MX2 של Meizu: גוף של גלקסי, נשמה של אייפון

רשת באג מנסה בימים אלו לחזק את פעילותה כמשווקת מכשירי מובייל, באמצעות ה-MX2, סמארטפון חדש של Miezu, יצרנית סינית שאינה מוכרת במיוחד בישראל.

בבאג טוענים שמדובר במכשיר דגל מהשורה הראשונה, שיכול להתחרות בלי בושה במכשירים של מיטב היצרניות בשוק. אמת או הגזמה? “כלכליסט" לקח אותו לבדיקה.

עיצוב ומבנה: פלסטיק, וגאה בזה

גוף המכשיר קצת פחות איכותי מאשר בכמה סמארטפוני דגל אחרים שיצא לנו לראות בחודשים האחרונים וגבו עשוי פלסטיק ולא זכוכית. ואולם, בהתחשב בעובדה שגם הסמארטפון המדובר ביותר בשוק כרגע, הגלקסי S4 של סמסונג, הוא בעל גב פלסטיק - מה יגידו אזובי הקיר. כפתורי הקול וההפעלה לא משאירים במשתמש תחושה זולה, והם מגיבים בקלות ובלי צליל "קליק" מעצבן שמאפיין כפתורי פלסטיק במכשירים אחרים. בסך הכל, איכות ההרכבה של ה-MX 2 טובה מאוד.

המכשיר שוקל 142 גרם. אמנם לא מדובר במשקל יוצא דופן – האופטימוס G של LG, האקספריה Z של סוני ו-HTC One שוקלים כולם בין 143 ל-146 גרם. ואולם, לכולם מסכים גדולים משמעותית מזה של ה-MX 2. עם מסך בגודל 4.4 אינץ', אני מצפה למשקל קרוב יותר ל-112 גרם של האייפון 5 עם מסך ה-4 אינץ' שלו, או לפחות ל-130 הגרם של הגלקסי S4. התוצאה היא מכשיר שמרגיש כבד ומסורבל ביחס לסמארטפוני דגל אחרים בשוק, גם אם על הנייר משקלם זהה.

לסרבול המכשיר מוסיף עוביו – 10.2 מ"מ, כמעט מפלצת מול המכשירים שהזכרתי לעיל, שכולם דקים מ-10 מ"מ וכולם חוץ מה-HTC One והאופטימוס G נמצאים מתחת לקו 8 המ"מ. בשילוב בין המשקל לעובי, מתקבל מכשיר כבד ולא נוח שמזכיר כשמחזיקים אותו סמארטפונים ישנים בני שנה וחצי כמו האייפון 4S, ולא סמארטפונים מהדור הנוכחי.

ממשק ומערכת הפעלה: iOS, זו את?

המסך עצמו קטן מהמקובל בסמארטפוני דגל אחרים – 4.4 אינץ', לעומת 4.8 עד 5 אינץ' בסמארטפונים מובילים אחרים. מבחינתי לא מדובר בחיסרון, שכן אני סבור שהמסכים בסמארטפונים החדשים גדולים מדי ולא נוחים (גם בעבור בעל כפות ידיים גדולות מהממוצע) והמסך של ה-MX 2 נמצא פחות או יותר באזור הגודל האידיאלי. למסך רזולוציה של 1,280 על 800 פיקסל, בצפיפות של 347 פיקסלים לאינץ' - איכות תצוגה טובה מאוד. למסך בהירות גבוהה והוא קריא למדי גם תחת תאורה ישירה.

בפני עצמה, קשה למצוא חוסרים בתצוגת המכשיר, אך אני סבור שבהשוואת צד לצד עם סמארטפונים איכותיים כמו האקספריה Z, ניתן להבחין בהבדלי איכות. עם זאת, בעבור מרבית המשתמשים האיכות של המכשיר הינה הרבה יותר מראויה.

ה-MX 2 מבוסס אנדרואיד, אבל על מערכת ההפעלה הלבישה Meizu ממשק משתמש פרי פיתוחה, Flyme, שמשנה משמעותית את חוויית המשתמש. לא מדובר בשינוי שממציא מהיסוד את מערכת ההפעלה, והעקרונות הבסיסיים של מסכי בית-אפליקציות-וודג'טים נשמרים, אבל החברה הציגה כמה שינויים משעותיים ביכולות השליטה שלהם.

את שלושת כפתורי השליטה שמאפיינים סמארטפוני אנדרואיד מחליף כפתור מגע אחד, ברוח כפתור הבית המפורסם של האייפון. מדובר בכפתור רב שימושי ויעיל: לחיצה אחת בתוך יישום מחזירה למסך הבית. לחיצה ארוכה מכבה את המסך, ולחיצה כפולה כאשר המכשיר כבוי מעירה אותו. לחיצה כפולה כאשר המסך דולק פותח סרגל תחתון שמציג אייקונים של האפליקציות הפעילות ומאפשר לנווט ביניהן, בדומה לאייפון. בניגוד למכשירי אפל, הליך סגירת אפליקציה פעילה פשוט הרבה יותר, ומתבצע באמצעות גרירת האייקון מהסרגל התחתון החוצה (באייפון יש ללחוץ על אייקון ולהחזיק עד שכל האייקונים מתחילים לרעוד, ואז לסגור באמצעות לחיצה על איקס אדום).

אייקון תפריט ההגדרות מעוגן באופן קבוע בצד ימין של הסרגל, ובנוסף לאורך המסך מימין מופיע סרגל שליטה בבהירות המסך. באפליקציות בהן יש צורך בכפתורי השליטה המסורתיים של אנדרואיד הם מופיעים על גבי המסך.

בנוסף, Meizu שילבה במערכת ההפעה מגוון מחוות מגע פשוטות לשליטה באפליקציות. סווייפ מכפתור הבית למעלה יבצע פעולת Back. בכל מקום באפליקציה, תפיסת אייקון או רשומה (למשל, מתוך תצוגת השיחות שהתנהלו) תשנה את האייקונים המוצגים בתחתית המסך לפעולות שיתבצעו באמצעות גרירת הבחירה אליהן (למשל, מחיקה). אופציה נוחה, אך משום מה אינה פעילה בכל היישומים, למשל ברשימת אנשי הקשר. במסך הנעילה ניתן לבצע סווייפ מימין או משמאל על מנת להגיע ישירות למצלמה, כאשר אייקונים לחייגן ולמסרים מאפשרים גישה מהירה ליישומים אלו.

בעת השימוש נתקלתי בכמה באגים מעצבנים שלפחות חלקם קשורים לממשק המיוחד. הבולט ביותר - באפליקציות מסוימות, ווייז והדפדפן למשל, תצוגת המכשיר לא הותאמה במעבר ממצב אופקי לאנכי. זאת, בשעה שביישומים אחרים לא התעוררה בעיה זו.

הדפדפן של המכשיר עצבן אותי קצת, מכיוון ששורת הכתובת נעלמת כאשר גוללים, אך שבה ומופיעה רק עם גוללים בחזרה לראש העמוד. בנוסף, נגיעה בשורת הסטטוס לא גוללת אוטומטית לראש העמוד, ופעולה זו מתבצעת רק באמצעות תנועת סווייפ ארוכה בכיוון המבוקש. קצת מעצבן אם מבקשים לדלג או לחזור לקטע מרוחק בכתבה ארוכה, ומוקפצים בסופו של דבר לראשיתה או לסופה.

למרות באגים אלו, ממשק ה-Flyover הוא שיפור מוצלח על פני הממשק הבסיסי של אנדרואיד ומאפשר שליטה נוחה וקלה במכשיר, במיוחד בעבור משתמשים שרגילים לאייפון, מבלי לגרוע בצורה מוחשית מהיתרונות השונים של אנדרואיד.

מולטימדיה ואפליקציות: לדוברי סינית

איכות הצפייה בסרטונים היתה טובה מאוד והם הוצגו בצבעים חדים ועמוקים. לא תמצאו יותר מדי יישומים מותקנים מראש ב-MX 2: נגן המוזיקה אינו הסטנדרטי של אנדרואיד ובעל עיצוב עדין ופשוט יותר. אין בו אפשרויות מתקדמות כהצגת מילות שירים.

תמצאו במכשיר יישום הקלטה ויישום פנקס רשימות, שניהם בסיסיים מאוד. באג יכלה בקלות להתקין על המכשיר כמה אפליקציות שישראלים אוהבים, כמו ווייז, אינסטגרם ואחרות. למכשיר יש קישור לאזור האפליקציות של Miezu, אשר כולל יישומים בסינית.

ביצועים וקישוריות: כינור גדול

ל-MX2 חומרה חזקה: מעבד בעל ארבע ליבות במהירות 1.6 גיגה-הרץ ושני גיגה-בייט של זיכרון פעולה. כל היישומים פעלו בצורה חלקה ומהירה, ללא לגים בולטים.

רכיב ה-WiFi של המכשיר פעל ללא דופי, איתר והתחבר לרשתות במהירות בולטת וכמותו, גם רכיב ה-GPS והבלוטות'. בסך הכל, על הנייר מדובר במכשיר רב עוצמה שעומד בקו אחד עם החזקים שבמתחריו. המכשיר אינו מתחמם בצורה בולטת בפעולתו והסוללה שלו מקנה לו זמן פעולה של יום עבודה - ממוצע לקטגוריה. הסוללה עצמה קטנה יותר משל מכשירים מתחרים ועומדת על 1,800 מיליאמפר-שעה.

מצלמה: איכות של דורות קודמים

אפליקציית המצלמה עצמה סטנדרטית ובסיסית, בלי יכולות מיוחדות שראינו בסמארטפונים אחרים ובצירוף חיסרון בולט: אפשר לצלם תמונה רק בלחיצה על אייקון הצילום. מנגד, התגובה מיידית, והמהירה ביותר שיצא לי להבחין בה.

עם 8 מגה-פיקסל לא מדובר במצלמה איכותית כמו בסמארטפוני עילית אחרים מהחודשים האחרונים. בפועל, המצלמה מספקת תוצאות מאכזבות מאוד, לא רק בהשוואה לסמארטפונים חדשים אלא גם מול האייפון 4S הקשיש שגם המצלמה שלו היא באיכות 8 מגה-פיקסל. התמונות שמספקת המצלמה מפוקסלות, לא ממוקדות דיין והצבעים לא חזקים וחדים מספיק. הבדלי האיכות לעומת האייפון 4S היו מוחשיים כבר מבט שטחי.

סיכום: זנב לאריות

בשורה התחתונה, ה-MX2 של Meizu מתיימר להיות סמארטפון דגל בכל הקשור למהירות המעבד, ממשק המשתמש וגם התצוגה, המכשיר עומד ביומרה זו וחוויית השימוש באפליקציות, גלישה, בדיקת מייל וכו', אינה נופלת בצורה משמעותית מזו של סמארטפוני דגל אחרים בהיבטי מהירות תגובה ופעולה.

ואולם תכונות אחרות, ובראשן ממדיו ומשקלו, איכות המסך ואיכות המצלמה מציבים אותו יותר בטווח העליון של מכשירי הביניים. ממשק ה-Flyme אמנם מוצלח מאוד ומספק חוויית משתמש מוצלחת, אבל המכשיר בולט בהיעדרן של תכונות ייחודיות ומעניינות שיבדלו את חוויית השימוש בו, מעבר לממשק המשתמש, ממכשירים אחרים בשוק.

במחיר של 2,000 שקל, מדובר במכשיר זול בהרבה מסמארטפוני דגל אחרים שנמכרים כרגע בישראל דרך ספקיות הסלולר, ואף בצורה משמעותית ממכשירים קשישים כמו הגלקסי S2 או האייפון 4. בניגוד לציפיות באג, הוא לא יכול להוות תחליף לסמארטפוני דגל והמשתמש הבררן שיכול להרשות זו לעצמו ימצא אופציות טובות בהרבה.

 

המחיר הזול יחסית אמנם הופך אותו לכאורה לאופציה מוצלחת בעבור מי שמוכל להתפשר, אבל כשיבואנים עצמאיים מוכרים את הגלקסי S3, מכשיר שלמרות גילו עולה לדעתי על ה-MX 2 בתכונותיו וביכולותיו, ב-2,000 שקל, קשה להמליץ על המתמודד הסיני גם בהשוואה למכשירים מתקדמים פחות.