אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מי צריך שמרטף עם משרוקית צילום: יובל חן

מי צריך שמרטף עם משרוקית

אחרי קריירה ארוכה כשופט, אסף שטנגל רצה לאמן ילדים. מה שהוא גילה היה ריקבון מתקדם בשורשי הכדורגל הישראלי. אז הוא למד מה עושים בחו"ל בגילים הצעירים והביא את השיטות המתקדמות לארץ

16.05.2013, 10:14 | אסף שטנגל

שמי אסף שטנגל. במשך 17 שנה שימשתי כשופט כדורגל והגעתי ב"שיאי" לשמש כעוזר שופט בליגה הלאומית. לפני ארבע שנים החלטתי לפרוש מעולם השיפוט ולהתמקד בתחום האימון. כאשר סיימתי את קורס המדריכים המטרה שלי היתה לאמן את הגילים הצעירים מכיוון שראיתי בכך ייעוד. בגילים האלה מייצרים את הבסיס לכדורגל, ויותר חשוב להתנהגות ולמשמעת.

קראו עוד בכלכליסט

אימון ילדים בארה"ב. יש לבטל את הליגות עד גיל 13, צילום: איי אף פי אימון ילדים בארה"ב. יש לבטל את הליגות עד גיל 13 | צילום: איי אף פי אימון ילדים בארה"ב. יש לבטל את הליגות עד גיל 13, צילום: איי אף פי

התקבלתי לעבודה בקבוצה גדולה באזור הקריות (אימון גילי 5), ומנהל מחלקת הנוער אמר כי אקבל קבוצה עם 26 ילדים. "26 ילדים ואני לבד?", שאלתי. הוא הסביר, "מדובר בעסק כלכלי נטו בגיל הזה ולכן ככל שיעמיסו יותר ילדים כך האגודה תרוויח יותר". אמרתי לו שאני לא מוכן לעבוד עם כמות כזאת של ילדים מכיוון שאני לא אוכל לתת את היחס שנדרש לתת לכל ילד. לאחר דין ודברים סיכמנו על מקסימום 20 ילדים וחתמנו על חוזה שבו ארוויח 1,500 שקל ברוטו.

יומיים לפני האימון הראשון קיבלתי ממנו טלפון שבשל בעיות תקציביות הם מוכנים שאאמן תמורת50% ממה שסיכמנו עליו (אף שחתמנו על חוזה) ויהיו לי קרוב ל־30 ילדים בקבוצה. מיד אמרתי לו שהחוזה בינינו מבוטל ושיחפשו מאמן אחר. כך הסתיימו היחסים שלי עם האגודה.

הלכתי ובדקתי בכמה קבוצות נוספות באזור, והבנתי שההתנהלות הזו (שמטרתה לעשות כמה שיותר כסף מהילדים) נפוצה ביותר. אמרתי לעצמי שלא יכול להיות שזה מצב שורשי הכדורגל. לא ייתכן שהמגע הראשון של צעירים עם כדורגל הוא כל כך ציני ומונע מבצע הכסף. לא ייתכן שקבוצות ואגודות מתנהלות ככה - הרי זה נוגד את כל הרוח של הכדורגל.

מהבדיקות שעשיתי גיליתי שרק 8,000 ילדים רשומים בהתאחדות לכדורגל עד גיל 12. הגילים הללו אמורים להוות את הבסיס לפירמידת הכדורגל, שממנה אמורים להוציא את הכישרונות שיובילו אותנו להישגים בינלאומיים. אבל בסיס הפירמידה מאוד צר ולכן הפירמידה אינה יציבה. הגילים הצעירים אמורים להוות את הבסיס הרחב ביותר של הפירמידה. הבסיס שממנו אנחנו בוחרים, בסופו של תהליך במחלקות הנוער, את הכישרונות והשחקנים שיובילו אותנו בעוד 15 שנה.

. . .

אוי ואבוי לנו

 

ביררתי עוד לגבי הבסיס של הפירמידה ונחרדתי. זה מתחיל בקורס המדריכים. התכנים המועברים בקורסי המדריכים אינם מותאמים לגיל. מאמן ילדים בני 4 מקבל את אותם תכנים שמאמן ילדים בגילי 14 מקבל. כאילו הגילים לא שונים ואין לילד בן ה־4 ולילד בן ה־14 צרכים שונים.

בשטח המצב מחמיר. מאמן ילדים ממוצע עובד עם 28 ילדים בני 6. אילו תכנים הוא יכול להעביר ככה? הוא פשוט בייביסיטר עם משרוקית. בנוסף, קבוצות פועלות באופן עצמאי לחלוטין. כל קבוצה מחליטה איך ייראה התוכן המקצועי שלה לאורך השנה (בדרך כלל ללא שום חשיבה לטווח הארוך). הדגש העיקרי עבור כל מאמן הנו על הבאת תוצאות מיידיות בגילים צעירים.

רוב הכסף שמגיע ממחלקות הילדים, נערים והנוער מועבר למימון הקבוצות הבוגרות ולא מושקע בחזרה באותם ילדים. ברמת השטח, הורים מתערבים בהחלטות מאמן ומייעצים לילדם בזמן המשחק איך והיכן לשחק (והילד מבצע זאת בדרך כלל). ברוב המקרים הילדים משחקים במגרשים אשר לא מתאימים לאימון או למשחק.

ילדים עם חרב על הצוואר

 

אני משוכנע שרוב המאמנים עושים את עבודתם בעקבות האהבה לכדורגל ולחינוך. אבל זה מנוצל על ידי חלק ממנהלי המחלקות אשר פשוט כובלים אותם לקבוצה, כאשר לא נחתם שום חוזה עמם והתשלום יחסית להשקעה הרגשית וגם מבחינת הזמן נמוך מאוד. מאמן מתחיל בקבוצת ילדים מרוויח כ־1,800 שקל ברוטו (אם אכן משלמים לו).

כשהילדים יוצאים מ"חוגי הכדורגל" הם מצטרפים לקבוצות נערים. ושם הם משחקים עם "חרב על הצוואר" - על נקודות, על ירידה לליגה, על אליפות. החינוך נזנח לחלוטין לטובת השגת תוצאות. בשל ליגות תחרותיות כ־40% מהחומר הנלמד מתמקד בטקטיקה ובאיך לנצח במקום שהילדים יתעסקו בשיפור יכולות אישיות וקבוצתיות.

איך עובדים באירופה?

 

יצרתי קשר עם 80 מנהלי קבוצות ומאמני קבוצות ילדים באירופה כדי להבין איך עובדים שם ואלו המסקנות שהגעתי אליהן.

* יש לבטל את כל הליגות עד גיל 13. המטרה של החוגים של הכדורגל צריכה להיות שהילדים ייהנו ולא יצטרכו להתמודד עם לחצים לפני משחקים או התמודדויות לאחר הפסדים. באירופה, למשל, נוהגים לקיים טורנירים חודשיים או דו־חודשיים רק לשם ההנאה מהתחרות וללא שום רישום תוצאות. זה גורם למאמנים להתמקד באימון ושיפור השחקן הבודד מבחינה טכנית ולא לבזבז זמן מיותר בטקטיקות.

* צריך שבכל מחוז תהיה קבוצה נבחרת שבה יהיו הילדים המצטיינים מהקבוצות והם יזכו לאימוני תגבור תוך מעקב אישי והיכרות גבוהה עם השחקן. זו תוכנית שקיימת בהתאחדות לכדורגל אבל היא לא ממש מקפידה עליה.

* האימונים ולימוד הילדים צריכים להתחיל בגילי הגן. בספרו המצוין של מלקולם גלדוול, "מצוינים" (2009), מתברר כי על פי מחקרים יש להתאמן ולתרגל 10,000 שעות כדי להצטיין בתחום עיסוק כלשהו - נגינת פסנתר או כדורגל. ולכן, ככל שנתחיל מוקדם יותר כך הסיכוי שנגדל מצטיינים גבוה יותר. בהונגריה, למשל, קיבלו החלטה להשקיע כמה שיותר מוקדם. לאחר החלטת ראש ממשלה, שהיה בעברו שחקן כדורגל, הוקמו מגרשי כדורגל קטנים בכל גן, ובנוסף הגננות הוסמכו לעבודה כמאמנות עבור הגיל הרך וכיום בכ־5,000 גנים בהונגריה כל ילד בגיל 3–6 מתאמן שעה ביום, חמש שעות בשבוע. המדיניות הזו הגדילה את כמות הילדים המשחקים כדורגל ורשומים בהתאחדות ההונגרית מ־70 אלף ל־200 אלף.

* צריך קבוצות קטנות. ילד שמתחיל לשחק כדורגל זקוק ליחס אישי, יחס אישי ויחס אישי - ילדים עד גיל 8 יתאמנו בקבוצות של עד שמונה ילדים בלבד. עד גיל 12 - 14 ילדים בלבד בקבוצה, עד גיל 16 - 18 ילדים בלבד בקבוצה. כך פועלים באגודות המובילות בעולם.

* צריך הכוונה של ההתאחדות או גוף מקצועי אחר שיעניק לקבוצות תוכן מקצועי שיועבר לכל גיל. הגוף הזה אמור לדאוג לפיקוח ומתן משוב, כולל ציון, לכל מחלקת נוער אשר תיבחן בסטנדרטים מסוימים (ניהול ואימון). הורים אשר ירצו לדעת אם לשלוח את בנם למכבי או הפועל בעיר מסוימת ייכנסו לאתר ההתאחדות ויראו את הציון שקיבלו מחלקות הנוער הללו בכל הקטגוריות. הדבר יחייב את הקבוצות לפעול באופן מקצועי כאשר יידעו שהן תחת בקרה ופיקוח.

* חייבים לוודא שכסף שמגיע מהילדים במחלקות הילדים והנוער יושקע רק במחלקות הילדים והנוער ולא יועבר למחלקת הבוגרים. מחלקות הנוער חייבות להיות עצמאיות ואפילו תחת פיקוח של הבקרה התקציבית. כחלק מהשיקום הזה צריך לוודא שההורים לא מתערבים בעבודת המאמן. בניהול המחלקה יצטרכו את עזרתם אבל כל מעורבות מקצועית פוגעת בסמכות המאמן ופוגעת בביטחון הילדים.

* אפשר גם להשקיע יותר בתשתיות ומכשירי אימון, אבל בסופו של דבר שיפור במעמד המאמן הוא העניין הקריטי של פיתוח שחקנים. צריך לקבל החלטה על שכר מינימום שיש לשלם למאמן - הקבוצות יחויבו לחתום ולהציג חוזה לבקרה התקציבית. על המאמנים להתאגד תחת ההסתדרות ולהיות עובדים מוגנים. לכל מאמן מתחיל יוצמד מאמן בכיר אשר ישמש לו כמנטור וילמד אותו את תפקיד המאמן.

* חייבים לשנות את שיטת הכשרת המאמנים - מדריכים יוסמכו על פי הגיל שאותם יאמנו.

הכותב הוא יזם ומנהל האתר ללימוד כדורגל www.socr.co.il ובעל בית ספר לכדורגל בקריות לגילי 3–7

תגיות

9 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

9.
תגובה לתגובות ממפרסם המאמר
היי יפעת, תודה רבה על ההמלצה. היי אבי, אם ההשקעה שלך כה רצינית כמו שרשמת עליך לדרוש וגם לקבל אחוזים מהכרטיס של בנך, מאמין שזה יעבור גם החלטה של בית משפט. היי גיא, המטרה העיקרית שלי בכתבה שההורים יתחילו מהאגודות ניהול כמו שנדרש ואם הדרישה תתחיל לבוא מההורים האגודות יהיו חייבות לשפר את התנאים. היי אורי, לפי דעתי הילדים צריכים לקיים משחקים וטורנירים החל בגיל 10-11 אבל אין שום טעם בטבלאות ומיקומים בטבלה, לא תורם דבר להתקדמות הילד. היי טל, בית הספר נמצא בקריות. תודה לכולכם על ההתייחסות.
אסף שטנגל , קריות  |  17.05.13
8.
צודק אסף
זהו אכן המצב - למרות שבחלק מהמועדונים בו הבינו את חשיבות טיב המאמנים בגילאים הצעירים - עדיין יש מה לתקן ולהקצות משאבים כספיים ואנושיים דווקא בגיל הרך.כל זה חייב גם לבוא מלמעלה ,קרי משרד החינוך או הספורט ואני מציע כתות ספורט החל מכתה א' או ב' בנוסף לשעורי החינוך הגופני.
יקי , ת"א  |  17.05.13
6.
אני מסכים עם הרבה מהכתבה .....
אבל יש משהו אחד שמאוד מפריע ואנחנו יכולים להתווכח על זה הרבה, הדבר היחידי שמפריע לי זה שאתה אומר על הטורנירים ללא תוצאות או ללא רישום, לדעתי זאת טעות בסיסית של לימוד הילד להצלחה, כי הם רוצים להצליח וזה לא משנה אם יהיה רישום של תוצאה או לא הילדים ישעו בדיוק מה התוצאה, וכן צריך לתת לילד שכר על המאמץ שהוא השקיע. כמובן שאני לא מדבר על ילדים בגיל 6 אלא מגיל 10 ומעלה. כול שאר הדברים לדעתי הם נכונים מאוד וחייבים ליישם אותם בכדורגל הישראלי, רק בדרך הזאת תגדל תרבות של כדורגל מה שאין בישראל. אני היום גר בארה"ב ומאמן קבוצת ילדים בגילאי 12-11 והשיטה שאתה מדבר עליה מיושמת פה וזה פשוט תהנוג לעבוד ככה עם הילדים, רואים את השיפור תוך כדי העונה בצורה מטורפת. אין ספק שעבודה עם ילדים צריכה להיות בקבוצות קטנות על מנת לתת דגש לכול ילד וילד.
אורי  |  16.05.13
5.
יחי ההבדלים
קודם כל כתבה מצויינת. כל ההמלצות נכונות רק שלצערנו הן לא קורות בשום מקום.אפילו במכבי ת"א שתקציב הנוער השנתי שלה הוא 5 מיליון שקל (תקציב של קבוצה בליגה הלאומית),לא מתנהלים ברמה שאסף מתאר. זה מתחיל בעובדה שבאירופה בכל פארק נורמטיבי יש מגרשי ספורט,בישראל רק בערים הגדולות (ולא בכולן) יש לפחות פארק אחד בסגנון וגם הוא לא מטופל ברמה הדרושה. כשיהיו בארץ מספיק מתקני ספורט,שילד שרוצה לשחק עם החברים שלו,או להתאמן כמו שצריך יוכל לעשות זאת,אפשר אולי יהיה לדבר על קבוצות ילדים ונוער
גיא , מרכז  |  16.05.13
לכל התגובות