אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
1% מהאוכלוסייה מהווה 13% מעוגת ההכנסות צילום: אוריאל סיני, איי אף פי

חשיפת כלכליסט

1% מהאוכלוסייה מהווה 13% מעוגת ההכנסות

משרד האוצר מעכב את פרסום הנתונים, ו"כלכליסט" חושף פרק נוסף בדו"ח הגנוז של מינהל הכנסות המדינה: ההכנסה החודשית הממוצעת של המנהלים הבכירים ושל בעלי ההון הגדולים היא 441 אלף שקל בחודש. בעשור האחרון ירד נטל המס שהם משלמים, בזמן שנטל המס על מעמד הביניים עלה ב־3%

19.05.2013, 06:49 | שאול אמסטרדמסקי ותומר אביטל

המאיון העליון בישראל כולל 33 אלף איש, שהם ה־1%. מיהם? כמה מתוכם גברים וכמה נשים? מה ההכנסה החודשית שלהם? כמה מסים הם משלמים? מה מקורות ההכנסה שלהם? ומה קרה לנתח שלהם מתוך עוגת ההכנסות בשנים האחרונות? 

קראו עוד בכלכליסט

נתונים חדשים של מינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר, שנחשפים כאן לראשונה, שופכים אור על אחת הקבוצות החזקות ביותר והמותקפות ביותר בשנים האחרונות - המאיון העליון הישראלי. הנתונים מופיעים בפרק בתוך הדו"ח השנתי של מינהל הכנסות המדינה שהגיע לידי "כלכליסט".

לפני שבועיים חשף "כלכליסט" פרק אחר מהדו"ח, שהראה כי החברות הגדולות במשק מקבלות הטבות מס גדולות פי ארבעה מכלל המסים שהן ועובדיהן משלמים למדינה. בעקבות החשיפה פרסם משרד האוצר את אותו פרק, ביחד עם ארבעה פרקים אחרים מתוך הדו"ח שכולם היו מוכנים לפרסום זה יותר מחצי שנה, אולם פרסומם נדחה משיקולים פוליטיים של הנהלת האוצר הקודמת.

עם זאת, האוצר בחר שלא לפרסם את הפרק שנחשף כאן לראשונה, שכולל נתונים מפורטים על אודות העשירונים התחתונים, מעמד הביניים והמאיון העליון, אף על פי שככל הידוע, זהו המסמך הממשלתי היחיד שמציג נתונים על אודות המאיון העליון וחשיבותו רבה.

בתשובה לשאלת "כלכליסט" מדוע נמנע משרד האוצר מלפרסם את הפרק אף על פי שהוא מוכן זה חודשים רבים, נמסר מהמשרד כי מדובר בטיוטה שעודנה נמצאת בתהליכי עבודה וטרם אושרה על ידי גורמי המקצוע במשרד.

בכל מקרה, הנה צלילה לתוך בריכת הפערים החברתיים, בשלושה שלבים.

1. מיהם החברים במאיון העליון?

אז איך נראה המאיון העליון הישראלי? נתוני האוצר חושפים כי ההכנסה החודשית הממוצעת של אנשי המאיון העליון (לא רק משכר, אלא מכלל מקורות ההכנסה, ראו הרחבה במסגרת) עמדה ב־2011 על 134,824 שקל לחודש, כל חודש. זה הברוטו שלהם. אחרי מסים, אנשי המאיון העליון נאלצו להסתפק ב־77,451 שקל בחודש.

אלא שהנתון הזה מגלה רק חלק מהתמונה. למעשה, מעניין יותר להסתכל על המאיון העליון של העצמאים, משום ששם נמצא הכסף הגדול באמת. אלה הם הסופר־עשירים. שם, בקבוצה מצומצמת של 4,380 איש בסך הכל, בהם גם המנהלים הבכירים במשק (שרשומים כחברות בע"מ) ובעלי ההון הגדולים בכבודם ובעצמם, ההכנסות גבוהות עוד יותר. אגב, 81% מהם גברים.

תמונת מצב על פי נתונים בני 3 שנים מה באמת מציגים נתוני מינהל ההכנסות הנתונים מתייחסים ל־2011, אלא שבפועל הם מבוססים על נתוני אמת מ־2008, שעברו עיבוד בשביל להתאימם ל־2011 שאול אמסטרדמסקילכתבה המלאה

אז הנה: ההכנסה החודשית הממוצעת של המאיון העליון של העצמאים עמדה בשנת 2011 על 441,898 שקל בחודש, כל חודש, ברוטו. כמעט חצי מיליון שקל בחודש, כל חודש. יותר מ־5 מיליון שקל בשנה. והנטו? אחרי מסים נשארו להם 276,225 שקל בכיס בכל חודש. לשם השוואה, ההכנסה החציונית בשנת 2011 עמדה על 7,615 שקל בלבד (שהם 5,509 שקל נטו, אחרי מסים). זהו פער של פי 44. האנשים האלה יכולים לקנות דירת 4 חדרים חדשה באזור המרכז בלי משכנתא כל כמה חודשים. כך בדיוק נראים הפערים החברתיים מלמעלה, גדולים.

מאיפה מגיע הכסף של הסופר־עשירים? ככל שהכנסתם של העובדים נמוכה יותר, כך רוב ההכנסות שלהם מבוססות על השכר שהם מקבלים בתמורה לעבודתם, קרי במשכורת שהם מושכים מהעסק שלהם - 79% בממוצע. אבל במאיון העליון המצב הפוך לחלוטין. שם הכסף עובד: רק 32% מהכנסותיהם של הסופר־עשירים מגיעות משכר ומהעסק עצמו, וכל היתר מגיע מרווחי הון לסוגיו השונים - מדיבידנדים, מתשואה על השקעות, מהשכרה של כל מיני נכסים. מעט מאוד (יחסית) מגיע מעבודה ממש.

דו"ח ה־OECD על העוני ואי־השוויון במדינות הארגון שפורסם בשבוע שעבר מציב את ישראל במיקום מאוד לא מחמיא בכל מה שנוגע לפערים בין השכבה העשירה באוכלוסייה לבין העניים. על פי הדו"ח, ישראל נמצאת במקום החמישי מהסוף בפערים בין העשירון העליון לבין העשירון התחתון. אחרינו נמצאות רק ארה"ב, טורקיה, מקסיקו וצ'ילה.

2. מה הנתח שהם לוקחים מהעוגה?

אחרי שהכרנו את אנשי המאיון העליון, אפשר לבדוק איזה נתח הם לוקחים מעוגת ההכנסות הלאומית וכמה מסים הם משלמים. נתחיל מהעשירון העליון, זה שהמאיון העליון הוא חלק ממנו. העשירון העליון בישראל (העשירון העשירי), כלומר 10% מהעובדים הישראלים (300 אלף איש בערך), לוקחים 40.1% מעוגת ההכנסות הלאומית (ברוטו), כמעט כמו הנתח שלוקחים כל העובדים במעמד הביניים גם יחד — עשירונים 6–9, כלומר עובדים שההכנסה החודשית שלהם נעה בממוצע בין 8,200 שקל ל־17 אלף שקל בחודש ברוטו. בתרגום לשקלים, 148 מיליארד שקל מעוגת ההכנסות מגיעים לכיסו של העשירון העשירי, בזמן ש־161 מיליארד שקל מעוגת ההכנסות מתחלקים בין כל חברי מעמד הביניים.

בנימין נתניהו, צילום: רויטרס בנימין נתניהו | צילום: רויטרס בנימין נתניהו, צילום: רויטרס

 

והמאיון העליון? אותו 1% מכלל העובדים שולט בכ־13% מעוגת ההכנסות הלאומית (ברוטו), כלומר פי 13 מגודלם היחסי באוכלוסיית העובדים. ובמספרים - 47 מיליארד שקל מעוגת ההכנסות, כמעט כמו תקציב הביטחון כולו, מגיעים לכיס של 1% מאוכלוסיית העובדים. מהצד השני, צד המסים, המאיון העליון נושא בנטל גדול בהרבה מחלקו באוכלוסייה בעוגת המסים. 22% מהמסים הישירים של המדינה מגיעים מהמאיון העליון. אלא שהחלק הזה ככל הנראה נמצא בירידה, כפי שיפורט בהמשך.

אם מסתכלים רק על העצמאים במאיון העליון - כאמור, הקבוצה שבה נכללים העשירים האמיתיים - המצב אפילו קיצוני יותר. המאיון העליון בקרב העצמאים, כלומר אותם 4,380 סופר־עשירים, לוקח כ־22% מעוגת ההכנסות (ברוטו) של העצמאים - פי 22 מגודלו היחסי. זה כמעט כמו הנתח שלוקחים לעצמם העובדים העצמאים בעשירונים 1–7 גם יחד.

כשמשווים את חלקו של המאיון העליון בעוגת ההכנסות בישראל למדינות אחרות, מתברר שגם במדד זה ישראל נראית לא טוב. על פי בסיס נתונים של ה־OECD שפורסם לפני שנתיים (הנתונים נכונים ל־2008 לכל המאוחר), במרבית המדינות האחרות המאיון העליון לוקח פחות מעוגת ההכנסות הלאומית. באיטליה, למשל, חלקו של המאיון העליון בעוגת ההכנסות הוא 9.4%, בספרד ובאוסטרליה הוא 8.8%, בנורבגיה המאיון העליון לוקח 7.5%, בשבדיה 7.1% ובדנמרק 6.5% בלבד. באילו מדינות המאיון העליון לוקח הרבה מאוד, יותר מבישראל? בארה"ב למשל, שם המאיון העליון לוקח 17.5% מעוגת ההכנסות.

בשנים קודמות, בעיקר בשל הפחתות המס (מס חברות ומס הכנסה) שהתעצמו מאז 2002/3, חלקו של המאיון העליון (והעשירון העליון) בעוגת ההכנסות גדל בהתמדה, על חשבון העובדים האחרים שחלקם ירד.

באופן אירוני, בגלל הפחתות המס, החלק של המאיון העליון בעוגת ההכנסות נטו - אחרי מסים - גדל עוד יותר מאשר חלקו בעוגת ההכנסות ברוטו. למעשה זו לא כבר אירוניה, זו ממש פגיעה מכוונת באחת המטרות החשובות של מערכת המס, כל מערכת מס, לחלק (קצת) מחדש את ההכנסות במשק, כלומר להעביר קצת מהעושר לעשירים פחות.

את המסר הזה - שמערכת המס הפסיקה לענות על אחת ממטרותיה החשובות - כלכלני האוצר כותבים בעצמם, גם אם בניסוח פתלתל משהו. יש כמה מדדים שבוחנים עד כמה מערכת המס היא פרוגרסיבית, כלומר עד כמה היא לוקחת יותר ממי שיש לו יותר. כלכלני האוצר שמים לב לתופעה מוזרה: לפי שני מדדים כאלה, רמת הפרוגרסיביות של מערכת המס הישראלית עלתה בשנים האחרונות, אבל לפי המדד השלישי היא ירדה. למה?

הסיבה היא שהמדדים האלה מודדים דברים שונים. בעוד שני המדדים הראשונים מודדים האם נטל המס שמוטל על כתפי שני העשירונים העליונים גדל, המדד השלישי בודק עד כמה מערכת המס היא כלי אפקטיבי לחלוקה מחדש של ההכנסות, או של העושר, בחברה. ועל פי המדד הזה מערכת המס משיגה את מטרתה פחות ופחות - כלומר, היא פחות ופחות הופכת את החברה הישראלית לשוויונית, כלומר היא מרכזת יותר ויותר עושר בידי מתי מעט. וזה, כפי שמציינים כלכלני האוצר, נובע בראש ובראשונה מהפחתות המסים בעשור האחרון.

ובלשונם: "מכיוון ששיעור המס הממוצע ירד, פחתה האפקטיביות של מערכת המס ככלי לצמצום אי־שוויון בחלוקת ההכנסות".

3. מה החלק שלהם בנטל המס?

והנה מגיעה השורה התחתונה. כשכלכלני האוצר בודקים אם רמת הפרוגרסיביות של מערכת המס הישראלית עלתה, הם בודקים את נטל המס שמוטל על כתפיהם של שני העשירונים העליונים. אבל בשנים האחרונות קרה משהו — לא רק בישראל, אלא בכל המדינות המפותחות. שני העשירונים העליונים הם כבר לא מה שהיו פעם, הם מרגישים יותר מעמד ביניים מאשר השכבה העליונה.

התחושה הזו נובעת מכך שהפערים שנפתחו בצמרת ההכנסות - בין העשירון העליון לעשירון שמתחתיו, ואפילו בין המאיון העליון לבין העשירון העליון עצמו - מחייבים להסתכל על הדברים קצת אחרת. הפערים האלה מחייבים לבודד את המאיון העליון ולבדוק מה קרה לנטל המס שמוטל על כתפיו לאורך הזמן, ביחס לנטל שמוטל על מעמד הביניים.

הנה המספרים: בהשוואה ל־2003 (השנה הראשונה שיש לגביה נתונים כאלה), נטל המס שמוטל על כתפי המאיון העליון ירד ב־10%. או במילים אחרות, ההשתתפות של המאיון העליון בעוגת ההכנסות של המדינה ממסים ירדה ב־10% בתקופה הזו. החלק של העשירון העליון, שהמאיון העליון הוא חלק ממנו, ירד ב־2%.

ומה קרה למעמד הביניים? נטל המס שעל כתפי מעמד הביניים (כלומר, של כל העובדים בעשירונים 6–9) עלה ב־3%. או במילים אחרות, ההשתתפות של מעמד הביניים בעוגת ההכנסות של המדינה ממסים עלתה ב־3% בתקופה הזו. כדאי לקרוא את זה שוב: המאיון העליון משתתף פחות, מעמד הביניים משתתף יותר.

ורק סייג אחד לתמונת המצב הזו: כשעורכים את אותה השוואה, אבל בין הנתונים של 2003 לבין נתוני 2010 במקום 2011, מתקבלת תמונה שונה, שלפיה גם חלקו של מעמד הביניים וגם חלקו של המאיון העליון בנטל המס ירדו.

ההבדל הזה בין 2010 לבין 2011 נובע מהמבנה מעורר התהיות של המודל הכלכלי שמשרד האוצר משתמש בו מאז שנת 1997. 

תגיות

67 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

67.
המאיון העליון הוא 1% מהאוכלוסיה
אז איך רק 33000 הם במאיון העליון? האם רק 3,300,000 אנשים עובדים וכל השאר מתבטלים? בנוסף 4380 אנשים הם במאיון העליון של העצמאים שמרוויחים הרבה יותר - אז צריכים להיות הרבה עצמאיים שאינם במאיון העליון של העצמאיים אבל כן במאיון העליון של כלל האוכלוסיה!
א  |  09.11.19
66.
50% מהשכירים בישראל לא מגיעים לסף המס ולא משלמים מס הכנסה
יש לבטל את מס ההכנסה ואת מע"מ בישראל, ולחייב 3% מס מכירה ... כל המוצרים והשרותים בישראל כולל מחירי הדירות יוזלו מיד בכ- 30% ... לאזרחים יהיה הרבה כסף בכיסים והצריכה הפרטית תמריא .... כל הכלכלה בישראל תמריא עם מנוע טורבו .... כושר התחרות של המוצרים הישראלים בעולם יעלה פלאים ... האבטלה תעלם ... משרדי הממשלה יקבלו עליה בכוח הקניה וכך מערכת החינוך תוכל לספק יום לימודים ארוך ... המחנק במערכת הבריאות ישוחרר ... והמשק כולו ימריא
הצעה לכחלון  |  23.03.15
63.
יורם מ-38: כתבת במונחים שאני לא בטוח אפילו שקיימים במאיון העליון.
קרן השתלמות, דירה, משכורת של האישה, משפחה סטנדרטית. לא. הם לא חושבים במונחים של כסף, אלא של נכסים ושליטה. הם לא חושבים על דירה וגם לא על בית. הם הרבה יותר ניידים בארץ ובחו"ל ביחס לאדם הפשוט. חלקם (וכאן אני ממש סקרן לדעת מה זה בדיוק חלקם, אני מניח רוב, השאלה עד כמה) לא חיים בתא משפחתי סטנדרטי בכלל. אבל היום אנחנו השכירים חושבים בתבנית חשיבה מאוד קשיחה שנטמעה בנו. אנחנו חושבים כל הזמן כסף ובעודנו מתבגרים קולטים שערכו יורד ומחפשים כמו משוגעים למה. אנחנו כבר ממזמן לא חופשיים בעולם הזה. אנחנו עבדים.
א.א  |  25.05.13
לכל התגובות