מנכ"ל בלומברג: "המידע שלנו עוזר לחברות לשרוד משברים"

המתח הראשוני שחש עיתונאי העומד לראיין את מנכ"ל ענקית המידע הפיננסי בלומברג מתפוגג בתוך שניות ומתחלף בנינוחות, כשדניאל דוקטורוף (55) שובר את הקרח וזורק לחלל האוויר כמה משפטים בעברית ואף מדבר בנוסטלגיה על שהותו בישראל בצעירותו, אז למד באולפן.

בלומברג היא מפעל חייו של המייסד והבעלים מייקל בלומברג, שמכהן כיום כראש עיריית ניו יורק. בלומברג היא אימפריית מידע פיננסי בגודל שקשה לתפוס: היא מייצרת בכל יום יותר מ־7,000 כתבות ב־95 שפות שונות באמצעות 174 דסקים הממוקמים ב־72 מדינות. בלומברג עובדת בהסכמי סינדיקציה עם קרוב ל־500 מערכות עיתונים ברחבי העולם, ומעסיקה יותר מ־15 אלף עובדים, מתוכם כ־2,000 עיתונאים וכ־3,000 אנשי תוכנה ומחשוב. היא שולטת בשליש מהשוק העולמי ובשנת 2012 גלגלה הכנסות של יותר מ־8 מיליארד דולר בהשוואה להכנסות של 5.6 מיליארד דולר בשנת 2007 - לפני כניסתו של דוקטורוף לחברה. מאחר שמדובר בחברה פרטית, היא אינה מחויבת לפרסם את שורת הרווח הנקי ונתוניה הכספיים המלאים אינם גלויים.

דניאל דוקטורוף | צילום: עמית שעל

בלומברג מספקת תוכנה פיננסית, שירותי מידע וחדשות לחברות וארגונים פיננסיים באמצעות מערכת מחשוב מרכזית - ה־Bloomberg Terminal, שאחראית לרוב הכנסות החברה. הטרמינלים הייחודיים נקנים תמורת רישיון ומשרתים כיום כ־320 אלף גופים ויחידים ברחבי העולם הנחשפים באמצעותם למידע הפיננסי על ידי אלפי פקודות ייעודיות. הטרמינלים השונים מקושרים באמצעות רשת פנימית עצמאית המאפשרת ללקוחות בלומברג לקבל את המידע בכמה פלטפורמות נוספות, דוגמת אפליקציות טאבלט וסלולר, ערוץ טלוויזיה ייעודי, רדיו ומגזינים כתובים ובהם "בלומברג ביזנסוויק".

ארבעה חודשים באולפן, בר מצווה בעברית

כאמור, אין זה הביקור הראשון של דוקטורוף בישראל, והוא גאה לדבר על כך. בשנת 1981, כשהיה בין 23, שהה בישראל במשך כארבעה חודשים ולמד באולפן. "העברית שלימדו אותי היתה מספיק טובה בשביל לאפשר לי לחגוג בר מצווה מאוחרת בעברית מלאה עוד באותה שנה", הוא נזכר, ומוסיף כי הפעם משולבת הנסיעה העסקית שלו עם ביקורה בארץ של אשתו, המארגנת משלחות של כ־200 איש מהקהילה היהודית בניו יורק לביקורי הזדהות בישראל כ־4–5 פעמים בשנה. בתום עיסוקיהם אף ימצאו השניים זמן להיפגש עם בני משפחתם המתגוררים בישראל.

דוקטורוף, כראש תאגיד המעסיק אלפי עובדים, מבלה כרבע מזמנו בביקורים בדסקים, בארה"ב ובעולם, שבהם פועלת בלומברג. "אני משלב ביקורים בדסק בפגישות עם לקוחות. חשוב לי להיות מחובר לשווקים שבהם אנחנו פועלים. זה נכון בעיקר בגלל שאני עובד בניו יורק שרחוקה מאוד משאר מוקדי ההתרחשות הגלובליים".

עד כמה הצליחה בלומברג להתברג בתחום אינפורמציית המידע בישראל?

"יש לנו כ־1,000 מנויים כאן בישראל. מדובר בקפיצה גדולה מאוד במספר הלקוחות, שמרביתה התרחשה בשנתיים האחרונות. רוב הלקוחות הם סוחרים, מנהלי תיקים או אנשי מכירות בתחום הפיננסי. זה שוק מלהיב בעל פוטנציאל גדול מאוד עבורנו. השוק הישראלי נחשב למאוד מתוחכם, במיוחד לאור העובדה שיותר מ־10% מהלקוחות שלנו משתמשים בטרמינלים גם למסחר במט"ח לעומת שיעור אפסי רק לפני כמה שנים".

הגעתו של דוקטורוף לבלומברג אינה מקרית, ועבורו מדובר בסגירת מעגל דו־כיוונית. סיפור חייהם המשותף של מייקל בלומברג ודוקטורוף התחיל לפני כשש שנים, במקום עבודתו הקודם של האחרון - עיריית ניו יורק. דוקטורוף, אז סגן ראש עיריית ניו יורק, היה אחראי על פיתוחה הכלכלי של העיר, שם עבד בצמידות לבלומברג, שמכהן כראש העירייה מ־2001. כשנתיים לאחר שהכירו לראשונה הציע בלומברג לדוקטורוף לעבור לסוכנות הידיעות שבבעלותו. ואכן, ב־2008 מונה דוקטורוף לנשיא בלומברג, ובאוגוסט 2011 נכנס למשרד המנכ"ל. בטרם נכנס לתפקידו בעיריית ניו יורק, הספיק דוקטורוף לעבוד במשך כ־14 שנה בתחום הפיננסים, שם כיהן כשותף בקרן הגידור אוק היל קפיטל המשקיעה בעיקר בתחום הפרייבט אקוויטי, וקודם לכן כבנקאי השקעות בבנק האמריקאי ליהמן ברדרס.

מייקל בלומברג

"המעבר לבלומברג היה מדהים כי מעולם לא ניהלתי חברה עסקית פרטית מסוג זה. נכון שניהלתי עשרות אלפי עובדים בעיריית ניו יורק, וכבר עבדתי בתעשיית הפיננסים, אבל תהליך הלמידה היה שונה. כשהגעתי לבלומברג, למדתי שמדובר בחברה שההצלחה שלה נובעת בעיקר מהתרבות הארגונית הייחודית שלה. ראיתי מהר מאוד שהתרבות הזו בעצם משקפת את האישיות של מייקל בלומברג. למזלי, הכרתי אותו מספיק טוב לפני שהגעתי לחברה, כך שזה הקל על המעבר".

"שקיפות של מידע פיננסי היא מוצר ציבורי"

מה היו המשימות הראשונות שלך לאחר כניסתך לתפקיד?

"בשלושת החודשים הראשונים פשוט הקשבתי. נפגשתי עם מאות אנשים עובדים - בארבע עיניים או בקבוצות - ועם לקוחות, ופשוט רשמתי הכל. כשסיכמתי את הפגישות האלה, גיליתי דפוסים שחזרו על עצמם בקרב הלקוחות, העובדים וכו'. את התובנות הללו לקחתי על עצמי לביצוע. חמישה חודשים אחרי שהתחלתי לעבוד בבלומברג, הכרזנו על יוזמה לשינוי מקיף בחברה. העברנו 42 מתוך 80 המנהלים הבכירים לתפקידים אחרים. יצרנו יוזמות אסטרטגיות חדשות ושינינו מדיניות".

כשאתה אומר "אנחנו", אתה מתכוון גם למייקל בלומברג? עד כמה הוא מעורב?

"מבחינה משפטית, הוא מוגבל מהתערבות יומיומית בניהולה של החברה. הוא מחזיק ב־88% מהחברה כך שהוא מעורב רק בהחלטות עסקיות אסטרטגיות מרחיקות לכת. אני ויו"ר דירקטוריון החברה (פיטר גראוור - ע"צ) נפגשים עמו בתדירות שבועית, והתקשורת בינינו טובה. כשאני מסתכל על מייקל בלומברג ועל מפעל חייו, וכמו כן על תומס סקונדה שהוא אחד מארבעת מייסדי בלומברג (וכיום סגן יו"ר הדירקטוריון - ע"צ), אני יכול לומר שהם שינו את תעשיית הפיננסים בכך שהעלו את איכות המידע הפיננסי הזורם לשוק ההון. הם בהחלט עשו היסטוריה".

האם נתקלת במצבים שבהם ניסו גורמים שונים לחסום אתכם מלפרסם אייטמים?

"אינני זוכר מקרים שבהם נתקלנו במצבים של ניסיונות צנזורה. לדעתי, הסיבה היא שקהל היעד שלנו הוא מאוד מתוחכם, ובאופן יחסי לא רחב היקף בהשוואה לאוכלוסייה העולמית, מה שמאפשר לנו לייצר ניוז ברמת שקיפות ואמינות גבוהה. העיקרון המנחה אותנו הוא ששקיפות היא מוצר ציבורי, במיוחד בכל מה שקשור למידע פיננסי. כשאנשים בוטחים במידע, כשהם רואים שהוא מדויק - יש להם ביטחון גדול יותר בביצוע החלטות פיננסיות, החלטות השקעה וכו', זה מה שבסוף נותן לנו את הכוח לייצר את מה שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב. זו השליחות הציבורית שלנו, ואנחנו מאוד מקפידים בעניין הזה. מנגד, אינני אומר שאנחנו מושלמים. אולי לפעמים אנחנו אופטימיים מדי לגבי המטרות שלנו, אך באופן כללי אנחנו מאוד מרוצים מההתפתחות העסקית של בלומברג".

"חברות כבר לא נחות על זרי הדפנה"

מה דעתך על תהליך ההתאוששות מהמשבר העולמי?

"מאז נכנסתי לחברה בשנת 2008, ניהלתי אינספור שיחות ופגישות עם בכירים ומומחים בתחום הפיננסי והכלכלי ברחבי העולם. לאחרונה אני שומע משפטים אופטימיים בסגנון 'יש אור בקצה המנהרה'. משפטים מהסוג הזה, שמתייחסים לתקופה שבה אנו נמצאים לאחר המשבר הכלכלי העולמי, מסמנים שהדעה הרווחת היא שכיום אנו נמצאים בתקופת התאוששות מהטראומה של המשבר הפיננסי הגדול ואירועי 2008. בתקופה זו הוגדרו כללי משחק חדשים, וכתוצאה מכך מוסדות פיננסיים אינם נחים על זרי הדפנה אלא פועלים באינטנסיביות להחזיר לעצמם את הרווחיות שנעלמה ומחפשים מקומות שבהם ניתן לייצר כסף והזדמנויות החדשות.

"כמו כן, יש הסכמה גורפת על כך שמצבה של ארצות הברית הרבה יותר טוב מזה של אירופה. באסיה יש שונות גדולה בין המדינות, אולם באופן כללי רמת האופטימיות עולה בהדרגה. אם אתייחס באופן ספציפי לבלומברג, קיבלנו בהקשר הזה כמה החלטות אסטרטגיות, בין היתר להשקיע באופן אגרסיבי במוצרים שלנו, בשירותים שאנו מספקים ובתוכן החדשותי. כתוצאה, אני יכול להגיד שצלחנו את המשבר העולמי בהצלחה. יש לנו היום 20% יותר לקוחות מאשר לפני המשבר. החלטנו לנקוט אסטרטגיה של השקעה אנטי־מחזורית (Counter cyclical investing), כלומר - השקענו בארגון יותר הון דווקא בתקופות משבריות.

"בנוסף, אנחנו עדים לדרישה הולכת וגוברת למוצרים שלנו כי אנחנו מבינים איזה מידע הלקוחות שלנו צריכים כדי לעבור משברים. זו הסיבה שבזכותה צמחנו בכל שנה מתוך 31 השנים האחרונות, וזה קורה גם בישראל. הכפלנו את כמות אנשי הנציגות כאן בחמש השנים האחרונות, ולפני שנתיים פתחנו נציגות חדשה, כפולה בגודלה מקודמתה (ברוטשילד פינת אחד העם בתל אביב - ע"צ). בנוסף, שחררנו את הגרסה העברית בטרמינל של בלומברג ומינינו כתב קבוע לבלומברג TV בישראל. אנחנו מחויבים מאוד לשוק הישראלי".