אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לפיד התעקש, פישר מצמץ ויעד הגירעון יעלה

ניתוח כלכליסט

לפיד התעקש, פישר מצמץ ויעד הגירעון יעלה

שר האוצר יבקש מהממשלה לאשר גם את פריצת מסגרת תקציב 2013 ב־6.5 מיליארד שקל. הגזירות הקרבות כוללות העלאת המע"מ ב־1% כבר בחודש הבא והעלאת מסים נוספים ב־2014

05.05.2013, 08:05 | אמנון אטד

שבוע בדיוק לפני הסיפור האמיתי של אישור הגזירות הרבות בתקציב 2013–2014, מתכנסת היום הממשלה לדון במהלך מכין לתוכנית הכלכלית הקשה והכואבת שבדרך. את מהות המסמך שהניח שר האוצר יאיר לפיד על שולחן הממשלה, ניסחו מחבריו בשני משפטים קצרים: שיעור הגירעון מהתוצר לא יעלה השנה על 4.65%, ובשנת 2014 לא יעלה על 3%; והממשלה תהיה רשאית להגדיל בשנת 2013 את הוצאותיה בשיעור נוסף של 2.2%.

קראו עוד בכלכליסט

מה שמסתתר מאחורי ההצעה של לפיד הוא בעצם זה: בקיץ האחרון אישרה הממשלה הקודמת את הכפלת יעד הגירעון לשנת 2013 מ־1.5% מהתוצר ל־3% (כ־30 מיליארד שקל). עכשיו מתברר שלממשלה החדשה אין סיכוי לעמוד גם ביעדי הגירעון המקלים, וכי הגירעון בפועל צפוי להיות השנה גדול מהמתוכנן בכ־17 מיליארד שקל.

סטנלי פישר , צילום: עמית שעל סטנלי פישר | צילום: עמית שעל סטנלי פישר , צילום: עמית שעל

יחד עם הגדלת הגירעון מציע לפיד גם לפרוץ את מסגרת התקציב ולאפשר לממשלה להוציא השנה 2.2% יותר ממה שמתיר לה הכלל הפיסקאלי. מדובר בתוספת חד־פעמית ("קופסה") של כ־6.5 מיליארד שקל שתינתן לתקציב 2013, ולא תתווסף לבסיס התקציב בשנים הבאות. הגדלת התקציב נועדה לאפשר לממשלה לבצע קיצוץ קטן מהמתוכנן בסכום זהה.

בשולי הסיפור הדרמטי של הגדלת יעד הגירעון התפתח בסוף השבוע גם סיפור משנה, שמעיד על הדרך שבה מתקבלות עכשיו ההחלטות הכלכליות. במהלך הדיונים על הגדלת יעדי הגירעון רצה לפיד לקבוע לשנת 2014 יעד גירעון מרחיב יותר של 3.25%. נתניהו ופישר רצו יעד מתון יותר של 3%, והצליחו בסופו של דבר לכפות את דעתם על שר האוצר. לפיד נאלץ ללמוד בדרך הקשה שגם קביעת יעד הגירעון נתונה למשא ומתן, והפנים את הלקח. כאשר הגיע המועד לקבוע את יעד הגירעון לשנה הנוכחית, קבע לפיד מלכתחילה יעד גירעון של 4.9%, שהיה גבוה מעט מזה שרצה להשיג. גם במקרה זה רצו נתניהו ופישר יעד נמוך יותר, בסביבות ה־4%, אך נרדמו בשמירה. פישר שמע מלפיד על היעד החדש שבכוונתו להציע, וככל הידוע לא הביע התנגדות ויצא לחופשה פרטית בחו"ל. לפיד הגיש את הצעתו המקורית לממשלה, והמספרים שפורסמו עוררו סערה ציבורית. בשלב זה התעוררו משרד ראש הממשלה ובנק ישראל, ואחרי דיון בדרג המקצועי הבכיר ושיחת טלפון בין פישר ללפיד סוכם על התיקון הקוסמטי שגרע 0.25% מהצעתו המקורית של לפיד.

האח הפחות מוצלח של הגירעון המבני

בחודשים האחרונים למדנו מבנק ישראל שגירעון הממשלה הוא "גירעון מבני", שאינו מושפע מהשינויים בתוצר. עכשיו באים אנשי האוצר ומסבירים לנו שלאותו גירעון מבני יש גם אח פחות מוצלח, בשם "גירעון תוצאתי". גירעון זה, הם מסבירים - שהוא הגירעון שנרשם בתקציב הממשלה השנה - נובע מהעובדה שללא תקציב מאושר פועלת השנה הממשלה על פי תקציב המשך, ומשרדי הממשלה מקבלים מדי חודש הקצבה בגובה 1/12 מתקציב השנה שעברה. במצב כזה אין למעשה למשרד האוצר שליטה על מתווה ההוצאות. בנוסף לכך, בגלל הקדמת הבחירות, לא היתה למשרד עד עכשיו גם שליטה על מתווה ההכנסות, והתוצאה היא אותו "גירעון תוצאתי" עצום, שיצא למעשה משליטה.

"אנחנו בעצם לא הגדלנו את יעד הגירעון לשנת 2013", אומרים בכירים באוצר. "אין כאן כל החלטה על יעד גירעון עתידי, אלא תוצאה של מציאות שנכפתה עלינו כתוצאה מהוצאות ממשלה שהולכות ותופחות". אבל סיפור התקציב השנה מורכב יותר, ויש לו גם צד נוסף. אנשי האוצר היו צריכים לדעת שההקצבה החודשית של 1/12 כוללת גם את הוצאות הממשלה להחזרי חוב. החזרים אלה היו בשנה שעברה גדולים מהממוצע, וכתוצאה מכך תקציב ההמשך שמופעל השנה פחות מרסן ממה שהעריכו תחילה. בנוסף לכך, גם אם ההוצאות יצאו משליטה, יכולה עכשיו הממשלה החדשה לבצע קיצוץ זמני גדול מהמתוכנן ולשמור על מסגרת התקציב לשנת 2013. אותו דבר יכולה הממשלה לעשות גם בתחום המסים, כדי למנוע את החריגה העצומה שצפויה השנה ביעד הגירעון. בנקודה זו נשמעים טיעוני הנגד של האוצר הגיוניים יותר. "אנחנו יכולים לבצע קיצוץ חד בתקציב ולהעלות למשל את המע"מ ב־2% עד שהקופה תתמלא", אומרים באוצר, "אבל מהלכים כאלה יחנקו את המשק, יבלמו את הצמיחה ויגדילו את האבטלה". מסיבה זו חייבים להודות שהפתרון שעליו בסופו של דבר הוחלט הוא - בתנאים שנוצרו - הפתרון ההגיוני ביותר.

ועדיין מחכה לנו תוכנית קיצוצים קשה וכואבת

ואחרי כל ההתפלפלויות בנושא הגירעון ופריצת מסגרת התקציב, נשארנו עם הדבר האמיתי: התוכנית הקשה והכואבת שתוגש לאישור הממשלה בשבוע הבא.

גם לאחר פריצת מסגרת התקציב והגדלת הגירעון יהיה על הממשלה לקצץ במחצית השנייה של השנה הנוכחית ובשנת 2014 סכום כולל של כ־18 מיליארד שקל, ולהטיל מסים נוספים בסכום של כ־14 מיליארד שקל. המהלך בתחום המסים העקיפים - העלאת המע"מ ב־1%, ואולי גם ביטול הפטור ממע"מ על פירות וירקות ועל שירותי תיירות - צפוי להתבצע כבר בתחילת החודש הבא.

המכה הכואבת באמת תונחת בתחילת השנה הבאה. היקף הקיצוצים בתקציב יסתכם בשנת 2014 בכ־11 מיליארד שקל, ואליהם יתווספו המסים שאת השינויים בהם אפשר לבצע רק בתחילת השנה: מס החברות יועלה ב־1%, ל־26%, ומס הכנסה ליחידים (שכירים ועצמאים) יועלה גם הוא בשיעור זהה ברוב מדרגות המס.

בנוסף לכך, קצבאות הילדים יקוצצו בסכום כולל של יותר מ־3 מיליארד שקל, יחד עם פגיעה בתמיכות ממשלתיות נוספות. שכרם הכולל של עובדי השירות הציבורי יקטן ב־3 מיליארד שקל לפחות. תקציב הביטחון יקוצץ בכ־4 מיליארד שקל, וכתוצאה מכך עובדים לא מעטים של מערכת הביטחון עלולים למצוא את עצמם ללא מקור פרנסה. התוספת המובטחת לתקציב החינוך תקטן בכ־1.5 מיליארד שקל, סלילת כבישים רבים תיעצר, וכלל משרדי הממשלה יעניקו לנו פחות שירותים. ואז, כאשר נשלם יותר ונקבל הרבה פחות, נתחיל להבין את גודל המהלומה שהנחיתה עלינו הממשלה.

דירוג האשראי של ישראל בשקלים ירד

חברת דירוג האשראי הגדולה בעולם סטנדרד אנד פור'ס (S&P) הורידה בסוף השבוע את דירוג האשראי של ישראל במטבע מקומי מרמה -AA, והשוותה אותו לדירוג האשראי במט"ח, ברמה +A. במקביל אשררה החברה את דירוג האשראי של ישראל במט"ח. תחזית הדירוג, המעידה על כוונת חברת הדירוג בעתיד, נותרה יציבה בשני הדירוגים. הורדת הדירוג התפרסמה יום לאחר שנודע על החלטת לפיד לפרוץ השנה את מסגרת התקציב ולהגדיל את הגירעון לכמעט 50 מיליארד שקל, אולם אין קשר בין שני האירועים.

דירוג האשראי בשקלים נחשב לנתון חסר חשיבות, שהמשקיעים בשוק ההון המקומי כלל אינם מודעים לקיומו, והוא בוודאי אינו משפיע על שיקולי ההשקעה שלהם. דירוג האשראי האמיתי הוא הדירוג במט"ח, וגם הוא משפיע מעט מאוד על ישראל, בשל העובדה שהממשלה כמעט ואינה פעילה בשוקי ההון בחו"ל.

הורדת הדירוג היא מהלך טכני בעיקרו, שנובע מהנוהג של חברות הדירוג לא לאפשר לאורך זמן פער בין הדירוג במטבע מקומי לבין הדירוג במטבע זר של כל מדינה. עם זאת, בהודעתה מציינת חברת S&P כי הורדת הדירוג במטבע מקומי נובעת גם מהידרדרות בביצועים התקציביים של הממשלה (הכוונה בעיקר לגירעון של 4.2% שנרשם בתקציב השנה שעברה), שעומדים בניגוד לנתונים חיוביים אחרים במשק, כמו מדיניות מוניטרית גמישה וחשבונות חיצוניים חזקים.

על התקציב שבדרך כותבת חברת הדירוג בהודעתה כי התחזית היציבה מבטאת את האמון שלה ביכולתה של הממשלה להתמודד עם הגירעון באופן שיתאים למדינה ברמת דירוג +A. להערכתה, הממשלה החדשה צפויה להעביר בקיץ הקרוב תקציב דו־שנתי לשנים 2013–2014 שיכלול קיצוצים והעלאות מסים, שצפויים לצמצם את הגירעון החזוי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות