סרט רע: התוכנה שתכתוב את התסריט של שובר הקופות הבא

את הבאולינג תשאירו בחוץ

אחת האופנות הבולטות בשנים האחרונות היא הישענות על big data, היכולת לאסוף כמויות עצומות של מידע ולנתח אותו. לעתים התוצאה היא חיובית: ניתוח נתוני התעבורה בבוקר, למשל, עשוי להצביע על דרכים לפתור את האסון המודרני המוכר כפקק דרכים. ולעתים, זה אסון טבע.

ברנש בשם ויני ברוּזֵזי מציע כעת לאולפני הוליווד שירות חדשני: תמורת 20,000 דולר בלבד - כסף כיס, במונחי האולפנים - הוא יעבור על התסריטים שלהם, ישווה אותם לתסריטים שנכתבו בעבר ויצביע על סצינות שיכולות להיות בעייתיות.

למשל, אם הסרט שלך מכיל שד, התוכנה של ברוזזי תצביע על העובדה שבין שני הסוגים העיקריים של שדים בסרטים – כאלה שמכוונים לפגוע באנשים, או כאלה שמזומנים על ידי אנשים – סרטים שמשתמשים בשד הראשון מצליחים הרבה יותר. על כן, אם יש לך סצינה שמתארת את זימון השד, הוא יציע להפטר ממנה ולכתוב את התסריט מחדש.

עוד דוגמא: סרטים שיש בהם סצינת באולינג נוטים להיכשל בקופות. על כן רצוי שלא יהיו כאלו. גיבורי על שמצילים אנשים במקום להתייסר על מצבם האומלל מצליחים יותר; הגיע הזמן לזרוק את החלקים הרגישים של העלילה.

לפני כמה שנים, עבדכם הנאמן השתתף בכתיבת קומיקס (אני כתבתי, עדי אלקין ציירה). הכלל הראשון שלנו היה פשוט: אנשי מכירות לא מתערבים בתוכן. אנחנו לא נשנה את העלילה שלנו רק בגלל שאיזה מישהו עם תואר בכלכלה חושב ששינוי בעלילה יועיל למכירות.

אבל אנחנו חובבנים ואנחנו, בינתיים (יש למה לשאוף), לא חיים מזה. האולפנים הם כסף גדול. מה שמעניין אותם הוא הצלחה בקופות, לא הצלחה אמנותית. ההשענות הזו על מה שהקהל אהב בעבר יכולה לקבע את צורת החשיבה של האולפנים, שימשיכו לייצר סרטים על פי תבנית קבועה.

בינתיים, אולי בגלל החשש שהקהל יקלוט מה קורה ויבין שמה שמציגים לו הוא מוצר של מכונה, האולפנים משתמשים בשיטות של ברוזזי בזהירות ומבלי לדבר עליהן יותר מדי. בעתיד, יש לחשוש - במיוחד אם סרטים שיעברו ביקורת שלו יצליחו בקופות יותר מסרטים שלא - המצב עשוי להשתנות.

המחשבים של משטר אסד

כאילו של-Dell לא היו די צרות, כעת היא נאלצת לברר האם המחשבים שלה נמכרים גם בסוריה. האחרונה עלתה לכותרות בימים האחרונים, אחרי שנטען שמשטר אסד מפעיל נשק כימי כנגד המתקוממים. הח"מ לא מתרשם מי יודע מה מנשק כימי (קילו לקילו, חומר נפץ הורג יותר); מספר ההרוגים מנשק כימי (אם היה) הוא כנראה זניח ביחס למניין הגופות הכולל שהשאירו המיליציות של אסד, מספר שמתקרב לכ-70,000; אבל העולם חושב אחרת.

סוריה נמצאת תחת שורה של סנקציות, אבל מישהו מכר לסוריה מחשבים של Dell דרך צד שלישי, חברה אפלולית בשם BDL Gulf, כל כך אפלולית שאפילו נסיך סעודי מיהר להודיע שאין לו שום קשר אליה. Dell הודיעה שהיא חוקרת את הפרשה, שהיא דורשת מכל החברות שאיתן היא עושה עסקים לציית להגבלות הסחר של ארה"ב, ושמעבר לכך אין הרבה שהיא יכולה לעשות.

בעבר השתמש משטר אסד גם במחשבים של חברה אמריקאית אחרת, HP, ששימשו חברה איטלקית כדי לנהל את תכנית המעקב של המשטר אחרי דיסידנטים. לכמה אנשים יש דם על המקלדת.

כשאין מעצורים

כשהציגה אפל את האויפון 5 לפני כשנה, היא הציגה גם סוג חדש של חיבור של התועבה, שמכונה Lightning. הוא היה שונה באופן מהותי מהחיבור הישן שלה, בן 30 הפינים. אפל טענה שזה חיבור דק יותר, טוב יותר, מהיר יותר, ואם יתנו לו הוא גם יכין לך קפה.

יכול להיות שכל זה נכון. אודה ולא אבוש שאין לי כל עניין להשתמש במוצרי אפל והשטקר החדש שלה לא ריגש אותי במיוחד. עם זאת, שורה של יצרני עזרים ונספחים לאייפון - יש כלכלה שלמה סביבם - התרגשו מאוד; הם הרגישו שוב שאפל דורכת עליהם. היצרנים בנו שורה ארוכה של אביזרים נלווים שנשענו על החיבור הקבוע של הגרוטאה, ופתאום נאלצו לשנות את כל הקו.

מבחינת חלק מהם זה היה הקש ששבר את גב הגמל. הם ויתרו על חיבור פיזי ועברו לשימוש בבלוטות', או פשוט הפסיקו לייצר עבור מוצרי אפל. יש, אחרי הכל, תחרות לאפל: על כל גרוטאה של אפל נמכרים בעולם ארבעה אנדרואידים. סמסונג מספקת תחרות רצינית. גם אמזון מתחילה. אז שורה של חברות מפסיקות לייצר עבור אפל, על כל פנים עבור השקעים שלה, ועוברות למכשירי חברות אחרות.

כל זה קורה בדיוק כשמניית אפל מתרסקת, וזה מדגים את הכלל הישן והבטוח: הבט היטב בפניהם של האנשים שעליהם אתה דורך כשאתה מטפס בסולם. הם יחכו לך כשתיפול.

קצרצרים

1. הרשת החברתית לינקדאין חוגגת בימים אלה עשור לקיומה. כיום, יש לה כ-225 מיליון חברים והיא רשמה הכנסות של 325 מיליון דולר ברבעון האחרון. את כל זה היא עשתה בלי לחסל את הפרטיות של משתמשיה, בלי מנכ"ל נכלולי שפרץ למיילים שלהם, בלי תנאי שימוש שמשתנים כל חמש דקות ובלי מעשי נבלה סביב ההנפקה שלה. זו האחרונה, אגב, הצליחה. מסתבר שאפשר אחרת.

2. פאדיחה לאמזון: היא פרסמה לפני הזמן את קיומו של טאבלט של אייסר, בגודל שמונה אינץ', שמבוסס על ווינדוס 8. זה הטאבלט הראשון שידוע עליו שהוא גם מפעיל את מרכת ההפעלה האחרונה של מיקרוסופט וגם מגיע בגודל שכזה (הרוב גדולים יותר ונעים סביב 10 אינץ'). הגרוטאה נמכרת בכ-380 דולר, שזה לא מעט בהתחשב במחירים המגוחכים שטאבלטי אנדרואיד הצליחו להגיע אליהם.

3. אין נז"ק (ניהול זכויות קניין, DRM בלעז) ובכל זאת אין נזק: הוצאת הספרים טור, אחת המובילות בתחום המד"ב, החלה לפני כשנה למכור את הספרים הדיגיטליים שלה ללא כל הגנה מפני פריצתם או העתקתם. כעת מודיעה החברה שלמרות שהדבר היה אפשרי, היא לא רואה כל עליה בפיראטיות של הספרים שלה. הוצאות ספרים אחרות עדיין מהססות, כשהן מציינות שקהל הקוראים של טור ייחודי, ושהקוראים שלה עומדים במגע רצוף יחסית עם הסופרים; אחרי הכל, אדם צריך להיות נבזה אמיתי כדי לגנוב מיישהו שהוא מכיר.

4. ממשלת ארה"ב ממשיכה במאבק הנואש שלה נגד מגהאפלוד, חברה שלא פעילה מאז שהכוחות המיוחדים הסתערו על המתחם של קים דוטקום לבקשת ארה"ב. החברה הגישה בקשה לסגירת ההליכים נגדה, כשהיא מציינת שתי נקודות: ראשית, החוק האמריקאי מחייב למסור לחברה זרה צווים לפני שמופעלים הליכים נגדה, ומגהאפלוד לא קיבלה כאלה; שנית, הממשלה מודעת לכך היטב, משום שהיא מנסה לשנות את החוק בנושא. הממשלה אומרת עוד שאם בית המשפט יקבל את הבקשה לסגירת ההליכים, משמעות הדבר הוא שהתיק נגד מגהאפלוד ייפגע. בוקר טוב, שרלוק. חשבת על זה לבד?

5. יצאתם לטייל בטבע, מקום בו אין חשמל בדרך כלל ואתם עדיין רוצים להפעיל את הגרוטאה הסלולרית שלכם? ממציא שוודי מצא פתרון: מטען שמופעל באמצעות חום. שימו אותו על גזיה או אפילו על ערימה של נרות, ותוך זמן קצר הוא ימיר את החום שהוא סופג לאנרגיה חשמלית. בעיה: כדי שהתועבה תפעל, אתם צריכים לסחוב אתכם את המטען, שהוא לא קטן, כמו גם גזיה וכנראה קצת יותר גז מבדרך כלל. עדיף לקחת מטענים סולאריים, לבחור בטלפון בעל סוללה שאפשר להחליף או פשוט להתנתק קצת.

• להרשמה לניוזלטר דו"ח טכנולוגי (תיבה שישית)