השבוע: לשנות דפוסים

ל"ג בעומר השנה הצית ויכוח ישן סביב טיבו של החג המשחרר דחף פירומאני מודחק שנגמר באדמה חרוכה תרתי־משמע. במדינה מדברית כשלנו, כשכל פיסת אדמה מוריקה יקרה מפז, הגיעה העת להפסיק את הצתת המדינה ברשות וברישוי תוך שימוש בתירוץ האינפנטילי - אין ברירה, הילדים לוחצים. מדורה היא זירה מסוכנת, בפרט לילדים, והתוצאות של הבערה השנתית באות לידי ביטוי בשטחים ירוקים חרוכים, ועוד לא דיברנו על הנזקים לרכוש (השנה במזל לא היו נפגעים בנפש) ועל התרומה השלילית לזיהום האטמוספירה.

אם מביאים בחשבון שאין מדובר בחג שמקורו בתורה, אלא במנהג שהתפתח ברבות הימים, נראה שמוצדק עוד יותר לשנות את מנהגיו. מוצע כאן לשר החינוך לגייס את מיטב המוחות היצירתיים לשם קביעת מסורת חדשה. אם מישהו מפקפק ביכולתו של הציבור הישראלי לשנות דפוסים, נזכיר את הקמפיין המוצלח משנות השישים להצלת פרחי הבר. מרבדי הכלניות והרקפות שפגשנו לא מזמן בחיק הטבע הם תוצאה ישירה של החינוך מחדש המוצלח.

לאף אחד אין אשליות שאלפי המאמינים יוותרו על הילולת שמעון בר יוחאי במירון, אך אם רוב הציבור ישתף פעולה עם הדרת המדורות, יוצת במירון מדי שנה שריד אחרון למסורת אנכרוניסטית. כל היתר מוזמנים להצית להבה בסמארטפונים.

נוסף על השריפות שכילו מאות דונמים של חורש טבעי, חופשת ל"ג בעומר שהתמתחה על פני יומיים הוסיפה שמן משלה להתלהטות וההתפכחות שאחרי המדורה.

מאז הניסיונות לקצר את החופש הגדול לוח החופשות של משרד החינוך איבד כיוון, ומבלי משים התחדדה הסוגיה הנוגעת לתפקידה של מערכת החינוך. שר החינוך שקל להתאים את ימי החופשה של בתי הספר לימי העבודה של רוב המשק כדי להקל על "האדם העובד". לא כולם התלהבו. ההורים שנזעקו לא היו אלה שעובדים בימי שישי, אלא נציגי המגזר המקדש את השישי ולא מטעמי דת, שתבע להגן בחירוף נפש על מה שנותר לשיטתו מפסל החירות ההורי: הזכות "לקפה בשלווה" - מהביל, צף תחת אדווה צחורה או מישיר מבט בוצי וקודר, במתחם שליו, והחשוב מכל: הרחק מפעיית זאטוטים.

להלן הצעה לנאומו של שר החינוך בשבוע הבא. חובת המדינה לדאוג שאף ילד לא ימצא את עצמו חסר מעש או נטוש חס וחלילה, שעה שהוריו כמהים לסור לבית הקפה השכונתי ללגום לטה/הפוך וכל היתר מוצג בתפריט. ובפראפרזה על דברי שר האוצר לחרדים - ראוי לזכור שהגוף האחראי על השמרטפייה הוא ההורים. כשאתם מביאים ילדים לעולם אתם אלה שצריכים לשעשע אותם. תפקידה של מערכת החינוך הוא להקנות להם ידע וערכים.

איני ממעיטה בחשיבות שעות הפנאי של ההורים, אבל ראוי לזכור שהנושא המדובר הוא חינוך הילדים. סוגיית החופשות מבתי הספר היא רק חלק מהוויכוח על טיב החינוך המוענק לילדינו, והיא רצינית ומורכבת מכדי להטביע אותה בכוס הקפה של ההורים.