אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
איך הפסקתי לפחד והתחלתי לחפש את הכסף שלי צילום: אפי שריר

איך הפסקתי לפחד והתחלתי לחפש את הכסף שלי

10 פרקים יומיים, 10 תחנות במסע לאורכו ולרוחבו של העולם המודחק המכונה הפנסיה שלנו. שאול אמסטרדמסקי מגלה מי נוגע לנו בכסף, מה הוא עושה איתו וכמה יישאר לנו בסוף

05.05.2013, 07:51 | שאול אמסטרדמסקי

בקיץ אני אהיה בן 33. במקרה הטוב אצא לפנסיה עוד 34 שנה, יותר מכמה שאני חי עד כה. במקרה הטוב - כלומר שלא יעלו שוב את גיל הפרישה, ושאצליח לעבוד ולחסוך עד צאתי לגמלאות, ולא אמצא את עצמי מחוץ לשוק העבודה הרבה קודם.

עוד 34 שנה, וכבר עכשיו אני קצת אובססיבי עם הפנסיה. אפילו החברים שלי כבר מתייחסים אליי ככזה שנדפק לו השכל עם העניין הזה. ברוב המפגשים החברתיים בשנה האחרונה העליתי את הנושא בדרך זו או אחרת. זה מעצבן אותם. מאוד. "לא רוצה לדעת, תן לי להיות בבועה נעימה של בורות לגבי הפנסיה שלי. כשזה יגיע זה יגיע, עזוב אותי", אמר לי לאחרונה בכעס חבר טוב, במהלך ויכוח קולני שהתפתח כשלא הבנתי למה הוא לא רוצה לשמוע את התובנות האחרונות שלי לגבי איפה מושקע הכסף שאמור לפרנס אותו בעתיד. במילים אחרות, האובססיה לפנסיה כבר הביאה אותי לספו של נידוי חברתי.

עמוק בפנים, אני מבין את החבר שלי. לכאורה, פנסיה היא נושא משעמם, מסובך, לא קשור ליומיום הקשה גם ככה, כן קשור לזקנה, מחלות ומוות. אין פלא שאף אחד לא רוצה להתעכב על זה אפילו לשנייה. הכסף יורד מהתלוש, הולך לאנשהו, ואנחנו כבר נפגוש אותו מתישהו. אנחנו מקווים.

יש מערכת שלמה שחיה ומרוויחה היטב בדיוק מזה - מחוסר הרצון והיכולת שלנו להתעסק בפנסיה. האנשים שמנהלים את החסכונות שלנו בונים בדיוק על החרדות האלה וההדחקה הזאת, על המורכבות שגורמת לפיהוק ולהתעננות המחשבה. הם בונים על זה שלא נשאל שאלות, שלא נבדוק, שלא נתעניין, שלא נרים גבה, שלא נאיים להתנתק.

אילוסטרציה, צילום: שאטרסטוק אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק אילוסטרציה, צילום: שאטרסטוק

אם היתה דרך להישאר בבורות מאושרת, להגיע לפנסיה ולגלות שהכל בסדר, לא היה צורך בהתעוררות. אלא שגוברים הסימנים לכך שכנראה בבוא העת לא תהיה לנו פנסיה נורמלית. במקביל, מתברר, האנשים שמנהלים את הכסף שלנו רק מתעשרים יותר ויותר, וכך גם האנשים שכספי הפנסיה שלנו מגיעים אליהם. להם לא תהיה בעיה אחרי הפרישה. איך אמר רק לאחרונה מנכ"ל החברה לישראל ניר גלעד, שהשתכר 83 מיליון שקל בשש שנים? "רוב רובו של ההון של העשירים מושקע באפיקים סולידיים ביותר. דווקא אלה שמשתכרים פחות צריכים לסכן את כספם".

הדיסוננס הבלתי אפשרי הזה גרם לי לרצות להתנער מחיבוק הדוב המרדים של המערכת - ולצאת לחפש את הפנסיה שלי. להבין מה קורה מהרגע שהכסף יורד מהתלוש שלי ומה יקרה עד ליום שבו אזדקק לו. מי מנהל את הכסף שלי? לפי אילו שיקולים? איפה הוא שם אותו? למה דווקא שם? איזו יכולת יש לי להשפיע על ההשקעה בכסף שלי עצמי? מה קורה כשהאנשים שמלווים להם את הכסף שלי, הטייקונים, לא מצליחים להחזיר אותו? מה עושים אז האנשים שמנהלים את הכסף שלי? מה עושה המדינה, האם היא מפקחת עליהם כמו שצריך? ולבסוף, הכי חשוב, האם בכלל תהיה לי מספיק פנסיה, בעוד 34 שנה?

אז הנה המספרים. 120 אלף שקל - זה הסכום שהצלחתי לחסוך עד עכשיו, ואני עובד מגיל 17. לו הייתי מפסיק לחסוך מחר, בזקנתי הייתי מקבל מדי חודש פנסיה בגובה 15% מהשכר האחרון שלי. זה הרבה? זה מעט? ואיך בדיוק תיראה הפנסיה שלי אם אמשיך לחסוך ברציפות עד הפרישה? בכמה היא תגדל? מישהו יכול להגיד לי את זה בכלל?

את המספרים הבסיסיים אפשר למצוא בקלות (יחסית, אין באמת שום דבר קל כשזה נוגע לפנסיה) בדו"ח השנתי, זה שהגיע בדואר לכולם לפני חודש. על השאלות האחרות הרבה יותר קשה לקבל תשובות. בחודשים האחרונים המסע בעקבות הפנסיה שלי הוביל אותי לפגישות עיקשות עם מנהלי השקעות, עם רגולטורים בהווה ובעבר, עם אנשים שמנהלים כסף של אנשים אחרים. לרגעים - למשל, כשגיליתי שהכסף שלי מושקע בחברות הימורים - נהיה לי לא טוב. ברגעים אחרים, כשהבנתי שחלקים גדולים יותר ויותר מהפנסיה שלי מוזרמים לחו"ל, להשקעות לא שקופות שהן מבחינתי קופסאות שחורות מעבר לים, כבר נהיה לי ממש רע. וניסיתי להבין מה אני יכול לעשות עם כל זה, בהנחה שלמשוך את הכסף ולשים אותו מתחת לבלטות אינה האופציה הבטוחה והמשתלמת ביותר.

מטבעו, זה מסע שמציע נקודת מבט אישית, שאינה מסוגלת להכיל את כל הזוויות שיש לנושא הפנסיה. הוא לא יכול לפשפש בכל תתי־הסעיפים, לנתח את ההשקעות בפינצטה ולנבור במעמקי הרגולציה. זה מסע שמנסה לענות על השאלות הגדולות - איפה הכסף שלי, מי נוגע בו, כמה יישאר לי בסוף. מסע לקילוף שכבות הפחד - הפחד ממספרים מסובכים, הפחד ממילים לא מובנות, הפחד מהזקנה, הפחד מעוני.

לפרק הראשון: אני מממן את כולם, חוץ מאת העתיד שלי

מה אתם יודעים על הפנסיה

1. מהו נתח השוק של חמש חברות הביטוח הגדולות משוק החיסכון הפנסיוני?

א. 30%

ב. 60%

ג. 90%

ד. 97%

2. אם גבר מצליח לחסוך מיליון שקל עד שהוא יוצא לפנסיה, כמה בערך הוא יקבל בכל חודש?

א. 3,500 שקל

ב. 4,500 שקל

ג. 5,500 שקל

ד. 6,500 שקל

3. מהי הפנסיה הממוצעת היום?

א. 1,500 שקל בחודש

ב. 2,500 שקל בחודש

ג. 3,500 שקל בחודש

ד. 4,500 שקל בחודש

4. כמה מגלחים דמי הניהול הממוצעים בביטוח מנהלים מהחיסכון עצמו?

א. עשירית

ב. רבע

ג. שליש

ד. חצי

5. באיזה מסוגי החברות הבאים כספי הפנסיה שלכם לא מושקעים?

א. חברות הימורים

ב. חברות טבק

ג. חברות נשק

ד. כל התשובות לא נכונות, גופי הפנסיה משקיעים בכל החברות האלה

ה. אני יכול לבחור באיזה סוג של חברה לא הייתי רוצה שהכסף שלי יהיה מושקע

(התשובות בסוף הכתבה המרכזית)

תגיות

9 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

9.
הכתבה על הפנסיה
כתבה מעניינת,אשלייה שאפשר לחסוך היום,המצב בכי רע ועלול להיות רע יותר,על כן העם צריך להפגין אכפתיות,זה העתיד של כולנו,ובטח ובטח הכסף שלנו,שיש כמה עשרות משפחות שהממשלה נימצאת בידיהם,כי גם להם זה מישתלם,ולכן חולבים אותנו עד שיתייבש החלב ולא תהיה אפילו פנסיה, ראו הוזהרתם, הכל בידינו זה הכסף שלנו ואנחנו מבקשים דוחות מה נעשה עם הכסף שלנו ושקיפות. די לטימטום..
אחת שאיכפת לה  |  05.11.13
8.
לא חייבים להישאר בבועה הנעימה של הבורות.
למרות שאתה צעיר, אתה קורא שמאז המשבר הפיננסי הביטחון הפנסיונרי שלך בסכנה ואולי גם תמצא את עצמך מחוץ לשוק העבודה. אז אין צורך להישאר בבועה הנעימה של הבורות. אין צורך להישען על מערכת שלמה שחיה ומרוויחה היטב מהכסף שלך גם כשאתה מפסיד. עבור לפלטפורמה מהפכנית, בה אין פרוטוקולים סודיים ואין מידע שמסתירים – הכול גלוי וארגז הכלים שמעניקה לכם הפלטפורמה, מאפשר לכם להחליט היכן לשים את הכסף.
RealRecheck , זכרון יעקב  |  11.05.13
7.
אני אגלה לך משהו שיעצבן אותך עוד יותר
ביום שתצא לפנסיה יקבעו לך את המקדם קצבה שהוא מספר החודשים שאתה צפוי לחיות לאחר הפרישה (עפ"י טבלאות תמותה) ויחלקו בו את הסכום שצברת (קרן), התוצאה תהיה הקצבה החודשית שלך. בתוכניות הישנות המקדם (166-180) היה מובטח מראש וזה בוטל כי יצר גרעונות אקטוארים ומאז בעקבות תוחלת החיים שעולה המקדם רק הולך ועולה. אז מה מעצבן בזה? מה שמעצבן זה שיוצא שקרן הפנסיה משלמת לנו רק חלק קטן מהסכום שצברנו וזאת לאחר שגבתה שנים דמי ניהול אסטרונומים. כיצד? כיום מקדם לאשה שפורשת בגיל 62 הוא 220 ולגבר שפורש בגיל 67 המקדם 200. ניקח לדוגמא גבר (אצל אשה המקדם גבוה יותר ולכן הגזל אף גבוה יותר) שחסך מיליון ש"ח ויוצא כעת לפנסיה ולכן נחלק את המיליון ב200 ונקבל פנסיה חודשית של 5,000 ש"ח. אם נכפול את הסכום החודשי ב12 חודשים (שנה) נקבל 60,000 ש"ח בשנה שמייצגים תשואה של 6% (60,000/1,000,000=0.06). מה רע בתשואה של 6% אתם שואלים? מה שרע זה שהקרן (כל הסכום שצברת) נשארת אצל חברת הביטוח. ניקח לדוגמא אדם ש"דפק" את חברת הביטוח וחי 240 חודשים כך שבכל חודש הוא מקבל 5000 ש"ח (ועליהם משלם מס כמו משכורת) אולם קרן הפנסיה משקיעה בינתיים את הקרן (1m) שהיא לקחה מהפנסיונר ובהנחה שהשקיעה אותה רק באפיק סולידי כגון אג"ח ממשלתי ארוך טווח תקבל תשואה של 4% לשנה או בש"ח 3333 לחודש אותם היא מקבלת מההשקעה הסולידית כך שבפועל משלמת לפנסיונר 5000-3333=1,667 ש"ח לחודש בלבד. נכפיל את הסכום החודשי שהקרן משלמת בפועל בחודשים שהפנסיונר חי 240*1667=400,080 ש"ח שהקרן משלמת ללקוח. מיליון ש"ח שהופקדו פחות 400 אלף ששולמו ללקוח וכך יוצא שחברת הביטוח שומרת אצלה 600,000 ש"ח על כל מיליון שהופקדו!!!! רגע, החישוב לא מדוייק: נכון. כדי לפשט את ההסבר התעלמתי מאפקט הריבית דריבית הן בתשלום הפנסיה והן בהשקעות הכסף, עוד הנחתי תשואה של 4% בלבד ובפועל התשואה שקרנות הפנסיה משיגות גבוהה יותר (אג"ח מיועדות ב4.65% וני"ע של חברות). בקיצור, לרוב הרווח של חברות הביטוח/קרנות הפנסיה גבוה יותר וזה בלי לדבר על דמי ניהול ומקדמים גבוהים יותר...
יונש  |  07.05.13
6.
קצת לגבי איך מועילים מעשית לפנסיה...
97% מכספי הפנסיה של הציבור נמצאים במסלול ה"כללי". זה לא אומר שהכסף מנוהל באופן גמיש על פי שיקולי מנהל הקרן, ממש לא - אלא זה אומר שהכסף תמיד (אבל ממש תמיד) נמצא 25-30% במניות, תמיד 20-30% באג"ח חברות (כן, האלו ששמעתם עליהם בתספורות של תשובה ובן דב), ותמיד 3-5% במזומן (שזה סכום שלמעשה נשחק עד שווי אפס כשאתה מגיע לפנסיה). רוב הציבור לא מבין ש10,000 ש"ח שהפסדת בבורסה בגיל 30, שקולים לכחצי מיליון ש"ח שלא יהיו לך לגיל פרישה. רוב הציבור מחונך להאמין שבורסה היא קזינו ושאי אפשר לדעת מתי לתת לפנסיה להיות בחשיפה מנייתית גבוהה ומתי בנמוכה. בפועל - זו בדיקה שאפשר לעשות בחמש דקות בשבוע. ואם אתה לא יכול להרשות לעצמך חמש דקות בשבוע בשביל להבטיח את העתיד הכלכלי שלך, ואם אתה לא מוכן לעזוב את הטלויזיה לכמה שעות כדי ללמוד איך לעשות את זה --- אז פשוט תתכונן להרבה דמעות בגיל זקנה. הכשרת משקיעים, זה המינימום ללמוד כדי להיות ערוך לעתיד הרחוק בלי "להתעסק בזה כל הזמן". הכנה לפנסיה נינוחה בטירחה אפסית. זה אפשרי, בידיים שלכם, בלי אפליקציות חינמיות מטופשות של משווקי קרנות, אלא פשוט לימוד מעשי, בעלות זניחה, ובתועלת אדירה. שאול - יופי של כתבה - אתה מוזמן לפנות אליי לפייסבוק ואעזור במה שניתן כדי להביא כמה שיותר ידע וכלים.
Eli Steinberger , Israel  |  07.05.13
לכל התגובות