אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ביהמ"ש: חלה התיישנות על תביעת קרקעות בפ"ת

ביהמ"ש: חלה התיישנות על תביעת קרקעות בפ"ת

זוג אחים מצאו חוזים שלפיהם היו להוריהם זכויות בקרקעות בפ"ת עוד מימי ראשית היישוב. השופט קבע שחלה התיישנות אך ביקש עם זאת מהעירייה להגיע להסכמה עמם

07.05.2013, 08:52 | דותן לוי

זוג אחים שפינו את דירת הוריהם מצאו בבוידעם ארגז מסמכים ישן, וחשבו שמצאו אוצר. בארגז נמצאו חוזים שלפיהם היו להוריהם זכויות בקרקעות בפתח תקווה עוד מימי ראשית היישוב. קרקעות "הביצה", כפי שנקראו אז, משתרעות על שטח של כ־36 אלף דונם בעיר וחלקן הגדול מוגדר גם היום כקרקע חקלאית.

לטענת האחים, המסמכים מוכיחים כי הוריהם היו חוכרי הקרקע, ועל כן מגיעות להם זכויות על הקרקעות. ב־1951 ביטלה המדינה את הסכם החכירה של המושבה פתח תקווה והוריהם סירבו לחתום על הסכם חדש מול מינהל מקרקעי ישראל. לפיכך תבעו השניים הן את עיריית פתח תקווה על שפגעה בזכויותיהם, והן את המינהל שהיה מודע לכך שהוריהם נמנים עם "מתנחלי הביצה".

מחלף אם המושבות (ארכיון), צילום: אוראל כהן מחלף אם המושבות (ארכיון) | צילום: אוראל כהן מחלף אם המושבות (ארכיון), צילום: אוראל כהן

במינהל טענו מנגד כי ליורשים לא היתה כל כוונה לעבד את הקרקעות, שאין כל הוכחה שמדובר אכן באותן קרקעות וכי הראיות שהציגו אינן קבילות. עוד טענו כי מכיוון שבעת הסדרת הקרקעות המחודשת לא נרשמו הורי התובעים כחוכרי משנה לא ניתן לפתוח את ההסדר מחדש.

עו"ד קובי ברכה ממשרד פריש שפרבר ריינהרץ ושות', שייצג את העירייה, טען כי העובדה שהחלקות לא עובדו במשך שנים היא הפרה של הסכמי החכירה ההיסטוריים.

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי על המסמכים חלה התיישנות כבר ב־1961, והוסיף כי מאחר שהראיות אינן מציינות את מיקומם המדויק של השטחים, אין זה מספיק. "תחום המקרקעין הנו תחום מרובע שלגביו נדרשת מידה של דיוק. ולא בכדי, זכות של אדם במקרקעין משמעה שלילת זכותו של אחר", אמר השופט חאלד כבוב.

השופט הוסיף כי, "גם אם לא הייתי קובע כי התביעה התיישנה, הראיות חלקיות ביותר ומציירות תמונה חסרה ומחוררת". עם זאת, השופט ביקש מעיריית פתח תקווה לבחון את המקרה לפנים משורת הדין ולנסות להגיע להבנה עם התובעים, כפי שהושגה הבנה עם יתר "מתנחלי הביצה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
ל 2 צודק אבל...
יש בעיה עם בתי המשפט בארץ אבל בנושא קרקעות זה שונה.. בניגוד למקרה הזה בית המשפט העליון פסק בתחילת החודש גם בנושא של תביעת פיצויים על קרקעות כי העירייה לא יכולה לטעון יותר להתיישנות במקרים מסויימים ופתח פתח לתביעות פיצויים בגין הפקעת קרקעות לצרכי ציבור. גם התביעה הזו אותה הגיש עוד משה קמר , הייתה על קרקע בפתח תקווה ...
נועה , פתח תקווה  |  07.05.13
לכל התגובות