הקבינט אישר: תקציב הביטחון יקוצץ ב-3 מיליארד שקל

הקבינט הביטחוני אישר כי תקציב הביטחון יקוצץ ב-3 מיליארד שקל. קודם לכן הודיע הבוקר (ב') ראש הממשלה, בנימין נתניהו בפתח ישיבת הממשלה כי תקציב הביטחון יקוצץ בסכום של 3 מיליארד שקל בשנה, ולא 4 מיליארד שקל כפי שהציע משרד אוצר. לדברי נתניהו, ההחלטה לא תצריך קיצוצים נוספים בסעיפים אחרים בתקציב המדינה, בשל ההסתמכות על רזרבות תקציביות משנים קודמות. 

עוד אמר נתניהן, "אנחנו ישבנו אתמול עד שעה מאוחרת על תקציב הביטחון, והחלטתי להביא בפני הקבינט ואחר כך בפני הממשלה החלטה שעיקרה מיתון בקיצוץ המוצע בתקציב הביטחון, מיתון של מיליארד שקל שלא יבוא על חשבון הציבור. ואני מבקש להבהיר שצה"ל על מפקדיו, על לוחמיו, על כלי הנשק שלו - הם חיוניים לביטחון ישראליים. חיוניים הן בהגנה והן בהתקפה - אלה שתי חזיתות מרכזיות".

בנימין נתניהו ומשה בוגי יעלון | צילום: מיקי נעם אלון

נתניהו הוסיף כי "הנתיב שאני מציע היום נותן את האיזון הנכון בין צורכי המשק וצורכי הביטחון, על מנת לאפשר לנו להשיג את שני היעדים הללו, אף על פי שתמיד יש פשרה בין צרכים כאלה, ואני חושב שזו הפשרה הנכונה".

ראש הממשלה הדגיש כי "ההחלטה הזו תאפשר לנו להעביר את התקציב. אנחנו נעשה את זה היום ולמדינת ישראל בסוף היום יהיה תקציב. במקביל, אנחנו צריכים להמשיך לפתח את מנועי הצמיחה. הביקור שלי בסין, אני מאמין, יסייע לאחד ממנועי הצמיחה האלה. פתיחת השוק הישראלי, או יותר נכון, פתיחת אסיה ליזמים ישראלים יכול לתתל נו תוספת צמיחה חשובה. במקביל, נצטרך להמשיך ברפורמות המבניות בתוך ישראל, ובראשן הרפורמה בנמלים, ויהיו גם רפורמות אחרות. התחלנו בזה, נמשיך בזה במלוא המרץ. הדברים הללו - העברת תקציב אחראי והמשך רפורמות ובניית מנועי צמיחה - הם שלדעתי יבטיחו את עתידנו הכלכלי בשנים הקרובות".

יו"ר האופוזיציה ח"כ שלי יחימוביץ׳ מתחה ביקורת על ההחלטה: "תמוה שנמצאו לפתע מיליארד שקל ברזרבות כדי להימנע מקיצוץ בתקציב הביטחון, שעה שאותן רזרבות עצמן לא נמצאו כדי להמנע מהטלת מע"מ על העניים ועל מעמד הביניים או למנוע קיצוצים במשרדים חיוניים כמו בריאות וחינוך".

באשר לקיצוץ אמרה יחימוביץ', כי אין שחר להחלטה היום משום שהנסיון מלמד שוב ושוב שבמבחן המעשה מקבל תקציב הבטחון בחזרה לא רק את מה שקוצץ אלא מעל ומעבר לו בלי כל דיון מעמיק וכך יהיה גם הפעם.

דיונים לאורך יום אתמול

הבוקר ב-10:00 התכנסה הממשלה לישיבה על תקציב המדינה. בשעה 12:00 תופסק הישיבה למשך כמה שעות, ובמהלכן יתכנס הקבינט הביטחוני כדי לאשר את החלטת ראש הממשלה בנוגע לקיצוץ בתקציב הביטחון. לאחר מכן ישובו השרים לדיון על התקציב בפורום ממשלתי מלא.

הדיון סביב תקציב הביטחון והקיצוצים בו, בהובלת ראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון, נמשכו מאז אתמול בבוקר בישיבת הקבינט הביטחוני, בניסיון להגיע להבנות שיאפשרו קיצוץ בתקציב מערכת הביטחון, אבל תוך שמירה על מציאות שבה צה"ל אינו נפגע בנקודות אסטרטגיות.

הקבינט המדיני-בטחוני קיבל אתמול סקירה נרחבת וארוכה, הן מצד אנשי מערכת הביטחון והן מפי אנשי האוצר, כששני הצדדים הציגו את הצרכים שלהם. באוצר מבקשים לנגוס בנתח נכבד מתקציב הביטחון, ואילו במערכת הביטחון מבקשים לשמור על מסגרת כמה שיותר גבוהה, שתנוע סביב 60 מיליארד שקל.

בסקירתם הציגו אנשי צה"ל לשרים את האיומים הקרובים והרחוקים על ישראל, ואת הצרכים התקציביים של צה"ל כדי להתמודד איתם. הצדדים הגיעו להסכמות הבוקר, לפני תחילת ישיבת הממשלה, כדי לאפשר להביא את התקציב לדיון לחבריה, שם צפוי כאמור שר האוצר יאיר לפיד, לזכות ברוב הקולות לתקציב החדש.

התקציב גדל ב-20 מיליארד שקל

הבוקר (ב') צפויה הממשלה לאשר את תקציב המדינה לשנים 2013 ו-2014. בסיקור התקשורתי, מתויג התקציב הנידון כבר זמן רב תחת הכותרת "תקציב קיצוצים". זאת, בשל ההתאמות הרבות שנדרשות על מנת לעמוד במגבלת ההוצאה, הכוללות את צמצומם או ביטולם של סעיפים רבים.

אך מסתבר שבפועל, תקציב המדינה לשנה זו יהיה גדול מהתקציב של השנה שעברה בכ-20 מיליארד שקל. בשנה הבאה, יגדל שוב התקציב בהיקף של עוד כ-5 מיליארד שקל. רוח הקיצוצים הנושבת מהתקציב נובעת מכך שעוד לפני שהתחילה

הכנתו, כבר התחייבה הממשלה להוצאות החורגות במיליארדי שקלים ממה שאפשרה לה הרחבת התקציב.

לכן, כוללת תכנית התקציב שתוגש היום לאישור השרים הרחבה ניכרת, בהתאם להחלטות הממשלה הקודמת, ומנגד, קיצוץ ניכר, כדי לעמוד במסגרת ההוצאות. כלומר, זהו תקציב של תנודות רבות, שטומן בחובו שיפור והרחבה של שירותים מסוימים, ומנגד, צמצום עד כדי סגירה של שירותים אחרים.

כיצד נראית המפה החדשה של סדר העדיפויות הממשלתי? מה יורחב, מה יצומצם ומה ייסגר? אילו משרדים זכו להגדלה של תקציבם ואילו להפחתה? 

המשרדים הממשלתיים והשירותים הציבוריים שתקציבם יקטן בשנה וחצי הקרובות הם: הפנים, החוץ, הגנת הסביבה, הבינוי והשיכון, קליטת עלייה, התיירות, לשכת נשיא המדינה ותקציב תמיכת הממשלה ברשויות המקומיות.

בנוסף, ישנם מספר שירותים ומשרדים שתקציבם לא יגדל או יגדל במעט והם: הביטחון, המדע והתרבות, התקשורת, תקציב הגמלאות והפיצויים ותקציב מימון מפלגות. יש לציין כי תקציב שאינו גדל, הוא למעשה תקציב מקוצץ. זאת, מכיוון שמדי שנה זקוק משרד ממשלתי לגידול מסוים בתקציבו כדי לשמור על אותה רמה של שירותים, בשל הגידול באוכלוסיה וההתייקרויות במשק.

המשרדים והשירותים שתקציבם יגדל בשיעור משמעותי, הם: החינוך, שיזכה לתוספת של יותר מ-5 מיליארד שקל ב-2013 ועוד תוספת של כ-2.3 מיליארד שקל ב-2014. תקציב ההשכלה הגבוהה יגדל בכ-1.2 מיליארד שקל ב-2013 ובעוד כ-300 מיליון שקל ב-2014 ותקציב פיתוח תשתיות התחבורה יגדל ביותר מ-4 מיליארד שקל ב-2013 ובכ-2 מיליארד שקל נוספים ב-2014.

המתבונן בטבלת התקציב יבחין במהרה כי קשה לאתר בה את הקיצוץ הגדול שמדברים עליו יום יום בתקשורת. למעט מספר סעיפים הגדלים במיליארדים, רוב התוספות או ההפחתות הן בשיעור של עשרות מיליוני שקלים. הסיבה לכך היא שהקיצוצים הגדולים באמת בוצעו במשרדים שזכו גם לגידול המשמעותי ביותר בתקציבם, כמו החינוך והתחבורה.

שני קיצוצים גדולים נוספים, הם בהוצאות השכר הפזורות על תקציביהם של כל המשרדים ובביטוח הלאומי (בעיקר דרך קצבאות הילדים), שאינו שייך לתקציבו של משרד כלשהו.

בסיכומו של עניין, התקציב שמתבקשת הממשלה לאשר מהווה המשך של המגמה שסימנה הממשלה הקודמת: הגדלה של ההשקעה הציבורית בחינוך ובתשתיות תחבורה, על חשבון קיצוץ בשכר עובדי המדינה, בתמיכות ובסובסידיות.