צילום: צביקה טישלר

"אנשים בפוליטיקה לא מבינים את החשיבות של המוזיקה"

יצחק פרלמן ינגן בקונצרט החגיגי של הפילהרמונית ששבה להיכל התרבות. ל"כלכליסט" הוא מספר על בעיות התקציב של תזמורות בעולם, על חוסר הפופולריות של יצירות מודרניות ועל חינוך למוזיקה קלאסית

23.05.2013, 09:23 | מאיה נחום שחל

את היכל התרבות התל־אביבי, שנחנך בימים אלה בתום שיפוץ בן שנתיים, יצחק פרלמן עוד לא ראה, אולם לדעתו השיפוץ היה נחוץ ביותר. "האולם נבנה ב־1957 ועבר המון זמן מאז", הוא אומר, "אין ספק שצריכים היו לשמר ולשדרג אותו. אני מקווה שעכשיו הוא ישתפר, ואת זה אוכל לראות בשבת".

פרלמן (68), אחד הכנרים המובילים בעולם, ישראלי־אמריקאי שחי בניו יורק, ינגן בשבת הקרובה בקונצרט הפתיחה החגיגי של התזמורת הפילהרמונית. זובין מהטה ינצח, וינוגנו בקונצרט יצירות של נועם שריף, בטהובן ומאהלר. למחרת יתקיים רסיטל מיוחד של פרלמן בליווי הפסנתרן רוהן דה סילבה, ובו יצירות של בטהובן, פרנק וטרטיני. הפעם האחרונה שבה ביצע פרלמן רסיטל שלם בישראל היתה ב־2002.

שגרירת כבוד למדינה

"לנגן עם הפילהרמונית זה כמו לבוא הביתה, זה לנגן עם ה'מישפוחה'", אומר פרלמן. "הדרך שלי עם הפילהרמונית התחילה ב־1965. ניגנתי איתה וגם ניצחתי עליה, וזו תמיד הרגשה מיוחדת מאוד בשבילי. כבוד הוא לי לנגן עם חברי הטוב זה 40 שנה, זובין מהטה.

"שתי סיבות מחזירות אותי לישראל - נגינה עם הפילהרמונית או ניצוח עליה, והתוכנית Perlman Music Program שאשתי יזמה לפני 20 שנה, ומיועדת לנגני כלי מיתר מוכשרים ממדינות שונות שמתאמנים ומנגנים יחד. כבר עשינו אותה פעמיים בתל אביב ופעם בירושלים, ואני מקווה שבשנה הבאה נחזור לתל אביב".

מה המעמד שיש כיום לתזמורת הפילהרמונית בעולם?

"היא נחשבת תזמורת ברמה גבוהה מאוד, ויש לי הרושם, אף שאין לי מידע ודאי, שהיא גם אחת התזמורות שמופיעות הרבה בחו"ל. בכך היא משמשת שגרירת כבוד למדינה, וזה חשוב מאוד".

אתה מודע לכך שמוסדות תרבות בארץ, כולל הפילהרמונית, מתקשים להתקיים מההקצבה הציבורית?

"לצערי זו לא רק בעיה ישראלית, אלא בעיה עולמית, או לפחות בארצות הברית. המון תזמורות בקשיים ותלויות בתורמים כדי לשרוד. הבעיה היא שאנשים בפוליטיקה לא מבינים את החשיבות של המוזיקה, ותרבות בכלל, לחברה. הם פשוט לא רואים את זה!".

בכינור או במחשב

כמו גופי תרבות אחרים בישראל נשענת גם הפילהרמונית על תרומות, אך נשאלת השאלה מי יתרום לתזמורת בעתיד, אם לדור הצעיר יהיה פחות ופחות אכפת ממוזיקה קלאסית. "יהיה לצעירים אכפת, בטוח שיהיה", משוכנע פרלמן, "אני תמיד אופטימי".

אז איך אפשר להנגיש מוזיקה קלאסית לצעירים?

"לדעתי זה קודם כל עניין של חינוך מהבית - אילו תוכניות רואים בטלוויזיה, האם הולכים למוזיאון או לקונצרט מדי פעם, וגם תלוי בתוכניות מיוחדות שיש, או אין, לחינוך למוזיקה בבתי הספר. אצלנו בבית שמענו כל יום אחרי ארוחת הערב מוזיקה עם הילדים. חצי מהזמן ביטלס, ובחצי השני מוזיקה קלאסית.

"כיום אין הרבה ישראלים שמנגנים בכינור, כמו לפני 30 שנה, אבל אני מאמין שזה יחזור. השאלה היא במה אנשים מתעניינים יותר, בכינור או במחשב? והרוב כנראה מתעניין במחשבים. זה גם עניין של הוראה ומה שהמדיה משדרת: האם רומנטי לנגן בכינור או בפסנתר או לנגן במחשב? אבל בפירוש אין תשובה חד־משמעית".

איך מושכים קהל צעיר יותר?

"התזמורות והגופים עושים כל מה שהם יכולים לעשות. הפילהרמונית בג'ינס עושה עבודה טובה, כי במקום לנסות סתם להביא קהל חדש, שיבוא וישמע סימפוניה של בטהובן, נותנים להם גם גוד טיים וחוויה אחרת. חבר'ה מרגישים נוח לבוא לאולם קונצרטים, וזה חשוב. אני מקווה שהשיפוץ יביא סקרנים שירצו לראות מה קורה שם, ואולי במקרה גם המוזיקה תמשוך אותם. כמה שיותר חשיפה יותר טוב, ולא משנה איך".

לטעמך יש מוזיקה מודרנית טובה? כי תמיד בסוף חוזרים לקלאסיקה.

"אני בטוח שיש דברים טובים, אבל לרוב מנגנים יצירה חדשה בבכורה פעם אחת וגמרנו. קשה לעשות אותה פעם שנייה ושלישית, כי היא לא פופולרית, זה לא מושך קהל וזו בעיה כלכלית. מה מושך יותר, סימפוניה של בטהובן או יצירה מודרנית? בטהובן כמובן. לא פשוט להפוך יצירות חדשות לפופולריות, כי רק כשמנגנים אותן פעם אחר פעם הן הופכות לפופולריות".

מה אתה עושה בימים אלה?

"אני מנגן בקונצרטים שונים, ולא מזמן התחלתי להופיע עם החזן הפנטסטי יצחק מאיר הלפגוט. אנחנו מנגנים יחד קונצרטים של מוזיקת חזנות ומוזיקה יהודית, ואני מקווה שנגיע לקונצרט משותף גם בארץ".