גן העדן בקאריביים לא מצליח לצמוח מתוך תהומות החוב

בנובמבר האחרון תמה אחת מהמלחמות הממושכות שהחלו במאה העשרים. אך אף שארה"ב וגם האיחוד האירופי היו מעורבות בה, היא לא בדיוק כבשה כותרות. מדובר ב"מלחמת הבננות", מלחמת הסחר שהתנהלה בין ארה"ב, האיחוד האירופי והמושבות האירופיות לשעבר באפריקה, באמריקה הלטינית ובקאריביים.

הסכסוך המסחרי, שקיבל את שמו מהמלחמות המדממות שניהלה ארה"ב בסוף המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20 בקאריביים ובמדינות מרכז אמריקה, החל ב־1993, כאשר וושינגטון פנתה לארגון הסחר העולמי וטענה שהסכם לומה החמישי (Lomé Convention) עובר על תקנות הסחר הבינלאומי.

סיינט בארטס בקאריביים (ארכיון) | צילום: cc by Andries

ההסכם העניק פטור ממס לבננות שגודלו במושבות האירופיות לשעבר ומיוצאות לאיחוד. הסכסוך הגיע לשיא כאשר ארה"ב החליטה להטיל סנקציות על מוצרים מהאיחוד האירופי שיובאו לתחומה. לאחר שנים ארוכות של דיונים והסכמי ביניים, הצליחו הצדדים להגיע לעמק השווה.

אולם בקאריביים, אותו אזור שהאסוציאציות העולות למשמע שמו קשורות בדרך כלל לחופשה אקזוטית או לסיפורים על שודדי ים, לא צפויים לרוות נחת גם לאחר חתימת ההסכם. מדינות האיים הקטנות המרכיבות את האגן הקאריבי נתונות זה שני עשורים במצב כלכלי רעוע, כאשר החוב הלאומי של כולן, להוציא את האיטי, הרפובליקה הדומיניקנית וקובה, הגדולות יותר, עולה על 70%, שיעור מסוכן למדינות בגודל הזה.

מגזר פיננסי מנופח

רק מיעוטן של המדינות הצעירות, שרובן הכריזו על עצמאותן בשנות השישים והשבעים של המאה שעברה, אכן מייצאות בננות, או כל מוצר אחר. כלכלתן מתבססת בעיקר על תיירות ועל שירותים פיננסיים, שני ענפים שחשופים במיוחד לתמורות הכלכלה העולמית. בשל מיקומן הגיאוגרפי, מועדות מדינות הקאריביים לאסונות טבע דוגמת הוריקנים וסופות טרופיות אחרות. שש מהן נמצאות ברשימת עשר המדינות המועדות ביותר להיפגע מאסונות טבע בעולם וכולן מדורגות בין חמישים הראשונות ברשימה זו. 

צילום: אם סי טי

למרות קווי הדמיון הבולטים בין מדינות הקאריביים, יש לציין כי קיימים גם הבדלים ביניהן. חלקם נובעים מהעובדה ש־13 המדינות העצמאיות ו־17 טריטוריות החסות בקאריביים היו נתונות לשלטונן של שבע מדינות שונות. חלקן, כאמור, עדיין מתקיימות כשטחי חסות של המדינות הללו. ממדיהן הזערוריים של מרביתן מאלץ אותן לייבא את מרבית מוצרי הצריכה, אם כי ישנן מדינות כמו טרינידד וטובגו שכלכלתן מבוססת על יצוא סחורות שונות, בעיקר חקלאיות, אך מדובר ביוצא מן הכלל.

כלכלת המדינות האחרות מתבססת בעיקר על שירותים פיננסיים ותיירות. ההון המוחזק בידי המגזר הפיננסי באיים גדול ב־320% מהתמ"ג שלהם, כאשר ההון המופקד בבנקים גדול ב־149% מהתמ"ג. דו"ח שפרסמה קרן המטבע הבינלאומית בפברואר מלמד כי דווקא הבנקים הבינלאומיים בקאריביים התנהלו באחריות במהלך המשבר הכלכלי, ודווקא הבנקים המקומיים לא השכילו להתמודד עמו.

החשיפה של הבנקים המקומיים ללווים גדולים ואף למזימת הונאה, החלישה את פעילותם וכתוצאה מכך העמיקה את הגירעון התקציבי של המדינות שבהן הם פעלו. בנוסף, כמה מדינות קאריביים, דוגמת איי קיימן ואיי הבתולה הבריטיים, משמשות מקלטי מס עבור חברות רב־לאומיות, אילי הון ואף אנשים מן השורה.

לאחרונה חשף האיגוד הבינלאומי של עיתונאים חוקרים (ICIJ) את פרטיהם של אלפי מעלימי מס מעשרות מדינות. גילוי זה, וכן המאמצים לסגור את הגירעונות התקציביים של מדינות המערב, הביאו לשורת הכרזות מצד הממשלות, שהבטיחו להגביר את הפיקוח על תכנוני המס.

התפשטות המשבר הכלכלי לאירופה הביאה פגעה בקאריביים בחזית נוספת. האיים הם יעד פופולרי לחופשות בקרב האירופים, והירידה בהוצאות משקי הבית ביבשת הביאה, מטבע הדברים, גם לירידה בתיירות האירופית לאיים.

ענף התיירות בקאריביים סובל גם מהסופות הטרופיות הפוקדות את האזור תדירות. הסופות שמגיעות לכותרות כלי התקשורת העולמיים, דוגמת הוריקן סנדי שפגעה בניו יורק בשנה שעברה, עוברות לפני כן במדינות הקאריביים, החלשות והעניות בהרבה, כאשר, בממוצע הנזק הכלכלי שגורמת כל סופה כזו שקול ל־1.3% מהתמ"ג שלהן. מאז 2008 בוושינגטון ולונדון חושבים פעמיים האם לסייע לקאריביים בתיקון שגרמו הסופות כפי שנהגו בעבר.

כוח אדם משובח

לריק שנוצר בשל הססנותן של אלו נכנסה עתה סין, שנוסף על הסיוע בשיקום אזורי האסון הגדילה את השקעותיה בקאריביים בשנים האחרונות.

שינוי נוסף שעלול להשפיע לרעה על מצבן הכלכלי של מדינות הקאריביים הוא חילופי השלטון בוונצואלה. הנשיא המנוח הוגו צ'אבס, שהלך לעולמו במרץ השנה, ראה במדינות אלו חברות עתידיות ב"ברית הבוליבריאנית למען עמי אמריקה שלנו" (ALBA), ארגון בין־מדינתי שהקים כחלק מחזונו לאיחוד כלכלי ופוליטי של מדינות אמריקה הלטינית והקאריביים. חלק ממדינות האי של הקאריביים כבר חברות בארגון וכולן נהנות מאספקת נפט שממשלת ונצואלה מסבסדת. ניקולס מאדורו, יורשו של צ'אבס, טרם ביסס את שלטונו במדינה, ובקאריביים חוששים שלהכרזותיו כי ימשיך לסבסד את הנפט שלהן אין בסיס.

חרף הצרות שבהן שקועות המדינות הקאריביות, יש לזכור כי עדיין מדובר, ברוב המקרים, בדמוקרטיות מתפקדות ויציבות העושות ככל שביכולתן כדי להתמודד עם המצב. ההשקעה שלהן בחינוך כבר מניבה פירות, וכוח העבודה בהן נחשב מוכשר ומיומן. תוכנית בינלאומית לביטוח מפני אסונות טבע מתגבשת בימים אלה. אבל, איש אינו לוקה באשליה שהשנים הקרובות יהיו קלות. תושבי גן העדן ייאלצו להיאזר בהמון סבלנות עד שיוכלו להסכים בקלות עם מי שמכנה את ביתם כך.