"היתרון של ישקר הוא מוח ותשוקה - זו אחת החברות הטובות בעולם"

"היתרון של ישקר הוא מוח ותשוקה. מדובר באחת החברות הכי טובות בעולם" - כך אמר אתמול (שבת) וורן באפט, באסיפת בעלי המניות השנתית של ברקשייר האת'ווי - חברת ההשקעות שבבעלותו. ברקשייר הודיעה בשבוע שחלף על רכישת 20% נוספים מישקר, מידי משפחת ורטהיימר, כך שכעת ברשותה 100% ממניות החברה.  

האסיפה - המכונה ה"וודסטוק של הקפיטליזם - מתקיימת כמדי שנה באומהה, ארה"ב, ומושכת אליה כ-35 אלף בעלי מניות. בין השאר, באפט וסגנו, צ'ארלי מאנגר, ענו באסיפה על שאלות שהופנו אליהם.

באפט הציג את התוצאות של ברקשייר לרבעון הראשון, שלפיהן הרווח הסתכם ב-4.9 מיליארד דולר - זינוק של 53% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות של ברקשייר טיפסו ב-15% והסתכמו ב-43.9 מיליון דולר; בין הסיבות לצמיחה - העלייה בהכנסות חברות הביטוח שבבעלות ברקשייר, שעמדו על 901 מיליון דולר, לעומת 54 מיליון דולר בשנה שעברה. "זה היה רבעון טוב, אבל זה לא כמו שזה נראה", אמר באפט. הוא הדגיש שאם המצב יימשך כפי שהוא, זו תהיה הפעם הראשונה מזה שנים שברקשייר לא תצליח להכות את מדד ה-S&P. עם זאת, באפט וסגנו שמרו על אופטימיות: "אנחנו חושבים שיש לנו שיטה טובה יותר מלרוב האחרים". 

המשקיע המיליארדר נשאל מה היתרון שיש לישקר על סנדוויק המתחרה, וענה: "סנדוויק היא חברה טובה. אבל ישקר הרבה יותר טובה. כשסטף ורטהיימר הקים את החברה, בשנות ה-50, הוא עמד מול חברות מבוססות. והנה בחור בן 25 מישראל, עם חומרי גלם בסין ולקוחות באירופה. אין הרבה יתרונות בלהיות בישראל, אבל כשאתה רואה את התוצאה אתה יכול לומר רק שמדובר באנשים מדהימים ומוכשרים, שמעולם לא הפסיקו לפתח את המוצר שלהם". מאנגר, שנשאל על ידי באפט "האם אי-פעם ראית מפעיל מדהים יותר מישקר?", ענה: "אתם לא מאמינים כמה זו חברה מודרנית".

באפט ומאנגר הפגינו כרגיל חוש הומור. כנשאל על טוויטר - אליה הצטרף באפט השבוע - אמר מאנגר כי הוא "נמנע מזה כמו ממגיפה". בעניין המטבע הווירטואלי, הביטקוין, אמר באפט: "אני לא יודע על זה דבר. לא השקענו בו".

אבל לראות את באפט מדבר זו רק חלק מהאטרקציה. לפני הנאום הוקרן סרט שכלל דמויות מצוירות של באפט ואיתן ורטהיימר, רוקדים "גנגם סטייל", לצד מערכונים בכיכובו של המשקיע המיליארדר בהם הוא שר עם ג'ון בון ג'ובי ומנסה להשיג תפקיד ראשי בסרט "נשק קטלני". ובין לבין: המון פרסומות לחברות בבעלות ברקשייר ומעודדות העוברות בין היצידים.

סוף השבוע החגיגי כולל עוד אינספור "אירועי באפט" שמתקיימים בכל פינה בעיר: ארוחות ערב, מופעים, קבלות פנים, תחרות זריקת עיתונים (כל מי שזרק רחוק יותר מבאפט קיבל ארטיק) וקניונים שלמים שנסגרים רק עבור בעלי המניות, ומציעים הנחות מיוחדות ואת באפט בתפקיד המוכר. אפילו בית חב"ד ערך ארוחות ותפילות לאורך סוף השבע במלון גני הילטון, בשביל "כל היהודים שמגיעים".

פקידה במלון בו אני מתאכסנת אומרת ש"זה כאילו הנשיא הגיע לעיר". Tני שואלת אותה אם התושבים לא מקנאים, שכל מה שאנשים מחפשים באומהה זה את וורן באפט? "מעולם לא פגשתי מישהו שלא אוהב אותו. הוא מאד ידידותי. כשהוא אוכל במסעדה, הוא תמיד מדבר עם כולם. שוחחתי אתו הרבה פעמים". לקחת פעם חלק באירוע הזה? "לא, מה פתאם! בשביל זה צריך הרבה כסף".

מפתיע אבל לא באמת צריך הרבה כסף כדי לקחת חלק בוודסטוק של באפט או כדי להשקיע בברקשייר האת'וויי. כ־163 אלף דולר שווה היום מניה אחת של ברקשייר האת'וויי, שצמחה ב־1,188% ב־20 השנים האחרונות, אבל רוב האנשים שפגשתי פה מחזיקים במניות B — חלקיק מנייה המכונה "ברקשייר בייבי" ושוויו קצת מעל 100 דולר.

קצת כמו באפט, הנוף האנושי פה נטול פוזה. על אף שקשה לחשוב על מכנה משותף של כל האנשים כאן, נראה שמעריצי באפט סוגדים לא רק לכשרון שלו לעשות הרבה כסף, אלא גם ליכולתו להשאר צנוע ונחמד. פגשתי פה מורה בפנסיה, חקלאי, משפחה שלמה שהגיע משוודיה וטיפוס שהגיע במיוחד מהונג קונג, בפעם השנייה. את חליפות האופנה מחליפים פה מעילי רוח מ"אולד נייבי", חולצות משובצות וזקנים לא מטופחים. כולם ידידותיים והשיחות מתלהטות על כדאיות השקעה במניה כזו או אחרת.

"אני מגיעה לאירוע מאז שנות ה־70”, אומרת לי סוזן (זיפי) גרוס, מתווכת נדל"ן מטוסון אריזונה. היא מכירה לי את החברות שלה, מכל רחבי ארה”ב. את כולן הכירה פה לאורך השנים. “תדברי אתה, היא חברה של באפט", היא מצביעה על אחת החברות שלה, וונדי א. ג'נקוסי, שמוכיחה לי את החברות באמצעות תמונה שלה ושל באפט מחובקים בסלולרי שלה. “נפגשנו אחרי הקריסה של ליהמן ברדרס. הוא היה מאד סבלני ושאל אותי על עצמי. בשלב מסוים הוא אמר, 'סלחי לי אבל אני חייב לעבוד קצת'. למחרת קראתי בעיתון שהוא השקיע חמישה מיליארד דולר בגולדמן סאקס". זה הטיול דייג שלנו", מסביר לי ג'יימס מארשל, יועץ השקעות מוויסקונסין שהגיע לפה עם המשפחה שלו ומתלהב מכך שאני מישראל: “ישקר היא אחת מחמש החברות הכי מצליות של ברקשיר".

לצד כל החביבות, ההשוואה לוודסטוק מעט מטעה: בקפיטליזם כמו בקפיטליזם, יש את אלו שיש להם ואת אלו שיש להם יותר. יש את אלו שראו אותו רק מרחוק, קטן כסיכה והצטלמו עם שלטי קרטון בדמותו ויש את אלו שהוזמנו לקוקטיילים אקסקלוסיביים וזכו להחליף מילים עם הרב הפיננסי ולהתחכך בשאר שועי עולם.

גולת הכותרת של האירועים האקסקלוסיביים, למוזמנים בלבד, היתה ארוחת הערב המסורתית שעורך כל שנה מאנגר, אליה הוזמן כאורח הכבוד גם איתן ורטהיימר יו"ר ישקר. באפט נסע בין כל האירועים, משתדל להפציע לפחות לכמה דקות בכל אחד.

בכלל, אחרי סוף השבוע הזה נדמה לרגע שאין בעולם דבר מלבד באפט. הוא בכל מקום וכל הזמן.

"איך יש לך בכלל זמן לעבוד, אם אתה כל הזמן נואם ומרצה ומתראיין ונפגש עם אנשים?” אני שואלת את באפט אחרי סבב ראיונות לכלי התקשורת הישראלים והוא עונה: "זה יותר כיף. להשקיע לא לוקח כל כך הרבה זמן".