצר לשלם קצבה בסכום אחיד של 150 שקל לכל ילד, במטרה לקצץ כ־3 מיליארד שקל בקצבאות הילדים. קיצוץ חד זה יקטין את הגירעון בתקציב אך ייצור בעיה קשה אחרת, שלא בטוח שמתכנניו חשבו עליה עד הסוף. מדובר במהלך רגרסיבי שיגדיל את אי־השוויון בחברה הישראלית, יפגע בעיקר בשכבות החלשות ובמעמד הביניים, וישלח עשרות אלפי ילדים נוספים אל מתחת לקו העוני. וזה במדינה שניצבת בראש דירוג הילדים העניים בארגון ה־OECD.

ויש בסיפור גם בעיה אתית לא פשוטה. הביטוח הלאומי הוא גוף סטטוטורי עצמאי, שתפקידו לגבות מאזרחי המדינה דמי ביטוח ולשלם להם קצבאות שונות. את עודף התקבולים שלו, שנע בין 2 ל־5 מיליארד שקל בשנה, מעביר הביטוח הלאומי לאוצר, שמתייחס משום מה לכספים אלה כאל הכנסות שוטפות. לכן קיצוץ בקצבאות הילדים יגדיל את סכומי הכסף שהממשלה תקבל מהביטוח הלאומי. הבעיה היא שהאוצר מציע לקצץ בכספים שאינם שלו.