הכסף הקטארי לא יטהר את המים בעזה

ביקורו של השיח' יוסף אל־קרדאווי בעזה בשבוע שעבר חיזק את הרושם, המוגזם במקצת, כי קטאר משתלטת על הרצועה. אל קרדאווי, מהדמויות המוכרות ביותר בעולם המוסלמי, אמנם נולד במצרים אך הוא מתגורר בקטאר ומנחה זה שנים תוכנית דת פופולרית ברשת אל־ג'זירה, המשדרת מהנסיכות שבמפרץ. גם ברצועה זכה השיח' לפופולריות רבה, וראש הממשלה איסמאעיל הניה כינה אותו "שיח' האביב הערבי" והעניק לו דרכון פלסטיני ואזרחות כבוד.

בימים האחרונים החלו בעזה העבודות לביצוע "הפרויקט הקטארי", הכולל תוכניות לבניית שיכונים וסלילת כבישים בעלות גבוהה מ־400 מיליון דולר. את הסכום הזה הבטיח שליט קטאר, השיח' חמד בן חליפה א־ת'אני, בביקורו ברצועה לפני חצי שנה, וכעת הוא התחיל לקיים.

עיר חדשה על חורבות גוש קטיף

השלב הראשון בפרויקט הקטארי הוא הרחבת צירי התנועה המרכזיים ברצועה בהשקעה של 190 מיליון דולר. במסגרת העבודות יותקנו לאורך הכבישים מערכות תאורה ויוקמו מערכות ניקוז ומדרכות.

התחום השני הוא בניין שיכונים, ובמרכזם עיר חדשה על שמו של שליט קטאר ליד ח'אן יונס, במקום שניצבו יישובי גוש קטיף. בעיר החדשה ייבנו כ־3,000 יחידות דיור, שני בתי ספר, מרכז מסחרי, מרכז בריאות ומסגד. עלות תוכניות השיכון מוערכת ב־135 מיליון דולר.

בכסף הקטארי ייבנו גם בית חולים לבעלי מוגבלויות במחנה הפליטים ג'בלייה (15 מיליון דולר) ומרכז שיקום וגמילה (8 מיליון דולר) ויינתן סיוע של כ־13 מיליון דולר למגזר החקלאי. בסך הכל יספק הפרויקט תעסוקה ל־15 אלף איש, והוא צפוי להימשך כשלוש שנים.

שותפות במחלוקת

הקשר ההדוק בין ממשלת חמאס ובין קטאר מתבסס על אידיאולוגיה ועל פוליטיקה. האידיאולוגיה המשותפת היא הקרבה הרעיונית לתנועת האחים המוסלמים, תנועת האם של חמאס. במישור הפוליטי נטשו חאלד משעל והנהגת חמאס את מושבם בדמשק לפני יותר משנה ועברו לקטאר, המממנת העיקרית של המורדים במשטרו של אסד. אלא שלא מעט פלסטינים בגדה מגדירים את המעבר של משעל לקטאר כבגידה, ואפילו כתבי אל־ג'זירה נתקלים כעת ביחס עוין.

ואולם, ללא קשר לאידיאולוגיה ולפוליטיקה הפרויקט הקטארי זוכה לביקורת מצד גורמים בעזה ובעולם הערבי. עיקר הביקורת הואעל שהפרויקט לא כולל את שני התחומים הבעייתיים ביותר בעזה: האנרגיה והמים. בעזה קיים מחסור חמור בחשמל ובממוצע יש בה שמונה שעות של הפסקות חשמל ביום, והדבר פוגע גם בתעשייה ובמלאכה. רשת המים בעזה כבר קרסה, ובברזים זורמים מים מלוחים ומזוהמים. אמנם ממשלת טורקיה החלה בתוכנית סיוע למשק המים הפלסטיני, אבל היקפה קטן ורחוק מלפתור את הבעיה.