מה המדינה עושה כדי לא להחזיר 30 דונם בחדרה

פרשת הפקעת קרקעות בהיקף של 30 דונם באזור חדרה חוזרת בימים אלה לפתחו של בג"ץ. זאת לאחר שבג"ץ מורחב התערב כבר בעבר בנושא וקבע שעל המדינה להשיב את הקרקע לבעליה.

העותרים, ורדינה סימון ומיכאל סמואל, המיוצגים על ידי עו"ד אלון סמואל, מבקשים להורות לשר האוצר, למשרד הבינוי והשיכון, למינהל מקרקעי ישראל ולכנסת להשיב לעותרים קרקע הנמצאת מדרום לשכונת גבעת אולגה בחדרה ומיועדת כיום לאזור וילות, ספורט ונופש. על השטח יש פוטנציאל לבניית 14 וילות. מדובר ביורשים של עו"ד יוסף סמואל המנוח שהיה בעלים של חלקה בת 30 דונם על חוף הים בחדרה. החלקה הופקעה בהוראת משרד האוצר בסוף שנות החמישים לצורכי צה"ל, כחלק ממתחם בן 137 דונם שהופקע לשימוש כמטווחי נשק קל. עו"ד סמואל לא קיבל פיצוי על הפקעת השטח.

הטלפון המפתיע

ב־1995 התקשר למשפחה אדם שהתעניין ברכישת זכויות הקרקע. המשפחה לא הבינה מדוע ירצה האדם זכויות על קרקע שבשימוש הצבא וגילתה כי השטח נטוש. מנגד גילתה המשפחה כי כבר ב־1982 הופקדה תוכנית לבנייה

שכללה את הקרקע שלה. ב־1996 אף קיבלה המשפחה אישור מהעירייה שאכן המתחם ננטש על ידי הצבא.

הקו הקרקעי השמאים מפעילים קו חם לייעוץ בנושא הפקעות ההחלטה על פתיחת הקו התקבלה בעקבות פסק דין של בית המשפט העליון שניתן בחודש שעבר בעניין הפקעות שירלי ששון-עזר, 2 תגובותלכתבה המלאה

ב־1997 הגישה המשפחה לראשונה בג"ץ בנושא. בג"ץ איחד את עתירת סימון וסמואל עם שתי עתירות נוספות של בעלי קרקע באותו מתחם, וב־2001 פסק בהרכב מורחב של תשעה שופטים כי משהתבטלה המטרה שלשמה הופקעה הקרקע, יש כעיקרון להשיב את הקרקע לבעליה במה שנודע כבג"ץ קרסיק.

עם זאת בג"ץ עיכב את החלטתו להשבת הקרקע לעותרים וקבע שמן הראוי היה שהמדינה היא זאת שתחוקק חוק שיסדיר את נוהל השבת הקרקע, ואם המדינה לא תעשה זאת בתוך שנה, הוא יפסוק על מי תחול החלטתו התקדימית. ב־2009 מחק בג"ץ את העתירה בנימוק שיש להמתין לסיום הליך החקיקה. אך לכנסת חוקים משלה. בעתירה נטען כי כתוצאה ישירה של פסיקת בג"ץ בעניין העותרים מ־2001, קידמו משרדי הממשלה בשנים 2004–2010 תיקון לפקודת הקרקעות, שביטל הלכה למעשה את החלטות בג"ץ בנושא השבת קרקע מופקעת וקבע שהעותרים אינם זכאים להשבת חלקתם.

הקרקע שהופקעה באזור גבעת אולגה | צילום: ענר גרין

"אין להפלות"

עו"ד אלון סמואל

העותרים טוענים כי על המחוקק היה לקבוע סעיף מעבר שמסדיר השבת קרקע בכל אותם המקרים, שהיו תלויים בבתי המשפט ערב חקיקת התיקון לחוק. בנוסף טוענים העותרים כי הם הופלו לרעה לעומת בעלי קרקע אחרים באותו מתחם, שזכו להשבת חלקתם ששימשה אף היא לאותה מטרה ציבורית, ולכן אין להפלותם.

עו"ד סמואל הסביר כי "במקום שהמדינה תחוקק חוק נאור בנושא הפקעות, בחרה המדינה לחוקק תיקון חוק דרקוני וריאקציוני. בחוק הזה נקבע מנגנון התיישנות אוטומטי לתביעות בגין קרקע שהופקעה וכן שורה של מגבלות להשבת קרקע שהאזרח אינו מסוגל לעמוד בהן". מה צריך לעשות כדי לקבל חזרה את הקרקע שהופקעה? התיקון לחוק קובע שעל האזרח לשלם למדינה את מלוא ערך הקרקע המופקעת כיום תמורת השבתה, לשלם עבור בנייה והשבחה שהמדינה ביצעה, גם אם ללא הסכמתו, וכן יש לאגד מינימום 25% מבעלי המתחם המופקע כדי שתהיה זכות לדרוש השבת קרקע מופקעת.

תגובת המדינה לעתירה טרם הוגשה. לפי החוק, היא רשאית להגיש את תשובתה עד 30 יום לפני הדיון הראשון שנקבע ל־30 בספטמבר.