לפתוח את הצנרת בבתי המשפט

בבתי המשפט תקועות בימים אלה בצנרת עשרות תביעות הנוגעות לפירוק שותפויות בקרקעות. הימשכות ההליכים בבתי המשפט והסחבת המרובה המצויה בהם היא אחת הסיבות העקיפות הגורמות לבעיית הדיור. בישראל קיימים מגרשים רבים הזמינים לבנייה מיידית, שעליהם ניתן לבנות בוודאי אלפי דירות, אך אלה תקועים בהליכים משפטיים ובסבך הבירוקרטיה. ברור שאם משפטי פירוק נמשכים שנים על גבי שנים ואינם מסתיימים בדיון אחד או שניים לכל היותר, יוצא שקרקעות רבות נשארות תקועות ומוקפאות.

החוק גבר על הסייג

טיפול מהיר ויוצא דופן היה לאחרונה בבית משפט השלום בהרצליה - מהירות שמשום מה אינה מיושמת בתיקים נוספים. מדובר במקרה ייחודי של פירוק שיתוף בחלקת מקרקעין שבה נכללים גם גופים ציבוריים. מדובר במגרש בן כ־3 דונם הממוקם ברחוב רוקח פינת לוי אשכול בתל אביב, שעליו ניתן לבנות 83 יח''ד. הבעלים הפרטיים ביקשו למכור את המגרש במכירה פנימית או במכירה פומבית, תוך ששמורה להם זכות סירוב למכירת הנכס לגורם אחר, כדי שלא ייפרדו ממנו. מן הצד השני, עמדת המינהל ועיריית תל אביב, השותפים בקרקע, היתה שחוק יסוד מקרקעי ישראל אוסר על מכירה ומתיר רק חכירה לדורות. עם זאת הסכימו הרשויות למכירת המגרש במסגרת מכרז חיצוני למרבה במחיר.

בית משפט השלום בהרצליה פסק כי כאשר מדובר בקרקע משותפת עם עירייה ומינהל, חוק היסוד לא יגביל את מכירת הקרקע במכירה פומבית רגילה.

השופטת לימור רייך הסתמכה בין היתר על התקדים הראשוני בעניין זה בפרשת הדסה, שקבע כי תתקיים מכירה פומבית רגילה. בפסק הדין בעניין הדסה נקבע על ידי השופט גדול, בבית משפט השלום בכפר סבא, כי חוק המקרקעין (הקובע מכירה פומבית ללא הבדל בזהות השותפים, אם מדובר בעירייה ואם בגוף רשמי אחר), גובר על הסייג בחוק היסוד וכתוצאה מכך גם על האמור בפקודת העיריות. ולכן, המכירה לפי פירוק שיתוף היא כורח ולא הסכם.

בדיקה פשוטה

בית המשפט בהרצליה החליט בסופו של דבר כי המגרש יימכר בהליכי מכירה פומבית רגילה, וטיעוני העירייה והמינהל

לא התקבלו. במקרה זה אכן ניתן פתרון קל ומהיר של פירוקי שיתוף.

באופן חד־משמעי, תביעת פירוק שיתוף, ברובם המכריע של המקרים, צריכה להסתיים בישיבה אחת של בית משפט ואפילו בישיבת קדם־המשפט. הסיבה היא פשוטה, החוק מעודד פירוקי שיתוף ואת חיסולן המיידי של כל השותפויות בקרקע. הוא קובע כעיקרון מיידי שהקרקע המשותפת תימכר למרבה במחיר, במכירה פומבית, אלא אם יתברר לבית המשפט שהקרקע ניתנת לחלוקה בעין. עניין זה של חלוקה בעין ניתן לבירור ולווידוא תוך עיון מיידי בתוכנית בניין העיר המצויה באתרי האינטרנט של כל הרשויות המקומיות בארץ. כל המעיין רואה על נקלה אם הקרקע ניתנת לחלוקה או אם לאו. למרבה הצער, עניין זה איננו מיושם בבתי המשפט וחבל.

הכותב הוא שותף במשרד עו"ד הרטבי, בורנשטיין, בסון ושות', העוסק בנדל"ן

לתגובות על הכתבה ליחצו כאן

תגיות

בתי משפטפירוק שותפותקרקעות