דירות מזן נדיר : התלתן הדגול מאיים על בניית 23 אלף דירות

בניית 23 אלף דירות במתחם תעש השרון עלולה להתעכב בשל הימצאות צמחים נדירים באזור. ל"כלכליסט" נודע כי רשות הטבע והגנים הגישה לאחרונה התנגדות לתוכנית הבנייה לוועדה המחוזית בדרישה להכריז על חלק מהשטחים כעל שמורת טבע.

מתחם תעש השרון משתרע על כ־7,600 דונם בתחומי השיפוט של רמת השרון, הוד השרון והרצליה. הוא מהווה את אחת מעתודות הקרקע הגדולות באזור המרכז, ובנייה בו יכולה לתרום לבלימת מחירי הדירות בגוש דן. התוכנית אושרה להפקדה בוועדה המחוזית ביוני 2012 וכעת מצויה בשלב ההתנגדויות. ההתנגדות של רשות הטבע והגנים היא ההתנגדות הראשונה של רשות ממשלתית לבנייה במתחם, ולכן ההערכה היא שמשקלה כבד יותר מזה של התנגדויות שהגישו גופים פרטיים, ובהם אדם טבע ודין והחברה להגנת הטבע, שדרשה לשנות את התוכנית כדי לשמר את ריכוזי הצמחים במקום.

מתחם תעש. הבנייה עלולה להתעכב בשל הימצאות צמחים נדירים

ההתנגדויות הללו צפויות לעלות מחר לדיון אצל זאב עמית, החוקר המיוחד שמינה משרד הפנים לנושא. מירה אבנרי, מתכננת מחוז מרכז ברשות הטבע והגנים, שלחה מכתב בנושא זה לגילי טסלר, מתכננת המחוז במינהל מקרקעי ישראל. מחוות הדעת של האקולוג הראשי של רשות הטבע והגנים ד"ר יריב מליחי, שצורפה למכתב, עולה כי דווקא מכיוון שמדובר בשטחים נרחבים אשר היו סגורים לציבור הרחב שנים כה רבות הצליח להתקיים במקום פארק נדיר וחריג לאזור.

אבנרי כתבה במכתב: "בחנתי את התוכניות המפורטות, ולדעתי יש מקום לעצור לרגע את המסלול התכנוני הקונבנציונלי ולבחון את יחידת השטח הזאת על ערכיה בדרך ההולמת את תפיסות התכנון הקיימות בעולם בשטחים מסוג זה".

לפי חוות הדעת של מליחי, אשר בחן את הקרקע, נמצאה בה שורה של צמחים בסכנת הכחדה, ויש מקום לשקול הכרזה על חלק מהשטחים כשמורת טבע. מליחי הוסיף כי "בית גידול זה, אשר אט אט נכחד ונעלם עם הפיתוח המואץ של חבל ארץ זה, מיוצג כיום רק במעט שמורות טבע קטנטנות בשרון". הוא ציין כי "במתחם תעש רמת השרון מתקיימים עשרות מיני צומח אופייניים לבית הגידול החולי, ובתוכם גם מינים אדומים. מינים אדומים הוגדרו כך בספר האדום של הצומח עקב נדירותם בעקבות קטיף, פיתוח והיעלמות בתי גידול ייחודיים.

בין המינים שמתקיימים בשטחי תעש ראוי לציון התלתן הדגול, צמח חד־שנתי שנפוץ רק בישראל ובלבנון, וגדל רק בארבעה אתרים בשרון ואשר בית גידולו הוא החמרה החולית. משנות החמישים לא נמצא הצמח באתרים אלה, ולמעשה הימצאותו במתחם תעש מהווה את האוכלוסייה העולמית האחרונה", נכתב בדו"ח.

התנגדות רשות הטבע והגנים מתווספת למחלוקת על טיהור הקרקע. בעוד המדינה מציעה לטהר את הקרקע רק לאחר תכנון כולל, המתנגדים מבקשים להתחיל בטיהור לפני התכנון ולאחר סקר קרקע מקיף.

מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "מינהל מקרקעי ישראל יזם בשנת 2009 סקר ערכי טבע בשטחי תוכנית 'קדמת השרון'. בהמלצת מומחה, במקומות שבהם צומחים צמחים נדירים ולא ניתן יהיה להימנע מבנייה, יתבצע איסוף של פקעות וזרעים שיישתלו מאוחר יותר במקומות מתאימים ומוגנים בשטחי התוכנית. לרשות הטבע והגנים אין סיבה להתנגד לתוכנית משום שכל הגורמים הנוגעים בדבר רואים חשיבות לשמירת ערכי הטבע במקום".