הגזירות החברתיות של לפיד מגיעת גם אל הקשישים הסיעודיים והתרופות

מלבד הקיצוץ בקצבאות הילדים ובטיפולי השיניים לילדים במסגרת הגזירות החברתיות שמציע שר האוצר יאיר לפיד בתכנית הכלכלית שפורסמה היום בבוקר (ג'), מסתתרים עוד כמה כמה גזירות. אחת הקשות שבהם הוא העלאת האגרה שמשלמים היום קשישים סיעודיים לחברות כח האדם מהן הם מגייסים את המטפלת הצמודה שלהם.

בהסדר להצעה כותבים אנשי האוצר כי החברות יחוייבו במתן שירותים נוספים כמו עזרה במילוי טפסים לביטוח לאומי והוספת פיקוח על פעולת העובד הזר, אם כי עולה השאלה האם בכך למעשה המדינה לא מפריטה גם את השירות לקשיש וגם מחייבת אותו לממן את השירות.

לא מן הנמנע כי מדובר ב"עז", כלומר בסעיף אותו מכניס האוצר משיקולים של פוליטיקה פנימית, כך שכאשר הממשלה או חברי הכנסת יוציאו את הסעיף הזה מהתכנית הכלכלית הם יוכלו לזקוף זאת לזכותם, כאשר במקביל האוצר יצליח להכניס סעיפים אחרים שהוא מעוניין בהם. "עז" כזאת, למשל, היא ההצעה שחוזרת על עצמה מדי כמה זמן להגביל את אפשרויות קבלת הפיצוי של חולי גזזת שעל פי האוצר אמורה לחסוך לקופת המדינה 47 מיליון שקל בשנה.

גזירה נוספת היא הגדלת ההשתתפות העצמית על תרופות בסך של 100 מיליון שקל השנה וסכום כפול מזה בשנה הבאה. הכסף שייכנס לקופות החולים לא יצטרף לכספי סל הבריאות הניתנים להן כיום, אלא ייגרע וכך למעשה יקוצץ סל הבריאות. כלכלני אגף התקציבים באוצר שניסחו את הסעיף הזה קראו לו "ייעול מערך ההשתתפויות העצמיות". על פי נתוני משרד הבריאות מ-2011, כשליש מהעניים הזקוקים לתרופות לא קונים אותן עקב עלות ההשתתפות העצמית.

בין הגזירות מסתמן גם ניסיון לפתור בעיה בה עשויים להימצא כל מי שמעסיק עובד זר. על פי החוק, מאז 2008 יש חובה על המעסיק להפריש כל חודש לקרן הפנסיה של העובד הזר, כפי שהחוק מחייב כלפי עובדים ישראלים. אולם, בשל כשלים משפטיים קרן פנסיה שכזו לא נפתחה והמדינה עוד לא הסדירה את התקנות המאפשרות את פתיחתה ובכך למעשה השאירה את המעסיקים חשופים לתביעות מצד העובדים הזרים.

עתה מציע האוצר כי נושא החסכון לעובד לטווח ארוך יוסדר מול המוסד לביטוח לאומי. על פי ההצעה ינכה המוסד לביטוח לאומי את ההפרשות לפנסיה ולפיצויי פיטורין מהגמלה המשולמת לחולה הסיעודי לטובת שכר העובד הזר. ניכוי זה יעמוד על כ-12% מזכר המינימום (כיום 4,300 שקל לחודש). כניסה להסדר זה מול הביטוח הלאומי לא תהיה חובה ותוכל לכלול גם את דמי הביטוח הלאומי שהמעסיק מחוייב לשלם. השאלה עתה היא האם הנורמה שנוצרה במהלך השנים לא תגרום לכך שהמעסיק גם יקבל פחות גמלה וגם יידרש להשלים מכיסו את השכר שהעובד הזר התרגל לקבל לידיו.

גזירה נוספת שנכללת בתכנית לפיד היא ביטול הפטור מארנונה שמשלמים מרכזי שיקום תעסוקתי לנכים קשים (המוכרים בשם "מפעל מוגן"), מרכזי יום לתעסוקת נכי נפש בקהילה, ולמרכזי יום, שיקום והכשרה תעסוקתית לנכים. בכך מקווה האוצר להשיג עוד כמה מיליוני שקלים בשנה לארנונה של העיריות וכך להוריד את תקציבי התמיכה ברשויות המקומיות. ביטול הפטור נעשה כחלק מהצעה לביטול שורה של פטורים, בין השאר לבתי קברות, בתי כנסת, ישיבות וכוללים. סך כל ביטול הפטורים אמור לחסוך כ-30 מיליון שקל בשנה.

כמו כן מציע האוצר לבטל את הפטור הניתן כיום לגמלאים שהכנסתם מפנסיה ומקורות אחרים הינה מעל לשכר הממוצע במשק, שעומד כיום על כ-9,100 שקל ברוטו לחודש. בכך מצפה האוצר לחיסכון של 90 מיליון שקל בשנה.