הון אנושי: הדרך לגיהינום רצופה חיי נצח

בחמישי בבוקר התקיימה ההשקה של חברת הבארטר הבינלאומית Ormita בבית השגריר הבריטי ברמת גן. ודווקא אז החל שרב. בחצר הגישו ארוחת בוקר איכותית, כולל גבינות יוקרתיות שלא עמדו בחום, והאורחים החנוטים בחליפות נראו על סף עילפון. הם סבלו במיוחד כשנאלצו לשבת בשמש ולשמוע את הנאומים של מתיו גולד, השגריר הצעיר, ושל מנכ"ל אורמיטה דניאל אוונס. הוא נאם כחצי שעה, באיזשהו שלב היה נדמה שהוא כבר ממש מתקשה לנשום בחום, אבל לא עיגל פינות וטרח להסביר, למשל, שב־30 השנה האחרונות קרסו 96 בנקים ברחבי העולם, וש־9 מיליארד דולר פשוט הולכים לאיבוד בכל יום. הוא הסביר שאורמיטה מאפשרת לסחור בסחורות וגם בחובות, וטען ש־20% מהעסקאות ברחבי העולם הן עסקאות ברטר וש־70% מ־500 החברות הגדולות בעולם עושות עסקאות כאלה.

מימין דניאל אוונס, יואל יצקן ומתיו גולד

היה לא קל לשמוע את כל זה בשמש. אפילו לי, שכיליד המקום פשוט באתי עם טי שירט, מה שגרם אצל הבריטים לעיקום אף. אבל לא הייתי יחיד. יזם ההייטק ינקי מרגלית הגיע עם חולצה פשוטה וג'ינס, וגם כשנאם לא נראה היה שהוא בכלל שם לב שחם. מרגלית דיבר על סינגולריות, על חיי נצח בזכות החיבור למכונות, על ההערכה שב־2045 העולם יישלט בידי מחשבים. "כבר עכשיו הסיבה לכך שיש כל כך הרבה אבטלה באירופה היא שאין צורך בכך שאנשים יעבדו, את הכל עושות מכונות", הוא אמר, ודיבר על ההאצה בקצב של מהפכות טכנולוגיות ועל האיחוד שלנו עם מכונות. הוא התייחס לנושא מכל מיני כיוונים, ולמשל התעכב על הקשר הרגשי בין האדם למכונה וסיפר על הקשר שמפתחים גברים לרובוטיות שמענגות אותם מינית. אין מה לומר, העולם של מרגלית נראה מסעיר וורוד, ואפילו לא חם בו.

ינקי מרגלית

התיאוריות הרדיקליות על הנצח העסיקו אותי גם בפרמיירה של ההצגה "רעל ותחרה", בכיכובן של ליא קניג ודבורה קידר, בנות 84 ו־89 וחיוניות להפליא. ההצגה בהבימה היא קומדיה על שתי נשים זקנות שמטוב לבן רוצחות אנשים גלמודים, וגם מגדלות שני אחיינים, אחד חולה נפש שחושב שהוא נשיא ארצות הברית והשני מבקר תיאטרון ששונא תיאטרון. היה משעשע.

אירית איזקסון | צילום: אוראל כהן

ביציאה פגשתי את נתן אשל, שהיה ראש הסגל של ראש הממשלה בנימין נתניהו והועזב בנסיבות מביכות. אשל הגיע לאירוע עם אשתו, ושאלתי אותו מה הוא עושה בימים אלה. "אני מנצל את קשריי ומוכר טכנולוגיות למדינות עולם שלישי", אמר אשל. "יש לי בין השאר עסקים באפריקה. הם זקוקים שם לידע חקלאי". ומה עם הפוליטיקה, התעניינתי, ואשל אמר: "למזלי אני כבר לא שם, אבל אני בקשר עם ראש הממשלה ומסייע לו בכל מה שאני יכול, כי אני חבר שלו והוא מאוד חשוב ויקר לי. זאת הסיבה שעסקתי במשא ומתן הקואליציוני".

מתוך הקרבה הזאת לראש הממשלה, אשל הסביר ששר האוצר יאיר לפיד בעצם מגשים לנתניהו פנטזיות. "ביבי יעשה הכל כדי שלפיד יצליח. זה חלום ישן שלו, להצליח להעביר את הרפורמות המתוכננות, ועכשיו יש את לפיד, למזלנו, שזוכה לתמיכה עצומה מהתקשורת ויש לו גם שליטה מצוינת במדיות החדשות כמו הפייסבוק. תראה מה קרה עם הסיפור הזה של אי.די.בי, דבר כזה לא היה קורה פעם. הציבור מבין עניין, וישנה האווירה הנכונה שתאפשר עכשיו את ההפרטות שבעבר נכשלו. לצערי בעבר השקענו ברפורמות האלה מיליארדים שירדו לטמיון, אבל עכשיו, אני אומר לך, זה הזמן הטוב ביותר לעשות את זה". בשלב הזה כבר שכחתי שהיה משעשע.