אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הגדלת יעד הגירעון "משחק מסוכן של לפיד בעתיד דירוג החוב של ישראל" צילום: עמית שאבי

הגדלת יעד הגירעון "משחק מסוכן של לפיד בעתיד דירוג החוב של ישראל"

כך לדברי יניב פגוט, האסטרטג הראשי של איילון; מיטב-דש: "צעד זה של האוצר לא יזכה לתמיכה מבנק ישראל"; פיוניר: "למהלך צפויה להיות השפעה שלילית על מחירי אגרות החוב הממשלתיות"

02.05.2013, 11:56 | מעין מנלה

"הכוונה להתפשר בשנת 2013 על גירעון ממשלתי של 4.9% תוצר, לאחר שבשנת 2012 חרגה ממשלת ישראל מיעד הגירעון באופן דרמטי היא משחק מסוכן של שר האוצר בעתיד דירוג החוב של מדינת ישראל ובמחיר ההון של מדינת ישראל", אמר יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון.

קראו עוד בכלכליסט

פגוט התייחס להחלטתו של שר האוצר יאיר לפיד להגדיל את יעד הגירעון, שהוכפל רק לפני תשעה חודשים. על פי ההצעה שיגיש שר האוצר לאישור הממשלה ביום ראשון הקרוב, מסגרת התקציב לשנת 2013 תגדל ב- 6.5 מיליארד שקל מעבר לסכום שמתיר לה הכלל הפיסקאלי שאישרה הממשלה לפני שלוש שנים. מהלך זה יאפשר לממשלה לבצע קיצוץ קטן מהמתוכנן בתקציב, בהיקף זהה לסכום שבו יוגדל התקציב.

 

"הנימוקים הטכניים לפיהם לא ניתן לחתור לעמידה ביעד הגירעון כבר בשנת 2013 זאת בשל לוחות הזמנים לאישור התקציב הינם בעייתים שכן הממשלה גוררת רגליים באישור התקציב ואחר כך גורסת כי מגבלות לוחות הזמנים מכתיבות לה את דרך הפעולה. אמון פיסקאלי לוקח שנים לבנות ודי קל להרוס, בהתנהלות הנוכחית מי ערב לנו כי יעד הגירעון הממשלתי לשנת 2014 לא ייפרץ שוב ברגל גסה בנימוקים שונים", אמר פגוט.

שר האוצר, יאיר לפיד שר האוצר, יאיר לפיד שר האוצר, יאיר לפיד

לדבריו, על אף ריביות השפל ארוכות הטווח בהן נסחרות אגרות החוב של מדינת ישראל, זו עדיין משלמת על חובה ריבית אדירה של כ- 40 מיליארד שקל בשנה, תשלומי ריבית אלו באים על חשבון כלל תחומי החיים ובמקום לחתור להפחתת מחיר ההון של מדינת ישראל, הרי שהתנהלות פיסקאלית לא אחראית תביא לגידול בעלויות המימון ותכביד עוד יותר על אזרחי מדינת ישראל.

להערכת אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב-דש צעד זה של האוצר לא יזכה לתמיכה מבנק ישראל. זאת מכיוון שהוא "מהווה סטייה מהמדיניות שדוגלת באחריות תקציבית ולמעשה ממשיך את אותה מדיניות תקציבית שהתנהלה בשנים האחרונות – מדיניות של הקרבת יעדים פיסקאליים לטווח קצר תוך הבטחה לחזור ולעמוד ביעדים מאוחר יותר".

לדבריו, קשה להעריך האם כבר בשלב הנוכחי, הנסיגה מההתחייבויות של קובעי המדיניות תשפיע על שוק האג"ח שמסתכל כעת בעיקר על מה שקורה מחוץ לגבולות המדינה. אולם, להערכתו סיכון הגירעון, ובעיקר הסיכון שקשור לאמינות של המדיניות, עלה שוב.

 

"אני נאלץ להסכים עם הנגיד סטנלי פישר כי הרחבת יעד הגרעון, ובמיוחד בצורה שרירותית וכתוצאה מאילוצי לוחות זמנים, מסוכנת לתדמית הכלכלה היציבה והאחראית של מדינת ישראל מאז משבר 2008. יציבות זו נבנתה בין היתר ע"י הובלה נכונה של בנימין נתניהו, אשר באופן תמוה לא הביע התנגדותו למהלך המוצע. איני יכול שלא לתהות מה יקרה לאחר עזיבת 'המבוגר האחראי', הנגיד סטנלי פישר", אמר שמואל בן אריה, מנהל מחקר שוק מקומי בחברת פיוניר תכנון פיננסי.

לדברי בן אריה, "צריך לזכור כי מדינת ישראל מתמודדת גם עם שורה של איומים בטחוניים, שיכולים להתלקח בכל רגע ולגרור הוצאה תקציבית לא מתוכננת של מיליארדי שקלים, כפי שראינו רק לפני מספר חודשים במבצע עמוד ענן", מוסיף בן אריה. "כל הידרדרות בטחונית עלולה לגרום להתנפחות נוספת של הגרעון, וזה סיכון שמדינת ישראל לא יכולה לקחת". בן אריה מעריך עוד, כי "למהלך צפויה להיות השפעה שלילית על מחירי אגרות החוב הממשלתיות".

רפי גוזלן, כלכלן המאקרו הראשי של בית ההשקעות אי.בי.אי לא מופתע מהגירעון הגבוה ב-2013 אלא מחוסר יכולת הממשלה בראשית דרכה לעמוד ביעד ההוצאות. "גם לפני הידיעות האחרונות הערכנו כי הוא צפוי להגיע לכ-4.5% בהנחה וההוצאות יהיו בהתאם לכלל הפיסקאלי", אמר. "לכן, החדשה הפחות טובות הן חוסר היכולת של ממשלה בראשית דרכה לעמוד ביעד ההוצאות ולהגדיל אותן בכ-6 מיליארד שקל. שהרי, לא דין גירעון גבוה שנובע מהחטאה בצד ההכנסות כדין גירעון הנובע מחוסר שליטה בהוצאות. בהקשר זה, מוטב לזכור כי עדיין לא נאמרה המילה האחרונה מצד בנק ישראל. קודם קביעת יעד הגירעון של 3% תוצר ל-2014 היה רצון באוצר לקבוע יעד גבוה יותר. בסופו של דבר הלחץ שהפעיל פישר עשה את שלו, ולכן לא נופתע לראות כי גם במקרה זה יופעל לחץ לבלימת הגידול בהוצאות", הוסיף.

לדברי גוזלן, הדגש יעבור במהרה לתקציב 2014 ובעיקר להתאמות האדירות הצפויות בו בכדי להגיע ליעד גירעון של 3%. "להערכתנו חזרה לתוואי ההוצאות שהוגדר ע"י הכלל הפיסקאלי והעלאת מיסים של 5 מיליארד שקל לא יספיקו בכדי להגיע לגירעון של 3% ב-2014. לפיכך, חבילת המיסים וקיצוץ ההוצאות ייאלצו לעבור מקצה שיפורים ובכל אופן ייבחנו בקפידה יתרה ע"י השווקים נוכח ההתפתחויות האחרונות."

תגיות

9 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

9.
מסתבר שגם לפיד ה'חכם' לא מצא איפה הכסף...
כולם חכמים בדיבורים וקיטורים, עד שמגיעים לעמדת העשייה ונוכחים שהעוגה קטנה מידי... ביבי 'העניש' את לפיד ואילץ אותו להיות שר אוצר. כעת לפיד מבין את גודל הבעיה, מסתבר שזה קשה יותר מלכתוב טור בעיתון... או להנחות תכנית טלויזיה.. פייסבוק שמייסבוק - אבל לא שם העשייה הנכונה, משם זה נראה כל כך פשוט...נקצץ להתנחלויות מפה, נגייס דתיים משם, והופ! - אנחנו על הסוס... אבל הסוס קטן...קטן מידי. לפיד ישלם את מחיר יהירותו בשנתיים-שלוש הקרובות. מזכיר לי קצת את אובמה שלפני ארבע שנים הבטיח לסגור את גוואנטנמו, וכנבחר לנשיא הסבירו לו שדיבר שטויות.....
אלי בר-נס , רחובות  |  02.05.13
6.
דירוג האשראי
אכן יש סיכוי גבוה שההחלטה לעלות את יעד הגירעון תוריד את דירוג האשראי של ישראל. אבל צריך לשים לב לעובדה הבאה, מהרגע שהעלו לישראל פעם אחרונה את דירוג האשראי, המדינה התחילה את "החגיגה" של ההלוואות (בגלל ההטבה בריבית הנמוכה) מה שבעצם הכפיל את הגירעון. אז אולי בכל זאת, לישראל יש דירוג גבוה מידיי.
ניר , נתניה  |  02.05.13
5.
הגדלת הגרעון
לפיד צודק, מותר להגדיל את הגרעון (ולהדפיס כסף). הכלכלה היום הינה גלובלית ושר האוצר של הכלכלה הגלובלית הינו שר האוצר הסיני. כל עוד היוהן הסיני אינו מטבע בר המרה ושערו קבוע ואינו מיוסף הרי האינפלציה העולמית הינה נמוכה. אם מגדילים את הגרעון במדינה קטנה כמו ישראל, הרי זה טיפה בים הכלכלה הגלובלית ואין לכך השפעה לא על האינפלציה המקומית או האינפלציה הגלובלית
אבי מילשטיין , גבעתיים  |  02.05.13
לכל התגובות