אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כולם אשמים, חוץ מאלביט הדמיה

כולם אשמים, חוץ מאלביט הדמיה

החברה טוענת כי "אירועים שאינם בשליטתה" הביאו לנפילתה, אבל היא יכולה לבוא בטענות רק לעצמה

12.05.2013, 08:48 | יניב רחימי
גם אחרי אינספור הסדרי חוב עדיין נרשמות הפתעות בתעשיית התספורות, והבקשה שהגישה אלביט הדמיה לבית המשפט היא עוד אחת מהן. מקובל שהסדרים נדרשים לקבל ראשית את אישור אסיפת מחזיקי האג"ח ורק לאחר מכן נעשית פנייה לקבלת אישור בית המשפט. הפעם, באופן חריג, אלביט הדמיה בחרה לרתום את העגלה לפני הסוסים.

אמנם אין חולק על הנזק שנגרם לבעלי המניות ולנושים ככל שהזמן חולף, אך דווקא הניסיון לבצע "קיצורי דרך" עלול לסבך את התהליך ולהאריך את משך הזמן עד להשלמת הסדר החוב.

קראו עוד בכלכליסט

אם כן, מדוע אצה רצה הדרך לחברה? התשובה נמצאת כנראה אצל רוני אלרואי, המומחה הכלכלי שמונה על ידי בית המשפט. במסמך פנימי מקדים, שנשלח לקראת הישיבה שנקבעה להיום עם נאמני האג"ח של אלביט הדמיה, מרעיד אלרואי את הקרקע מתחת להסדר החוב שגובש על ידי החברה בשיתוף עם הקרנות הזרות יורק ו־DK.

לדברי אלרואי, תוצאתו המעשית של ההסדר שמציעה אלביט הדמיה היא שלאחר מימושו יש "פוטנציאל לקיומה של קבוצת שליטה חדשה". שליטה משמעותה הטבה בגין פרמיית השליטה, הטבה שממנה ייהנו רק חלק מהמחזיקים, ומכאן שההסדר המוצע עלול להיחשב כלא שוויוני וככזה המקפח את מחזיקי האג"ח שלא יהיו חלק מקבוצת השליטה.

מוטי זיסר, צילום: גיא אסיאג מוטי זיסר | צילום: גיא אסיאג מוטי זיסר, צילום: גיא אסיאג

אלרואי מציין ש"דרך המלך להסדר שאינו מקפח או מיטיב עוברת דרך ביצוע הליך מעמיק וממצה מצד נציגות המחזיקים", ומוסיף שמחובתו לציין כי "שתי ההצעות להסדר שהובאו עד היום לעיוננו אינן מקיימות דרישה זו". במילים אחרות - נראה שבאלביט הדמיה קיבלו את הרושם שעוד ארוכה הדרך להסדר חוב שיעמוד בסטנדרטים הגבוהים של המומחה הכלכלי, ובחרו להקדים תרופה למכה ולפנות לבית המשפט שעה אחת קודם.

ומדוע בכלל יש צורך בהסדר חוב? התשובה לכך מופיעה בפרק ד' בסעיף 69 המקומם, שבו מפרטת החברה את הנסיבות שהובילו לשיטתה לצורך בהגשת הבקשה. לטענת החברה, היא "נקלעה למצוקה תזרימית". ממש כך, כמו ילדה תמימה שנקלעה שלא בטובתה לקרב יריות של כנופיות רחוב. בחברה מפנים אצבע מאשימה ל"הצטברות של אירועים שאינם בשליטת החברה". הכל נכון, אלא שמדובר רק בחצי האמת, שכידוע - גרועה מהשקר. מבחינתה של אלביט הדמיה, כולם אשמים. כולם, מלבדה.

הנסיבות שבהן תולה אלביט הדמיה את האשם - יותר משהן מהוות גורם - הן למעשה תוצאה. תוצאת התנהלות חסרת אחריות של הנהלת החברה, שבאה לידי ביטוי ברעבתנות להשקעות ששנייה רק לבולמוס גיוסי החוב. הרעב של מוטי זיסר וחבר מרעיו תודלק באקזיטים מוצלחים לאורך השנים, ונישא על גבי תקשורת מפרגנת ומוסדיים שלא פספסו אף הנפקה. מ־2006 גייסה החברה 3 מיליארד שקל באג"ח, שמהן פרעה רק שליש. היתר יצעדו למספרה. הקרב כעת הוא על סוג התספורת ועל השאלה אם היא תהיה שוויונית וסימטרית או שמא צד אחד ייוותר ארוך יותר מהצד השני.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות