רשות המסים בודקת את תכנון המס של גוגל

רשות המסים בודקת את תשלומי המס של גוגל כבר חודשים ארוכים, כך נודע ל"כלכליסט". הבדיקה של גוגל נעשית על ידי פקיד שומה גוש דן בליווי המחלקה האזרחית, והמשמעות היא שמדובר בבדיקה אזרחית ואין חשד למעשים פליליים מצד גוגל. שני הנושאים שאותם בודקת הרשות הם תכנוני המס של החברה ותשלומי המע"מ שלה. בחודשים האחרונים זומנו לתשאול במשרדי רשות המסים כמה בכירים בחברות שקיבלו מגוגל שירותים כדי שימסרו עדות על מדיניות המס של גוגל.

אפשר גם אחרת יבמ, HP או ואורקל עובדות במודל שונה מזה של גוגל חברות טכנולוגיה שפועלות בארץ משלמות מס על הרווח מעמלת המכירה אסף גלעדלכתבה המלאה

תשלומי המע"מ הם סוגיה מורכבת מבחינת רשויות המס הישראליות, כיוון שהשיטה של גוגל עובדת כך שמפרסם ישראלי חותם על עסקת פרסום עם נציג מכירות של גוגל בישראל, התקציב מועבר לחברה האירית של גוגל (Google LLC), ובהתאם לכך הוא מקבל חשבוניות מס מגוגל אירלנד.

השאלה אם גוגל חייבת גם במע"מ ישראלי כבר הגיעה לדרגות הגבוהות ונידונה במחלקה המקצועית של רשות המסים. על פי החוק הישראלי, אם לחברה יש נציגות קבע בישראל (כלומר היא מחזיקה כאן במשרדים) שנותנת שירותים לישראלים וכוללת פעילות קבועה, הנציגות צריכה להירשם כעוסק בישראל ולהתחייב במע"מ. על פי ההערכות, גוגל טוענת שהמשרדים בארץ משמשים כמרכז פיתוח ואת המכירות בפועל מבצעת גוגל העולמית, לכן אין לה מוסד קבע בישראל מבחינת מכירות והחברה לא חייבת פה במע"מ.

כמו כן, הרשות עוקבת גם אחר תכנוני המס של גוגל, כלומר איזה חלק מהכנסות החברה מיוחס לישראל ואיזה חלק מהרווח מיוחס לחו"ל. השרתים של גוגל ממוקמים מחוץ לישראל ולכן רוב ה עסקאות שמבצעת החברה, גם אם הן מתבצעות בארץ, נחשבות לעסקאות שנעשו בחו"ל, דבר שמקובל ברוב מדינות העולם.

מנכ"ל גוגל ישראל מאיר ברנד | צילום: דימטרי שבצנקו

בדיקות מסוג זה אינן חריגות ברשות המסים, וחברות רבות בסדר גודל כזה נמצאות תחת מעקב הרשות, בעיקר בנוגע לתכנוני מס מצד החברה.

מגוגל ישראל נמסר בתגובה: "אנחנו ממשיכים לשתף פעולה עם רשות המסים הישראלית בכל שאלה שיש לה. גוגל ממלאה אחר כל חוקי המס בכל המדינות בהן אנחנו פועלים, כולל בישראל".

"העסקה נקבעת לפי המיקום של השרתים"

גוגל עולה לירושלים תרגילי המס של גוגל מגיעים לכנסת ועדת הכספים של הכנסת שוקלת להתכנס כדי לדון בהתחמקויות ממס של החברות הרב-לאומיות הפועלות בישראל תומר אביטל, תגובה אחתלכתבה המלאה

נציבת מס הכנסה לשעבר טלי ירון־אלדר מסבירה ל"כלכליסט": "בעסקאות שבהן המכירה היא לא של נכסים מוחשיים אלא של שירותים, בעיקר כשמדובר בשירותים שניתנים באינטרנט דרך שרתים הממוקמים בחו"ל, מקום העסקה הוא לא לגמרי מוחשי. לכן בחר ארגון ה־OECD לקבוע את העסקה לפי מיקום השרתים. כפועל יוצא מכך, הרווח נגזר במקום שבו מונחים השרתים ושם משלמת החברה את המס".

משה מזרחי, לשעבר היועץ המשפטי של רשות המסים, מוסיף ומסביר: "כל חברה בינלאומית שמקבלת בישראל שירות בצורה של מרכזי פיתוח לא משלמת מס על הרווחים, אלא משתמשת בשיטת הקוסט פלוס. זה עניין של אמנות בינלאומיות, שמנסות לפצל את הרווחים של חברות בינלאומיות ולקבוע את חלוקת ההכנסה - אם הקניין הרוחני נמצא בחו"ל, לשם יתנקזו גם ההכנסות".

שיטת הקוסט פלוס היא חריג לכלל המיסויי הרגיל ולפיו מס משלמים על הרווח. לפי השיטה, המרכז בישראל סוכם את כל הוצאותיו: שכר עובדים, שכירות מבנים, שכר קבלני משנה וכן הלאה, כאשר על 10% מכל ההוצאות משלמת החברה לרשות המסים מס חברות בשיעור 25%.

ההסבר לשיטה הוא שבחברות רב־לאומיות הרווח המצטבר הוא כלל־עולמי וקשה להבין כמה ממנו שייך לישראל וכמה לחו"ל. לכן השיטה היא סוג של אומדן - לוקחים את הוצאות החברה בסניף המקומי כמשקפות פקטור לרווחיות.

על השאלה אם יש טעם לשנות את החוק בישראל ולמסות את גוגל על כל הכנסותיה אומרת ירון־אלדר: "זה לא ניתן לאכיפה. מה זו עסקה בישראל? עסקה של חברה ישראלית? עסקה שעשה אותה ישראלי? ואם ישראלי עשה עסקה בחו"ל? זה משהו שקשה להגדיר אותו, כי גוגל משתמשת בשרתים בחו"ל".

על כך מוסיף מזרחי: "אם רוצים אפשר לעשות מחקר כלכלי שיבדוק נתונים של עסקאות דומות, בענפים זהים ובהיקפים של מכירות, אבל אני לא מאמין שיגיעו בישראל לתוצאת מס הרבה יותר גדולה מזה שכבר משולם כיום. אם ישראל חושבת שהכסף שהיא מקבלת מגוגל לא מספיק, היא יכולה להעלות את הקוסט פלוס. זו לא תורה מסיני. אם הקוסט פלוס נקבע על 10%, אפשר לקבוע אותו על 20% וגם על 50%. צריך לזכור כי הסניף הישראלי הוא פסיק לעומת הפעילות הכוללת של גוגל בעולם".

העובדים מקבלים בונוסים גבוהים על הפעילות בארץ

גוגל ישראל לא רושמת הכנסות בפועל ומוגדרת כ"תומכת מכירות" עבור גוגל אירלנד. עם זאת, מאה אנשי השירות, התפעול והמכירות המועסקים בארץ עוסקים בכל היבטי המכירות והשירות עבור לקוחות גוגל בישראל, ובראשן חברות ההימורים המקוונים, הפורקס והורדות התוכנה החינמיות.

לקוחות גוגל המפרסמים בישראל מעבירים מאות מיליוני דולרים לגוגל אירלנד, סכומים שמגיעים על פי ההערכה לכ־400–500 מיליון דולר בשנה, אך כאמור הכנסות אלה אינן נזקפות לסניף המקומי. עם זאת, עובדיה בארץ נהנים מהכנסות החברה ומקבלים עמלות ובונוסים יפים, המוכיחים כי גוגל יודעת לתגמל על הפעילות בישראל.

לפי מקורות בתעשייה, עובד גוגל ממוצע בתחום המכירות מרוויח בחודש אחד לא פחות מ־30 אלף שקל, כולל בונוסים. עבור כמה מהם יכול השכר החודשי להגיע גם ל־50 אלף שקל בחודשים טובים. בכירי מרכז המכירות של גוגל מכניסים על פי ההערכות מאות אלפי שקלים בחודש, כולל בונוסים.

עובדי הסניף המקומי משלמים על שכרם מס הכנסה. עם זאת, חברת גוגל אינה משלמת מס על הרווחים שיצרו עובדיה בישראל.