סערה בוועדת הכספים: ההצבעה על חוק הריכוזיות נדחתה למחר

כאוס בוועדת הכספים: בדיון סוער שהתרחש הבוקר (ג') יצאו הרגולטורים לקרב מאסף בניסיון למנוע הקשחת יתר של חוק הריכוזיות. עקב חוסר הסכמות בין הגורמים השונים הוועדה תצביע על המתווה לפירוק הפירמידות רק מחר.

ברקע הדיון עמדה הצעתו של ראש המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל שנידונה אמש בקבינט הריכוזיות, לפיה כלל התאגידים יצומצמו לשתי שכבות, אולם קבוצות עסקיות להן חברות נכדות המגייסות אגרות חוב יוכלו להמשיך ולהחזיק 3 שכבות. זאת בניגוד לקונצנזוס בין הח"כים להגביל את השכבות לשתיים בלבד- עבור כלל החברות.

בפתח הדיון היום מחתה ח"כ זהבה גלאון על הצעתו של קנדל ודרשה לקבל פרטים נוספים. יו"ר הוועדה ניסן סלומינסקי הרגיע את הרוחות ואמר "לא קיבלתי שום מסר. מה אתם רוצים שלא ידונו בזה? שלא יתעניינו? זה בסדר גמור שיעקבו אחרינו".

ניסן סלומינסקי, יו"ר ועדת הכספים. "זה בסדר גמור שיעקבו אחרינו" | צילום: אלכס קולומויסקי

במהלך הדיון ניסו הרגולטורים השונים שוב ושוב להסביר לח"כים מדוע אינם תומכים בהקשחת סעיפי החוק. המפקח על הבנקים דודו זקן אמר כי "יש לראות איך מקפלים את השכבות מבלי להסב נזק למשק. אנחנו לא מאשרים מראש כל אשראי וגם לא הסדרי חוב או ויתורים כאלו ואחרים. אנחנו בודקים ניגודי עניינים ועניינים אחרים העלולים לסכן במידה לא תקינה את האשראי הניתן לחברות".

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט הבהיר כי "אנחנו לא יודעים כיצד ייראה השוק בעקבות כל המהלכים, וכדאי שלא ייווצר מצב שלא נדע איך להתמודד איתו. תהיה טעות מצדנו להתחייב היום על מנגנון מסוים. לכן אנחנו מעוניינים לשמור על איזה שהם שסתומים".

אבי ליכט. "כדאי שלא יווצר מצב שלא נדע איך להתמודד איתו" | צילום: עומר מסינגר

המפקח על הביטוח באוצר, פרופ' עודד שריג ציין כי "אנחנו הולכים לדרוש מקבוצות עסקיות למכור הרבה חברות לשוק. השאלה היא מי ייקנה. מישהו יצטרך לקנות, ויצטרך להביא חלק מהכסף בבית וחלק לקחת בהלוואות בישראל או בחו"ל. לאיש בישראל אין כסף אישי לרכוש כאלו חברות. לכן לא נראה לי נכון לאסור על חברות אג"ח מלהיות בראש פירמידה עסקית, כי הן היחידות שיש בהן שקיפות מלאה".

פרופ' עודד שריג. "המטרה היא שמי שמתחיל לחסוך בגיל 25, בגיל 67 תהיה לו פנסייה ראוייה" | צילום: מיקי נועם אלון

שריג הדגיש כי "בכל העולם מקובל שתי שכבות וזה נקרא חברת אחזקות וזה ראוי. אנחנו רוצים לאפשר לבעל השליטה לקחת חוב כדי לאפשר לו להשקיע לשלוט בשתי השכבות. אני מבקש שאת הכללים שאתם מבקשים להחיל על אחרים תחילו על עצמכם: אם אתם רוצים לרכוש דירה אל תיקחו משכנתא. המטרה שעומדת לנגד עינינו שמי שמתחיל לחסוך בגיל 25, בגיל 67 תהיה לו פנסייה ראוייה. אם נשאיר עוד שכבת אג"ח נוכל בעוד 4 שנים לבטל שזה קל אך אם נמנע עכשיו, ייקשה מאוד להחזיר את הגלגל לאחור".

שריג ציין בנוסף כי "סך כל החוב שלוקח גוף מוסדי – אין לנו כל יכולת או נוסחה לדעת מהי כמות החוב הנאותה. ועדת גולדשמידט שעוסקת בהעמדת חוב ותגיש מסקנות בתוך חודש".

יו"ר הרשות להגבלים עסקיים פרופ' דיוויד גילה הסביר כי "במידה ולוועדת הכספים יש חשש שגודל של פירמה לכשעצמו יגדיל את היכולת להפעיל לחץ פוליטי אפשר לשקול איסור בחוק, שאם פירמה מסוימת מגיעה לאחוז גדול מידי משוק מסויים, או בהחזקה של תשתיות חיוניות – אז זה יהיה אסור. אפשר למשל להגביל בעלות צולבת של גופי תקשורת ובעלות ריאלית. באותה מידה שאתם אוסרים על החזקות ריאליות ופיננסיות".

פרופ' גילה הוסיף בהתייחסות לשאלות שנשאל, כי "החששות שציינתם באים מכיוון של קשרים חברתיים מסוגים אחרים. פירמה גדלה וגדלה, יכול להיות שהיא צוברת כוח פוליטי, ייעול ביכולת הלובי, יד על ה'שיבר', שייצרו השפעה פוליטית שבסופו של דבר פוגעת בציבור. כשיש עסקה כזאת אנחנו יודעים הכל על הריכוזיות של השווקים האלה. אם מישהו יודע לאתר את הסכנות האלה – זה אנחנו. אני יכול לעצור את העסקה לפני שהיא מתרחשת. כל עסקה שפוגעת בצרכן – אני יכול לעצור".

במהלך הדיון זעמו כאמור חברי הכנסת על הפרסום לפיו קבינט הריכוזיות דן בשינוי החוק- אף שהוא כבר הונח על שולחן הוועדה. ח"כ מרב מיכאלי התרעמה כי "הממשלה החליטה למנף את הציבור ב-3 קומות". מרכזת הקואליציה בוועדה ח"כ גילה גמליאל (הליכוד-ביתנו) טענה כי "יש קרב קרדיטים בממשלה – במקום לסמוך על הוועדה". הח"כים גם הציעו להגביר את חובת הדיווח. גמליאל אמרה "מדוע שלא נחייב חברה פרטית בחובת דיווח שהציבור יהיה מעורב ומודע? אם אנחנו נותנים את הפריבילגיה כן להמשיך בשתי שכבות, אז אנחנו רוצים יותר מידע לגבי המינוף שלהם".

ח"כ יצחק כהן (ש"ס) הוסיף "כל עוד יש מגבלות על הרגולטורים או העברת מידע בין הבנקים והמוסדיים בנושא האשראי, חייבת להיות חובת גילוי על החברות המבקשות אשראי".

ח"כ רובי ריבלין (הליכוד-ביתנו) מתח ביקורת על חוסר התקשורת הפנים ממשלתית: "קיים כשל בסינכרוניזציה בין הרגולטורים, למרות המחמאות העצמיות. כיצד נוצר המצב של הסדרי חוב ומחיקת חובות, כשיש לנו את הרגולציה הטובה בעולם?".

בתום דיון ארוך במיוחד פיזר סלומינסקי את הישיבה- ללא הצבעה- וקבע שתכונס מחדש מחר בבוקר.