צילום: אלה סברדלוב קרן
יינות לבנים מיוחדים
ביקשנו משמונה יקבים גדולים להמליץ על היין הלבן המעניין והמיוחד ביותר שהוציאו השנה לשוק, טעמנו אותם וגם שידכנו להם את המנות המתאימות
האביב הוא הזמן המתאים ביותר לעבור מהיינות האדומים לשתייה קצת יותר קלילה, תזמון הבציר ושחרור היינות הלבנים לשוק מתלבשים בול על שבועות, ולא פחות חשוב - הלבנים הולכים יופי עם מאכלי חלב.
גם השנה הוציאו היקבים יינות לבנים חדשים, חלקם מזנים שכבר התאזרחו בארץ, ואחרים מזנים חדשים. "כלכליסט" ביקש מהיקבים הגדולים להמליץ על היין הלבן המעניין והמיוחד ביותר שהם הוציאו השנה, ועל סמך הטעימה שידך אותם למנות החג.
ויונייה פרייבט קולקשן 2012, יקב כרמל
מתאים לפשטידות ופיצה
הפתעה. לא ציפינו שבקבוק במחיר כזה ייתן כזאת חוויה כיפית ויקטוף את תואר הבקבוק המשתלם ביותר לשבועות. זן הוויונייה הוא ידידותי לחיך, וזה של כרמל הוא פרחוני ומבושם בריח שעושה חשק לשתות אותו ומיד. הטעמים שלו מאוזנים - חמצמצות כיפית שהופכת אותו למרענן וטיפה מתיקות (הוא אמנם מוגדר כחצי יבש, אבל כשיוגש קר מספיק, והטמפרטורה המומלצת היא 10 מעלות, הוא יספק גם את מי שרגיל ליינות יבשים).
התאמה לאוכל: יתאים באופן מושלם לפשטידות, גבינות (גם כחולות) ואפילו פיצה. הוא יכול לשמש יין שולחני מושלם למי שמחפשים פתרון זול ליומיום, ובאותה מידה יספק למי שלא עושה עניין מיין פתרון טוב לשולחן החג. שורה תחתונה: יופי של יין ביופי של מחיר. 35 שקל.
ויונייה 2012, יקב הרי גליל
מתאים לדגים מטוגנים
ממש טעים כבר מהלגימה הראשונה, עם טעמים מודגשים של לימון ופירות טרופיים.
טעמיו מזכירים חופשה בקאריביים, גם אם לא היתה כזאת. הוא נחמד, לא מעניין במיוחד אבל מרענן. התאמה לאוכל: כדאי לצנן אותו ולקחת אותו לפיקניק או לחוף, כי זה לא יין שראוי להתייחסות כבדת ראש. הוא צעיר, קצת חצוף, ויסתדר מצוין עם דגי ים מטוגנים או מיקס פירות ים.
שורה תחתונה: קליל ומרענן, ועזבו אותו מחפירות. 48 שקל.
ויונייה BIN 2012, יקב בנימינה
מתאים לדגים מטוגנים
הריח של היין כייפי: הוא פרחוני וירקרק, עם ניחוחות של פירות קיץ והבטחה לרעננות. אבל בפה הוא מתברר כיין שלא יתחבב על כל חיך. הוא תופס את הפה בחמיצות מודגשת, ובאופן כללי לא מתמסר. הליהוק שיתאים לו הוא כיין שולחני לצריכה יומיומית של קיץ. הוא מרענן, בלי עודפי טעמים וארומות, ויתאים גם לארוחה אצל הדודים. המחיר שלו גבוה מעט ממה שהיינו שמחים לשלם עליו.
התאמה לאוכל: בדף היינן מומלץ לשדך אותו לסושי ודגים נאים. לדעתנו הוא יהרוג אותם. עדיף דגים מטוגנים, שיתנו לו את הפייט המתבקש.
שורה תחתונה: לקנות אם הוא במבצע. 53 שקל.
רוסאן אדמה 2012, יקב תבור
מתאים לאוכל אסייתי
ראשית, שאפו ליקב תבור שחונך את זן הענבים החדש בארץ. אחרי הוויונייה שכבר בדרך להתאזרחות מגיע הרואסן - עוד זן צרפתי, ובמקרה הזה פאנקי אמיתי. הוא קצת כמו הילד שתמיד מפריע בכיתה - פחות ידידותי למשתמש, אבל יותר מעניין מהחנונים. כשמריחים אותו עולים באף ניחוחות של פרי טרופי, וליתר דיוק סלט פירות שלם. הוא קצת אגרסיבי בגרון, וקצת דוקר בלשון, ובאופן כללי לא מתכוון לעשות לכם חיים קלים. אם אתם בעניין יין נחמד שנעים לשתות, זה לא היין שלכם. אבל אם אתם אוהבים יינות מהז'אנר הפאנקי שהולך וצובר תאוצה, אתם תמותו על היין הזה.
התאמה לאוכל: יין דומיננטי כל כך דורש אוכל דומיננטי. אנחנו היינו שמחים לשתות אותו עם אוכל אסייתי שיוכל להתמודד איתו ראש בראש.
שורה תחתונה: המחיר קצת יקר, אז קנו רק אם אתם בעניין. 65 שקל.
שרדונה רזרב 2012, יקב ברקן
מתאים לכריך סלמון או לפסטה
עוד הפתעה בגזרת המחיר הנמוכה. מדובר בשרדונה שגם מי שנמאס לו משרדונה העשוי בסגנון אמריקאי, כלומר מלא טעמי עץ וחמאה, יכול ליהנות ממנו. הטריק כאן הוא ערבוב של תירוש שתסס בחביות עץ עם תירוש שתסס בחביות נירוסטה. התוצאה היא יין קליל ונמרץ, שאפשר לשתות ממנו יותר מכוס או שתיים.
התאמה לאוכל: מכיוון שאינו משתלט, הוא יתאים להמון הזדמנויות. לכריך סלמון מעושן, אבל גם לפסטה עם פרמז'ן, לארוחת ערב שבת כי הוא לא יעצבן את הדודות, ולפיקניק של מוצאי החג. גם בזכות המחיר.
שורה תחתונה: שרדונה למי שאוהב טעמי עץ, אבל בקטנה. 40 שקל.
ספיישל אדישן לבן 2012, יקב רקנאטי
מתאים לטייק אוויי סיני
מדובר בבלנד של 80% שרדונה ו־20% ויונייה, שתססו במכלי נירוסטה והתיישנו בחביות עץ אלון, כך שטעמים של עץ יש כאן ועוד איך. הוויונייה מרכך קצת את דומיננטיות העץ, ויש להניח שאחרי עוד חצי שנה בבקבוק הוא יתייצב וישתפר.
התאמה לאוכל: יתחבב על חובבי שרדונה בגרסה האמריקאית, ובסך הכל נותן שילוב נעים של טעמי פירות, עץ וחמיצות נעימה, שהופך אותו למתאים לברביקיו אסייתי או לטייק אוויי סיני או תאילנדי משובח. רק תנו לו עוד קצת זמן בבקבוק, שני הצדדים ירוויחו מההמתנה.
שורה תחתונה: מתוחכם, עשוי היטב ומיועד לחובבי שרדונה אמריקאי. 59 שקל.
ירדן גוורצטרמינר 2012, יקב רמת הגולן
מתאים לגבינות בשלות
הזן ששמו שובר שיניים התחבב בישראל מהר. הוא קצת מתקתק והולך מצוין עם המאכלים המתובלים שאנו אוהבים. הגוורצטרמינר החדש מסדרת ירדן הוא יין כייפי ועשוי היטב. יש לו הרבה טעמים של פירות, קומפוט ממש. המתיקות שלו מתונה ונעימה, החמיצות מאוזנת, יש לו קצת טעמי תבלינים שמוסיפים עניין, ובקיצור יופי של יין.
התאמה לאוכל: אם חיפשתם בקבוק שיתמודד עם צלחת גבינות מתוחכמת, זה היין. בזכות המתיקות והארומטיות שלו הוא שידוך מושלם גם לגבינות בשלות ועזות טעם, והוא מספיק יקר גם להביא למארחים שמחזיקים מעצמם מבינים.
שורה תחתונה: פונה לקהל הרחב, אבל גם מספיק אלגנטי לבררנים. 66 שקל.
סוביניון בלאן רזרב, יקב דלתון
מתאים לתבשילי דגים וגבינות
ליינות שמחירם עולה על 50 שקל צריך להתייחס בקצת יותר כובד ראש. מצפים מהם ליותר, ובצדק. אז אם אתם לא אוהבים סוביניון בלאן על הריחות האופיניים לו - זה לא יין בשבילכם. אבל אם אתם אוהבים סוביניון בלאן בסגנון ניו זילנדי, על ניחוחות שתן החתולים המאפיינים אותו, אתם תמותו על היין הזה. זה לא יין מתחנף, אלא כזה שנכנס לפה ומכריז: "אני כאן".
התאמה לאוכל: יש לו ריחות של מלון וטעמי בוסר מרעננים, הוא חמצמץ אבל לא מדי, וילווה יפה תבשילי דגים או סתם דגים עם זילוף לימון, וגם צלחת גבינות לא עדינות מדי.
שורה תחתונה: רק לחובבי הז'אנר. 54 שקל.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה