כרוניקה של מהלך ידוע מראש

המילה האחרונה שבה אפשר לתאר את המהלך הכפול של פריצת מסגרת התקציב והגדלת הגירעון היא הפתעה. אחד מאלה שהשתתפו בכתיבת הכתובת על הקיר היה נגיד בנק ישראל. ימים ספורים לפני תחילת תענית הדיבור שגזר על עצמו ערב הבחירות, השתתף פישר בכנס השנתי של חטיבת המחקר בבנק, ואמר: "תחזית ההכנסות לשנת 2013 נמוכה מהנדרש, והאוצר יצטרך לכן לסגור לא רק פער של יותר מ־12 מיליארד שקל בצד ההוצאות, אלא גם לגשר על פער גדול יותר בין סך ההוצאות להכנסות בתקציב. מה אם כן הם יעשו? מגבלת התקציב אינה חלק מחוקה. זהו חוק שאפשר לשנותו. זו דרך אחת, ואפשר לשנות את החוק, אם כי אני מקווה שהם לא יעשו זאת".

יאיר לפיד | צילום: עמית שאבי

היקף קיצוץ עצום במעט מדי זמן

באוצר טענו אז שאת הדברים השמיע הנגיד על דעת עצמו בלבד, אבל פישר כבר הוכיח בעבר כי הוא אינו נוהג להפריח סתם כך מילים לחלל האוויר. השאלה אם פישר ידע או לא ידע מראש מהן תוכניות האוצר חשובה פחות. מה שיותר חשוב להבין הוא שמדובר למעשה במהלך די הגיוני, ויש לכך סיבה כפולה: ההיקף העצום של הקיצוץ שנדרש השנה, כ־13 מיליארד שקל, והעובדה שלקצץ סכום כזה יותר מחצי שנה לאחר תחילת שנת התקציב זו משימה כמעט בלתי אפשרית.

אלא שלא מדובר בצעד שמסמן את קץ האנושות. משמעות המהלך היא שהתקציב יגדל לשנה אחת ב־6.5 מיליארד שקל, והממשלה תיתן לאזרחיה קצת יותר שירותי חינוך ורווחה ותשקיע בתשתיות. דווקא כאשר באירופה מתחילים להתפכח ממדיניות הצנע, הגיע הזמן שגם אצלנו יתחילו מקבלי ההחלטות הכלכליות לחשוב מחוץ לקופסה. הדוגמה הטובה ביותר לכך מגיעה מצדו השני של כדור הארץ, מיפן.

היפנים לא נותנים לגירעון לבלבל אותם

לפני ארבעה חודשים הודיע ראש ממשלת יפן שינזו אבה על מדיניות כלכלית מרחיבה שנועדה להגביר את הצמיחה באמצעות השקעות, חדשנות, יצוא וצריכה פרטית. במסגרת התוכנית החדשה, שזכתה מיד לכינוי "אבנומיקס", הודיעה הממשלה היפנית על הגדלת ההוצאה הציבורית ב־10 טריליון ין (כ־400 מיליארד שקל), שיופנו להשקעות בתשתיות, בטכנולוגיות מתקדמות ובמו"פ, ולתמיכה בבעלי הכנסות נמוכות. וכל זה במדינה שסיימה את שנת 2012 עם יחס חוב־תוצר של 236% ועם גירעון תקציבי של 10% מהתוצר. בשבוע שעבר דיווחו סוכנויות הידיעות שהאבנומיקס מתחילה להציג קבלות: קצב הצמיחה היפני הואץ ושיעור האבטלה ירד לרמתו הנמוכה ביותר מאז המשבר הגלובלי.