קרנית פלוג: אם נמשיך במדיניות הנוכחית - נתדרדר בדירוג ה- OECD

"צריך מנגנון שיעשה גשר בין ההוצאות להתחייבויות הפרטניות של הממשלה, שהם בסך הכל דברים מאד חיובים – הסכמי שכר שניסו לתקן עיוותים, חינוך חינם לגילאי 4-3 ותשתיות. אבל סך כל ההתחייבויות חורג בצורה ניכרת בתוואי גידול של הוצאות, שגם אליה הממשלה מחויבת. זה מבטא בעיית ניהול שאני מקווה שגם הנושא הזה יטופל על ידי הממשלה", כך אמרה ד"ר קרנית פלוג, המשנה לנגיד בנק ישראל בכנס ניהול וכלכלה בתנאי משבר גלובלי של המכללה האקדמית גליל מערבי. "אתם ערים לכך שהיו דיונים בין בנק ישראל לאוצר על יעדי הגירעון לשנים הבאות. הממשלה קיבלה החלטה על יעד גירעון של 3% ל-2014. הגירעון ל-2013 נגזר מכך, משום שאין תקציב לשנה זו. 3% הוא יעד מאתגר מבחינת המדינה כי כרגע ההוצאות שהממשלה התחייבה עליהן, מביאות אותנו לגידול מהיר בהוצאות ותקבולי המיסים מביאים אותנו לגירעון של 5% בקירוב. לכן נעשה עכשיו ניסיון לאזן".

פלוג הסבירה כי חשוב לשמור על רמת גירעון סבירה כי החוב הציבורי עדיין גבוה. "אם מסתכלים בהשוואה בינלאומית היום אנחנו נראים יחסית בסדר, אבל זה בעיקר בגלל שמדינות באירופה, כחלק מהתמודדות עם המשבר, הגדילו את הגירעונות שלהן". עם זאת, היא אמרה כי "הריבית שאנחנו משלמים מדי שנה על החוב היא גבוהה ברמה בינלאומית. בנוסף, אנחנו משק שחשוף לזעזועים ולכן יש לנו סיבות טובות להקטין את החוב, כדי שנטל הריבית ירד".

היא הוסיפה כי "אי אפשר לשלול את האפשרות שעוד לא יצאנו מהתקופה הסוערת ומשברים יכולים עוד להתרחש. ההתמודדות שלנו עם המשבר בהחלט סבירה ולכן אנחנו יכולים להיות שבעי רצון מהמצב המקרו כלכלי".

לגבי תחזית הצמיחה אמרה פלוג: "בהינתן מה שכרגע צפוי, התחזית שלנו בבנק ישראל לצמיחה בישראל הוא 3.8% בשנה הזאת ו-4% בשנה הבאה. לגז יש תרומה לתמונה היחסית חיובית הזאת. הגז תורם להחלפה של דלקים יקרים, להפחתת עלויות של המגזר העסקי, להורדת מחירי החשמל והוא משפר את מאזן התשלומים. הצעד היותר בעייתי של שימוש בגז והפחתת יבוא דלקים הוא שזה גורם ללחץ בשער חליפין ובנק ישראל מנסה לצמצם זאת".

אם נמשיך במדיניות הנוכחית - נתדרדר בדירוג ה- OECD

פלוג הציגה מחקר של מדד של התוצר לנפש במדינות ה-OECD ביחס לתוצר נפש בארה"ב, שהסתכל לתחזית ל-2050, בהנחה שכל מדינה ממשיכה במדיניות הנוכחית. "אם אנחנו נתנהל כמו שאנחנו מתנהלים בשנים הבאות, לא רק שלא נסגור את הפער ביחס למדינות אחרות, אלא שמצבנו הדרדר בארבעה מקומות בדירוג המדיניות של ה-OECD".

פלוג הציגה את הבעיות הדמוגרפיות אית יצטרכו להתמודד הממשלות: האוכלוסייה החרדית צפויה לגדול ל-27% ב-2050. האוכלוסייה הערבית גדלה ל-23%. יש גם תחזית להרכב הגילאים – הכפלה של אוכלוסיית הקשישים. "יש קבוצות ששיעורי השתתפות שלהם בשוק העבודה נמוכים – נשים ערביות וגברים חרדים. זה משתנה, אבל לאט מאד. בהשוואה בינלאומית פריון העבודה שלנו נמוך".

"לעשות מהפכה בחינוך הבסיסי"

פלוג הסבירה כי "מאחר שצפויה האטה של גידול האוכלוסייה בגיל העבודה ולוקחים בחשבון שהאוכלוסיות ששיעורי התעסוקה שלהן נמוכות גדלות יותר מהר, זה מוריד מהקצב השנתי של הצמיחה 1.3%. זה המון. אני לא טוענת שלשם נגיע", היא סייגה, "אבל אנחנו צריכים לפעול בצורה אינטנסיבית שלא נגיע לשם. זה בין היתר להנגיש את ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות שלא מגיעות לשם ולעשות מהפכה בחינוך הבסיסי".

פלוג ציינה את מיקום התלמידים במבחנים הבינלאומיים של פיזה מ-2009, בהם ממוצע ישראל היה נמוך, והפערים בין דוברי עברית וערבית היו גבוהים והוסיפה כי אתגר נוסף למדיניות הוא שיעור העוני ופערים בשכר שלפיה אינם משתפרים בזמן האחרון.