3 שנות פעילות בשוק במסובים יירדו לטמיון

שלוש שנים לאחר שהממשלה החליטה להקים חברה ממשלתית שתתכנן שוק סיטונאי בצומת מסובים ותפעל להקמתו (במקום השוק שפונה בתל אביב), היא חזרה בה והחליטה לפרק את החברה ולהעביר את הפרויקט ליזם פרטי, כך עולה מטיוטת חוק ההסדרים שהופצה בשבוע שעבר.

השוק הסיטונאי הזמני בצריפין | צילום: יובל חן

מטיוטת החוק עולה כי המדינה מודה שאין ביכולתה להוביל פרויקט מסוג זה וכי הדרך הטובה ביותר להקים את השוק החדש היא בשיטת PPP (Public private partnership). השיטה יוצרת שיתוף פעולה בין המגזר הציבורי ובין המגזר הפרטי, ובמסגרתו יזם פרטי מקבל מהמדינה זכות להפעיל נכס ציבורי - במקרה של השוק הסיטונאי, קרקע של המדינה וזיכיון להפעלת השוק לתקופה קצובה. התמורה של היזם יכולה להגיע ממענק של המדינה (שיטה בשם PFI) או מגביית אגרה מהסוחרים (BOT). באוצר מאמינים כי השיטה הטובה ביותר לפרויקט זה היא BOT, ולכן הוחלט לפרק את החברה ולהעביר חלק ממשימותיה לוועדת מכרזים וחלק למשרד החקלאות. בתוך ארבעה חודשים יידרשו מינהל מקרקעי ישראל והחשב הכללי באוצר לחתום על הסכם להקצאת הקרקע הכולל את מחירה. בהמשך תגבש ועדת מכרזים את תנאי המכרז ותבחר יזם פרטי שיתכנן, יבנה ויפעיל את הפרויקט.

לפי הנתונים שהציג האוצר בטיוטת החוק, פרסום מכרז בשיטת PPP יחסוך למדינה כ־30 מיליון שקל בהקמת השוק. לפי גורם בכיר באוצר, הקמת השוק מוערכת ב־400 מיליון שקל לפחות, ואם המדינה או חברה מטעמה תקים אותו, תקציב זה עתיד להתנפח ולחצות את רף 500 מיליון השקלים. כמו כן אמר אותו גורם כי החיסכון יהיה גדול יותר כאשר השוק יגיע לשלב התפעול: "גורם פרטי יעיל בהרבה מחברה ממשלתית".

בענף הנדל"ן נמתחה ביקורת חריפה על התנהלות הממשלה בנושא הקמת השוק, ולפיה ההחלטה על פירוק החברה הממשלתית ועל העברת הפרויקט ליזם פרטי היא עוד חוליה בשרשרת החלטות שבגינן כספי ציבור מתבזבזים לשווא. "כל הכספים שהושקעו בשנים האחרונות בהקמתו של מתחם סיטונאי צפויים לרדת לטמיון, מכיוון שהיזם שיזכה במכרז נדרש לתכנן מחדש את המתחם", אמר גורם בכיר בענף. הוא הוסיף כי החברה הממשלתית שכרה משרדים בכפר המכביה, ואנשיה נשלחו כמה פעמים לחו"ל כדי לבדוק כיצד מתנהלים שווקים כאלה בעולם.

בחברת השוק הסיטונאי לישראל אמרו כי תקציב החברה, שכולל שכר ליועצים ולמתכננים, הוא כ־5 מיליון שקל מאז הקמתה ב־2010. לדברי בכיר בחברה, האבסורד הוא שהתקציב שהאוצר העביר עד כה ליועצי ועדת המכרזים שהקים עומד כבר היום על 7 מיליון שקל.

נוסף על כך, יו"ר חברת השוק הסיטונאי רענן כהן פנה בתחילת החודש למבקר המדינה וקבל על התנהלות פקידי האוצר. הוא ציין כי מחקר שהוכן עבור החברה קובע שהפעלת השוק על ידי החברה הממשלתית תחסוך למשק 2.5 מיליארד שקל בשנה. זאת מכיוון שבעלות ממשלתית על השוק תגרום לשוק חופשי יותר בענף המזון הטרי ולירידה בפערי התיווך בענף הריכוזי. בכיר באוצר טען מנגד כי "זו טעות, שלא לומר הטעיה". לדבריו, "המדינה או חברה מטעמה לא תדע להקים פרויקט בסדר גודל כזה, ועדיף שיזם שמבין בתחום ייקח את הסיכונים". עם זאת, באוצר התקשו להסביר את התנהלות המדינה בתקצוב הפרויקט בשנים האחרונות, שהביאה לבזבוז כספי ציבור רבים, בין היתר על הקמת שוק זמני בצריפין, שמפעילה חברת תנובה, אשר הקמתו עלתה למדינה כ־140 מיליון שקל. "אנחנו מסתכלים קדימה, וגם אם יצאו כספים הם לא הולכים לאיבוד. החומרים שהחברה הכינה וניתוחי השוק ישמשו את ועדת המכרזים".