גברים בעבודה: מלך ההיל

כותב מדור זה פותח לכם לא אחת צוהר לעולמות אחרים באמצעות חוויות מפוקפקות שעבר בחייו הלא קצרים, והמקרה שלפנינו אינו שונה. לפני כמה שנים, עם המעבר מהעיר אל הכפר, החלטתי לערוך שינויים קלים באורח חיי - לחיות בריא, לעשות ספורט, להתחבר לטבע, ועוד כהנה וכהנה נדרים שאדם נוהג לרפד בהם את מצפונו. אז קניתי אופני שטח כדי שיהיה מעניין, כי כביש זה מונוטוני. לרכוב בשטח זה קשה. מאוד. אחרי כחצי שעה של מאבק בדוושות, בשרירים הצורחים גוועלד ובסלעים שקפצו מולי מצאתי את עצמי דוהר חסר שליטה במדרון. נפרדתי בלבי מהיקרים לי, ושניות מאוחר יותר מצאתי את עצמי אחוז בחיבוק אוהבים עם גזע אקליפטוס.

בגרמניה אין אקליפטוסים. לעומת זאת יש שם רוכבי שטח, שבניגוד אליי נראים כמי שיודעים איך לטפל בבולדרים, בבורות ובעצים שקופצים אל אמצע המסלול בלי אזהרה. המובחרים שבהם יגיעו לאלבשטאדט ב־18 במאי כדי להוציא לדרך את המירוץ הראשון מבין שמונת המירוצים של סבב הגביע העולמי ברכיבת אופני הרים. הענף הזה הוא מענפי הספורט אקסטרים שקהל מעריציהם צומח בטור הנדסי משנה לשנה. אופני השטח של היום מצוידים במיטב המכלולים המכניים ובנויים ממתכות קלות וחזקות להפליא. טכנולוגיות בולמי זעזועים שנלקחו מעולם האופנועים מיושמות בהצלחה רבה באופניים, ומביאות את הרוכבים להפגין ביצועים שעד לפני עשור היו בגדר דמיון בלבד. נראה שחוקי הפיזיקה מתעדכנים כשכל דור חדש של רוכבים מביא את הטירוף לגבהים חדשים. לא מזיקה גם העובדה שהענף הזה מצטלם נהדר בטלוויזיה, ושמצלמות היי אנד המורכבות על קסדות הרוכבים מעבירות את החוויה בסרטונים שנמצאים ביוטיוב באלפיהם.

האירוע בגרמניה יימשך יומיים ויכלול מקצי קרוס קאנטרי, סלאלום ליחידים ולזוגות, והדובדבן שעל הגבעה - מסלול הדאון היל. אולי הוא לא ארוך ומפרך כמו הקרוס קאנטרי, אבל אין ספק שמדובר כאן במפגן השליטה האולטימטיבי באופניים. המרחק בין סיום מוצלח בתחתית המסלול לבין סיום במחלקה כירורגית הוא שבריר שנייה של החלטה שגויה, הטיית כידון שהחטיאה במילימטרים. הרוכבים מדלגים בין ומעל המכשולים שהציב הטבע. לפעמים זה נראה כמו ריקוד של הרוכב עם האופניים, לפעמים כמו מאבק של רוכב ברודיאו על גבו של פר משתולל, ולפעמים כמו מפגן אומץ (או טיפשות) כשהרוכבים חולפים במעוף מעל ראשי הצופים. ואם זה לא מספיק, לאורך המסלול ניצבים גם מסלולי המראה בצורת רמפות לתפארת הצילומים בטלוויזיה.

בסוף בסוף, אחרי כל ההסברים המלומדים והמפרטים הטכניים המייגעים, מדובר באדם מול הטבע נטו. בלי מנועים, בלי מסלול כבוש וסלול היטב, רק כוח השרירים וכוח הרצון ומידת הטירוף ואומץ הלב יקבעו מי יהיה מלך השטח ברכיבת אופניים. זה לא יהיה אני. האופניים שלי מגדלים שכבת אבק של 5 סנטימטרים אי שם במחסן.