מיליוני שקלים כספי השתלמויות מחכים למורים

בשנת הלימודים הקודמת לא הפריש משרד החינוך תשלומים לקרנות עבור כ-11,000 עובדי הוראה (עו"ה), שהם כ-10% מכלל עו"ה שהעסיק באותה שנה. מבקר המדינה קובע כי "אי-הפרשת הכספים היא פגיעה מתמשכת בזכויותיהם של עובדים אלו". לפי הערכת מבקר המדינה, מדובר בדפוס חוזר והסכום המצטבר שלא הופרש במשך השנים הגיע למאות מיליוני שקלים.

עו"ה מועסקים על ידי משרד החינוך או על ידי הרשויות מקומיות, רשתות חינוך וגופי חינוך פרטיים. קרנות ההשתלמות אמורות לאפשר לעו"ה לצאת בתום שש שנות חיסכון לשנת השתלמות. שיעור הפרשת המעביד לקרן השתלמות לעו"ה הוא 8.4% משכר העובד, ואילו בקרן השתלמות רגילה שיעור הפרשת המעביד הוא 7.5% משכר העובד. שיעור הפרשת העובד הוא 4.2% ו-2.5% בהתאמה.

שלוש קרנות ההשתלמות לעו"ה הוקמו בשיתוף האיגודים המקצועיים, אחת של ארגון המורים ושתיים של הסתדרות המורים. הארגונים מחזיקים במחצית מאחוזי השליטה בהן. בשאר אחוזי השליטה מחזיקים נציגי המעסיקים והממשלה. הגוף המשמש המנהל התפעולי של שלוש הקרנות הוא הבנק הבינלאומי.

מבדיקה שערך מבקר המדינה ברשתות החינוך החרדיות, מעין החינוך התורני, החינוך העצמאי וברשתות אורט ועמל נמצא כי בממוצע ל-17.6% מעו"ה המועסקים בהן לא הצטרפו לקרן השתלמות. זאת למרות פעולות פיקוח של משרד החינוך בגופים אלו.

כיתה בביה"ס יאנוש קורצאק בירושלים (ארכיון) | צילום: חיים צח

מנכ"ל החינוך העצמאי מסר למבקר כי מאז בדיקת המבקר הוא הורה לעובדים כי חלה עליהם החובה להצטרף, ובשלושת הרשתות האחרות הסבירו כי יש עובדים שלא מעוניינים להצטרף. המבקר מציין כי אי-הצטרפות עו"ה לקרן אינה גורעת מחובת המעסיק לפעול בנמרצות כדי שכל עו"ה שטרם הצטרף לקרן השתלמות יעשה זאת, ולוודא כי הזכות בדבר ההצטרפות לקרן ההשתלמות ידועה, ברורה וממומשת לגבי כל עובדי ההוראה המועסקים על ידן.

לשנות את הקריטריונים של שנת ההשתלמות

מנתוני המינהל התפעולי של הקרנות עולה כי בעשור האחרון חלה ירידה של כ-50% במניין עו"ה שיצאו לשנת השתלמות, אף על פי שבאותה תקופה חלה עלייה של כ-60% בזכאים לה.

אם בודקים את הנתונים הללו בשלושה העשורים האחרונים אף רואים כי בעוד שמניין הזכאים עלה פי 8.5 (מ-8,755 ל-74,358), ירד מניין המשתלמים נומינלית מ-4,020 ל-3,643. שיעור המשתלמים מכלל הזכאים ירד מ-45.9% ל-4.9%.

כמו כן מנתוני המנהל התפעולי של הקרנות עלה כי שיעור העמיתים שמשכו את כספיהם שנצברו בקרנות במהלך השנים 2006-2011 הוא כ-20% מכלל הזכאים.

עמית בקרנות ההשתלמות לעו"ה אינו יכול למשוך את כספי החיסכון שנצברו לזכותו לאחר שש שנים כמו בקרנות ההשתלמות הרגילות, אלא אם כן הוא עומד בתנאים המאפשרים זאת על פי תקנון הקרן, או עקב מצב רפואי או כלכלי קשה באישורה של ועדת חריגים. יוצא אפוא שעו"ה הם המגזר היחיד בקרב כלל העובדים במשק שיש לו קרן השתלמות ואינו יכול למשוך את חסכונותיו בתום תקופה על פי רצונו.

התוצאה היא שהכסף נשאר בידי הקרן: בכל שנה נצברים בקרנות עשרות מיליוני שקלים מהעודף של מרכיב כספי המעביד. ב-2011 שולמו לעמיתים שמשכו את כספם כ-618 מיליון שקל מכ-665 מיליון שקל שנצברו בחשבונם בקרנות. ההפרש שסכומו כ-47 מיליון שקל - נותר בידי הקרנות. המבקר קובע כי "כספים אלו משמשים רק בחלקם ליעד העיקרי שלשמו הופרשו - מימון יציאתם של עו"ה לשנת השתלמות".

אם ירצו יותר מורים לצאת להשתלמות, הקרנות יהיו בבעיה. לפי המבקר, נוסחת היציאה של עמית להשתלמות היא גירעונית, מאחר שהתשלומים שחוסך העמית בשנות עבודתו בטרם יציאתו לשנת השתלמות בצירוף התשואה הצפויה על החיסכון אינם מכסים את סך התשלומים המגיעים לעובד מן הקרן במשך אותה שנה. כך הכסף שהצטבר בחשבונו במשך שש שנים אינו מספיק לכיסוי עלותו בשנת ההשתלמות. הפתרון עד עתה היה שהקרנות איזנו את מרבית הגירעון באמצעות כספי עו"ה שלא יצאו להשתלמות.

בנוסף למשיכת כספים, על עו"ה מוטלות מגבלות בבחירת קרן ההשתלמות ובחירת מסלולי החיסכון. המבקר קובע כי על אגף שוק ההון במשרד האוצר בשיתוף החברות המנהלות, משרד החינוך ונציגי המורים לבחון את הסרת המגבלות האלה.

תגובת המשרד: "המשרד אימץ את המלצת דו"ח המבקר ובהתאם לכך הוחלט, כי המשרד יפיץ באמצעות אתר האינטרנט טפסי הצטרפות לקרנות ההשתלמות. הפעולה בוצעה באפריל 2013 והביצוע על ידי חשבות המשרד. כמו כן, המשרד יגביר את פעולות הפיקוח כדי למנוע פגיעה בעובדי ההוראה".