וורנר, רציתם תביעות זכויות יוצרים? קיבלתם, בחסות Nyan Cat

חתולול

טיים-וורנר היא חברת תוכן הנוהגת לדרוך על כל מה שעומד בדרכה, תוך ניצול סוללה של עוכרי דין שהיא מחזיקה במקום סודי, כנראה סמוך להוֹרקרוּקס שלה. בעבר היא הרגה אלפי סרטוני יוטיוב בטענה, שהקשר שלה למציאות היה רעוע לעתים כמו זה של יאיר לפיד, שהם הפרו את זכויות היוצרים שלה.

עכשיו זוג יוצרים קטנים מאכילים אותה ברעל שלה-עצמה: האנשים שעומדים מאחורי Keyboard Cat ו-Nyan Cat, שני ממים מוצלחים וידועים (למרות שתהרגו אותי אם אני מבין איך ניאן קאט הפך לכזה), רשמו אותם כסימנים רשומים.

לטענת היוצרים, וורנר בזזה את זכויות היוצרים שלהם כאשר השתמשה ביצירותיהם כחלק מ-Scribblenauts, משחק מחשב שהופץ לאחרונה, ואף השתמשה בהם כדי לקדם את המוצר - ומבלי לשלם להם זכויות יוצרים כדין. התביעה הוגשה במשותף גם נגד היצרנית של המשחק עצמו, 5th Cell. יש לקוות שהמשפט יגיע לחבר מושבעים, כי הם אוהבים מאד תאגידי ענק המחזיקים את הנשמה שלהם בכד מחוץ לגבולות המדינה לצרכי מס, והם ידועים בקנסות הגדולים שהם מחלקים כנגד כאלה.  

עוד גל דיכוי בדרך

הפיגוע בבוסטון גרם לעיר שלמה להתכווץ בחרדה. מיד לאחר מכן, שורה של חברות בעמק הסיליקון, מחברות מבוססות היטב כמו גוגל ועד לחברות הזנק קטנות, החלו לדווח שהן נמצאות תחת לחץ לא מתון של רשויות החוק, הדורשות להעניק להן עוד ועוד סמכויות ריגול כנגד אזרחים.

הדרישה החוזרת ונשנית היא שהחברות ייצרו backdoor למוצר שלהן, שיאפשר לכוחות השיטור להשתמש בו במידת הצורך, רצוי בלי כל הטרחה המשפטית של השגת צו מבית משפט. החברות, מצידן, מתנגדות ליצירת פרצה כזו מכמה סיבות. קודם כל, המוצרים שלהם פרוצים דיים גם מבלי שמישהו ייצר פרצה מיוחדת. זו, אם וכאשר תיווצר, תיוודע לשלל כוחות השיטור, ומשם הדליפה שלה לאנשים פחות ממושטרים ודאית.

וכמובן, כשתתחוור העובדה שהחברות תפקדו כשפוטות של מערכת אכיפת החוק, הן תנזקנה משמעותית – הן תדמיתית והן באמצעות התביעות האזרחיות שהן צפויות לחטוף מאזרחים זועמים. אולי הגיע הזמן להכיר בעובדה שאנחנו חיים בדמוקרטיה, שלדמוקרטיות יש כללים. ושטרור הוא איום וחלק מהמחיר של חיים במשטר שבו הוא לא מופעל שיטטית על ידי השליטים והמנגנונים שלה.

ובנימה אופטימית זו...

השוטר הוא האקר

הצעת חוק שנויה במחלוקת נמצאת כעת בדיון בפרלמנט ההולנדי. על פי ההצעה, המשטרה ההולנדית תקבל סמכויות לפעול כהאקרים במידת הצורך: שוטריה יוכלו לפרוץ למחשבים, לשתול שם רוגלה, לקרוא מיילים ובאופן בעייתי במיוחד גם להשמיד קבצים. ההצעה היא כנראה תגובה להתקפת ה-DDoS הגדולה נגד ספאמהאוס שאירעה לאחרונה, וגם מאפשרת גם לשרתים שנמצאים מחוץ להולנד, במידה ואלה משמשים להתקפת מניעת שירות. כמו כן, הצעת החוק קובעת שחשודים לא יוכלו לסרב להסיר את ההצפנה מעל המחשבים שלהם כאשר שוטר מבקש זאת מהם, והסירוב יהיה עבירה על פי חוק.

תומכי הצעת החוק אומרים מצידם שהכל בסדר, כי הפריצה תתבצע רק בעקבות צו בית המשפט. בהתחשב בנטיה של חלק ניכר מבתי המשפט לאשר צווים בלי לקרוא אותם יותר מדי לעומק, זו נחמה קטנה מאד. יתר על כן, היא פותחת את השער למקרה הבא: שוטר אמיץ יודע שאין לו סמכות מבית המשפט לפרוץ למחשב של חשוד, אבל הוא פורץ אליו בכל זאת כדי להציל את הציבור מסכנה כלשהי. האם למישהו יהיה האומץ להעמיד את השוטר לדין רק בגלל שהוא לא טרח לארגן צו?

הצעת החוק, כמו תמיד, טוענת שהיא מיועדת לטפל במקרים של טרור ופורנוגרפיית ילדים, שני הכפתורים שכאשר לוחצים עליהם הציבור מתהפך על הגב ומסכים לוותר על זכויותיו תוך בטישת רגליים באוויר. ארגוני זכויות אדם אמרו שהחוק נראה לא אפוי ושאולי כדאי לחשוב על זה עוד פעם. המדור תומך.

צרות בדמוקרטיה המתעוררת של מלזיה

מלזיה הולכת כעת לבחירות. דמוקרטיה היא שתל צעיר מאד במלזיה, ואחד הסממנים לכך הוא שליטתה של מפלגת השלטון בכל כלי התקשורת הממוסדים. שם אפילו לא נזקקו למיליארדר זר שיקנה לראש הממשלה עיתון משלו.

האופוזיציה והחלקים הדמוקרטיים של האוכלוסיה פנו לאינטרנט כדי לבנות את מרכזי התקשורת העצמאיים שלהם, כאשר הם נשענים על כך שמפלגת השלטון הבטיחה כבר בשנות התשעים שלא לצנזר אתרים, כחלק ממאמץ – מוצלח – למשוך חברות הייטק למדינה. שורה של אתרי חדשות עצמאיים צמחו במהירות, והם הפכו לחלק מרכזי מהנסיון להפוך את מלזיה מממלכה של מפלגה אחת למשהו שדומה יותר לדמוקרטיה.

המעבר לרשת גורר איתו שתי בעיות. קודם כל, כמו במקומות רבים, החיבור לרשת באזורים הכפריים הרבה יותר מצומצם מאשר בערים; פוליטיקאים מן האופוזיציה מתלוננים על קבלת פנים קרה הרבה יותר באזורים הכפריים.

שנית, הממשלה אולי לא עוסקת בצנזורה רשמית, אבל אתרי האופוזיציה מדווחים שוב ושוב שהם נחסמים ואף סובלים מהתקפות DDoS. הכלי הזה, שחביב על דיקטטורות ועל ארגוני טרור מקוונים, יעיל גם למפלגת שלטון שרוצה להשאר כזו - תוך העמדת פנים שמדובר במערכת דמוקרטית.

קצרצרים

1. מבוכה לשירותי השו-שו האמריקאים: הם עצרו נתין סיני, מהנדס שפוטר לאחרונה מנאס"א כחלק מהניקוי של סינים מעמדות רגישות בארה"ב. הלז, בו ג'יאנג, אמור היה על פי החשדות להיות מרגל מסוכן שגנב את המידע של נאס"א והעביר אותו לממשלתו. עם מעצרו, נלקח כמובן המחשב שלו לבדיקה. למרבה הפאדיחה, לא התגלה עליו שמץ של מידע סודי, אבל נחשף מצבור של פורנו. בו צפוי להודות בבית המשפט בקרוב בעבירה על חוקי אבטחת המחשבים של הסוכנות. מעניין אם בהתחשב במסע הצלב של משטר הגולגלות מבייג'ינג כנגד פורנוגרפיה, בו יוכל לדרוש מקלט מדיני בארה"ב.  

2. גוגל הכריזה בסוף השבוע על כך שהיא משנה את שמה של פלסטין מ"השטחים הפלסטיניים" לשמה הנכון, בעקבות ההחלטה של האו"ם בנושא ובעקבות שורה של גופים בינלאומיים. בישראל הביעו זעם מעורב בלגלוג, הפלסטינים מצידם מקווים שגם חברות כמו פייסבוק ומיקרוסופט ילכו בעקבות גוגל, ונקודה אחת נשכחה בתוך כל הבלגאן הזה: הקרבה הרבה בין גוגל ובין ממשל אובמה. יו"ר גוגל, אריק שמידט, היה מיועד לתפקיד צאר הטכנולוגיה בממשל הראשון שלו. במהלך הקמפיין האחרון, היחסים בין גוגל וממשל אובמה התקררו, ושמידט נקט בצעד חריג של ביקור בצפון קוריאה, שספג ביקורת על ידי הממשל (אבל הצליח להביא לשחרורו של אמריקאי שהוחזק שם). אף אחד לא באמת יופתע אם יתחוור שלפני שגוגל נקטה במהלך, בכירים ניהלו שיחות שקטות עם ממשל אובמה כדי לוודא שאין לו התנגדות.

3. ספק אם אי פעם היה מוצר שעורר כל כך הרבה ספקולציות ופחד עוד קודם שיצא במלואו לשוק כמו גוגל גלאס. המגזין המקוון ביזנס אינסיידר מכנס יחדיו את כל הסיבות לא להשתמש בגרוטאה: כמו העובדה שהיא עדיין צריכה להתחבר לסמארטפון (ואם אתה סוחב את שניהם, מה הטעם?), שהתמונות שלה באיכות נמוכה מזו של הסמארטפון שלך, שקל יותר לקבל סיוע מביטוח הלאומי מאשר לשלוח הודעות באמצעותה, ושחיי הסוללה קצרים יותר מהפיוז של סטיב באלמר. בניגוד לביזנס אינסיידר, לא הייתי מתחיל לזמר "אל מלא רחמים" על גלאס: המוצר שנסקר הוא בעליל מוצר ראשוני ולא ראוי לצריכה ציבורית. השאלה היא אם גוגל תצליח לעשות בו שינויים משמעותיים לפני שהוא יצא לשוק – ואם היא תוריד את המחיר שלו מתג המחיר הבלתי סביר של 1,500 דולר.

4. בשעה רעה, הפרוייקט - המובל על ידי קבוצת אנרכיסטים וחברי מפלגת התה האמריקאית - המנסה להדפיס נשק באמצעות מדפסת תלת מימד, הצליח להדפיס את האקדח הראשון שנבנה לחלוטין באמצעותה. בחדשות רעות במיוחד, האקדח מגיע עם קנה ניתן לשינוי: הגוף יכול להשתמש במספר קנים, כל אחד עם קליבר נפוץ אחר. המשמעות היא אקדח שעל קיומו אף אחד לא יודע, שבו אפשר לבצע שורה של רציחות שכל אחת מהם תשתמש בקליבר אחר. היכולת לקשר בין הרציחות הללו לא בלתי אפשרית, אבל יורדת משמעותית. חברי קונגרס כבר קראו לאסור על הנשק החדש - קריאה שהיא כמובן חסרת תועלת לחלוטין. 

5. ג'וש מילר, מנכ"ל של חברה קטנה בעמק הסיליקון (Branch, שמאפשרת ניהול צ'אטים בטוויטר), יוצא נגד העדר ותוקף את המזימה האחרונה של מארק צוקרברג, קבוצת הפעולה הפוליטית FWD.us. לדברי מילר, הטקטיקות של הארגון מיועדות חד וחלק לאפשר לצוקרברג לחלק שוחד לפוליטיקאים – הוא לא מהסס להשתמש במילה הבוטה "שוחד" – כדי שאלה יסייעו לו להוריד את שכר העובדים בתחום ההייטק.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
  

• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" 
  

• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"