אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"אם לא נטפל בבעיות שמאיימות על המשק נגיע לגירעון של 10% בשנה" צילום: חן גלילי

"אם לא נטפל בבעיות שמאיימות על המשק נגיע לגירעון של 10% בשנה"

פרופ' יוג'ין קנדל מזהיר שהזדקנות האוכלוסייה ואי־השתתפות החרדים והערבים בשוק עבודה הן האיום האמיתי על ישראל: "הפיצוץ לא יהיה בעוד 30 שנה אלא בעוד עשור, לכן צריך לפעול עכשיו"

19.05.2013, 08:56 | שאול אמסטרדמסקי

לפני שבוע קרה משהו די חריג בישיבת הממשלה, רגע לפני הדיונים על תקציב הביטחון והתקציב בכלל. יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל הציג בפני שרי הממשלה את האיומים האסטרטגיים בזירה הכלכלית־חברתית, שמאיימים על המשק הישראלי בטווח הארוך. קנדל קורא לזה רגע היסטורי. עד אותו רגע, מה שהשרים הורגלו לשמוע היו רק סקירות שהציגו את האיומים הביטחוניים. האיומים הכלכליים והחברתיים נשכחו כלא היו. הפעם, אחרי עבודת מטה של חודשים ארוכים, מישהו שם על השולחן את פצצות הזמן המתקתקות של החברה והמשק בישראל. אם שרי הממשלה הזו יחליטו שהם לא מפרקים את הפצצה הזו, האחריות תהיה שלהם. הם הוזהרו.

קראו עוד בכלכליסט

בשיחה עם "כלכליסט" משרטט קנדל את האיומים העיקריים על המשק הישראלי בטווח הארוך, מהם חיצוניים למשק ומהם פנימיים לחלוטין. במישור הפנימי, מדובר בהזדקנות מואצת של האוכלוסייה, אי־השתתפות הגברים החרדים והנשים הערביות בשוק העבודה, שיעורי עוני גבוהים ופריון נמוך בשוק העבודה. זאת לצד תלות כלכלית בשווקים זרים ותנאים גיאו־פוליטיים קשים.

קנדל. "המצב הנוכחי הוא לא בר-קיימא", צילום: אוראל כהן קנדל. "המצב הנוכחי הוא לא בר-קיימא" | צילום: אוראל כהן קנדל. "המצב הנוכחי הוא לא בר-קיימא", צילום: אוראל כהן

"הון אנושי נמוך"

"אם אתה מסתכל על אחוז העניים באוכלוסייה שהיא לא חרדית או ערבית", אומר קנדל בפרפראזה על בנימין נתניהו, "הרי שב־14 השנים האחרונות לא היה שם שינוי. אחוז העוני נשאר קבוע: 12%. אבל אם אתה מסתכל רק על האוכלוסייה החרדית או הערבית, אתה רואה שבתקופה הזו העוני בהן עלה מ־38% ל־58%. זו קפיצה אדירה. זה נובע מהורדת תשלומי העברה (הכוונה לקיצוץ הנרחב בקבצאות הביטוח הלאומי ב־2002/3 – ש"א), וגם מכך שקו העוני עלה ולכן יותר אנשים נכנסו מתחת לרף, ומהון אנושי נמוך שגורם ליכולת השתכרות נמוכה".

אבל כל זה היסטוריה. מה שמדאיג עוד יותר הן ההתפתחויות הצפויות בעתיד הקרוב, שנובעות מקצב הגידול הגבוה באוכלוסייה החרדית והערבית לעומת הציבור שאינו חרדי או ערבי. "אם ב־2009 בערך שני שלישים מהאנשים שנכנסו לכוח העבודה (גילים 25–29 – ש"א) היו לא חרדים ולא ערבים, הרי שב־2029 רק חצי מהם יהיו לא חרדים או ערבים. כלומר, חצי מהאנשים החדשים שנכנסים לכוח העבודה הם חרדים וערבים. אם לא נשלב אותם בתוך הכלכלה, כולנו נהיה בצרה צרורה", אומר קנדל.

הנתונים שקנדל מזכיר נחשפו לראשונה בסוף 2011 בניתוח דמוגרפי של ד"ר אליהו בן משה במסגרת עבודה של משרד התמ"ת. הניתוח הראה בדיוק את מה שקנדל הניח עכשיו על שולחן הממשלה. לכך יש להוסיף את בעיית ההזדקנות: בשני העשורים הקרובים מספר הקשישים צפוי להיות מוכפל ושיעורם באוכלוסייה יגדל ל־15%, אחרי שהיה יציב במשך 20 שנה על 10%. ההזדקנות המהירה מקטינה עוד יותר את היקפו של מעמד הביניים היצרני, זה שנושא בנטל המסים שמממנים את המערכת הסוציאלית הישראלית, זה שנושא בנטל הצמיחה, זה שנושא בנטל המחירים.

"אנחנו מגיעים בצורה מהירה מאוד למצב שיש מעט מאוד עובדים על כל בן אדם מעל גיל 65. זה אומר שכדי להתאים את עצמנו לעולם החדש אנחנו חייבים לעבוד חכם יותר ולחסוך יותר. וזה אומר שכל המנגנונים של הכשרה מקצועית וחינוך צריכים לתת לאנשים יותר גמישות. ושאם צריך, שאדם יתכונן לזה שאם הוא יעבוד במשך 50 ומשהו שנה, לא תהיה לו קריירה אחת, וגם לא שתיים, אלא שלוש".

חכות ולא דגים

לכוחות הדמוגרפיים האלה יש משמעות קריטית על תקציב המדינה. את הניצנים לכך אפשר לראות כבר היום: אף שהמשק צומח קרוב לקצב הצמיחה הפוטנציאלי שלו והאבטלה נמוכה, הכנסות המדינה ממסים פשוט לא מספיקות בשביל לתמוך בהוצאות הממשלה והגירעון יוצא משליטה. זה בדיוק התסריט שקנדל חושש ממנו. "אם אנחנו לוקחים את שיעורי ההשתתפות של המגזרים האלה ואת יכולת ההשתכרות שלהם כיום אנחנו תוך עשור מגיעים לגירעונות תקציביים של מעל ל־4% בשנה, שהולכים וגדלים לכיוון של 10% בשנה", הוא אומר. "קצב הצמיחה הולך ופוחת והוצאות הממשלה בגלל ההזדקנות (על קצבאות זקנה וסיעוד – ש"א) ואי־ההשתתפות של החרדים והערבים גדלות.. המצב הזה לא בר־קיימא. והפיצוץ לא יהיה בעוד 30 שנה אלא בעוד עשור. לכן אנחנו מוכרחים לשלב את שתי האוכלוסיות האלה עכשיו. רק הגעתם לשיעורי השתתפות של 80% בכוח העבודה תפתור את הבעיה".

אז מה עושים?

"אם ניקח את העוני ואי־השוויון כבעיה ראשונה במעלה שצריך לטפל בה, נצטרך להכניס מערכות של מדינת רווחה. לתת בריאות חינם, ודיור חינם והכל בחינם. ובעצם מה שיקרה הוא שאנחנו ננציח את העוני. בהינתן הנורמות החברתיות של החרדים והערבים, ננציח את המצב שהם לא רוכשים השכלה ולא נכנסים לכוח העבודה ויישארו עניים לתמיד. המדינה פשוט לא תוכל להסתדר כמדינה עצמאית בתוך פחות מ־25 שנה. לכן חייבים לתקוף את הסוגיה הזו מהצד השני, כלומר לתת לשתי האוכלוסיות האלה הון אנושי: לשלב אותן בשוק העבודה ולא להשאיר אותן בגטאות. זו נקודה שהולכת לאיבוד בדיון כשמדברים על זה שצריך לעזור לעניים: כמעט 70% מכל העניים הם חרדים וערבים. אם נעזור להם על ידי זה שניתן להם דברים בחינם, נהרוג אותם ואת עצמנו ביחד. צריך לתת להם כלים, חכות, אבל בשום אופן אסור לתת להם דגים".

אפילו אם תצליח לשלב את כל החרדים והערבים בשוק העבודה, המשק יודע לייצר כל כך הרבה מקומות עבודה?

"המשק יודע לייצר מספיק מקומות עבודה. אם אנחנו תחרותיים אין שום סיבה שלא יווצרו מקומות עבודה".

קנדל מודה שהתמודדות עם בעיות ההזדקנות והמגמות הדמוגרפיות של המשק הישראלי אינן מספיקות. "זה רק מביא אותנו למנוחה אבל לא לנחלה", הוא אומר. היום צפוי קנדל להציג בפני הממשלה הצעה להקים צוותים אסטרטגיים רוחביים שיגבשו פתרונות בתחום ההזדקנות והתעסוקה, אבל גם מנועי צמיחה שמותאמים לעולם החדש, שיגבשו תוכנית פעולה מה לעשות עם הכסף האדיר שמופנה לשוק ההון מכספי הפנסיה ולא מנוהל כהלכה, וגם איך פותרים את בעיית הדיור, שמאיימת על המרקם החברתי הישראלי. הצוותים יתבקשו להכין תוכניות להתמודדות עם הבעיות עד נובמבר הקרוב, ולהציגן לממשלה עד פברואר 2014, כלומר בתוך פחות משנה. שאפתני משהו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות