אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האינטרסים החבויים מאחורי הדרישה ל"רוטציה בבנקים" צילום: נמרוד גליקמן

האינטרסים החבויים מאחורי הדרישה ל"רוטציה בבנקים"

הצעת החוק של ח"כ שלי יחימוביץ' לרוטציה של רואי החשבון בבנקים אינה חושפת את סבך היצרים והאינטרסים בתחרות בין המשרדים הגדולים. לתשומת לבם של המחוקקים והרגולטורים

23.05.2013, 12:11 | גולן חזני

בפברואר 2012 הודלפה טיוטת דו"ח של קרן המטבע הבינלאומית למגזר הפיננסי בישראל. פרק מיוחד בטיוטה מתח ביקורת חריפה על המונופול בתחום רואי החשבון המבקרים את הבנקים ועל שיש "כמעט מונופול" לפירמה אחת. הדו"ח כיוון לסומך־חייקין, שמבקרת את כל הבנקים בארץ למעט מזרחי־טפחות ובנק ירושלים. "הרשויות צריכות לעודד רוטציה אפקטיבית יותר של מבקרי ספרים. נראה שלחברות רו"ח בינלאומיות ספציפיות יש שליטה על הביקורת בחלקים שונים של המערכת הפיננסית. השותפים בפירמה מתחלפים ברוטציה, אבל היתרונות של 'זוג עיניים נוסף' מוגבלים אם הם מאותה פירמה. עם זאת, הפירמות יזדקקו לזמן כדי לבנות את ההתמחות המתחייבת", ציטטו עיתונים מהדו"ח.

על הטיוטה הזאת נשענה ח"כ שלי יחימוביץ' כשפנתה במכתב באפריל 2012 למפקח על הבנקים, לרשות ני"ע, לממונה על הביטוח ולממונה על ההגבלים, ובו דרשה להטיל חובת רוטציה כמו בחברות הממשלתיות. "ריכוזיות הביקורת בגופים אלה היא מתכון לכשל שוק", ציינה יחימוביץ'. תגובות הרגולטורים היו מעורבות. הממונה על הגבלים דיויד גילה טען שאחריותו היא למנוע תיאום אסור בין מתחרים; ובמילים אחרות, שהנושא אינו נוגע אליו.

המפקח על הבנקים דודו זקן, צילום: מיקי אלון המפקח על הבנקים דודו זקן | צילום: מיקי אלון המפקח על הבנקים דודו זקן, צילום: מיקי אלון

 

הרגולטורים כותבים מכתב

הרגולטורים האחרים שיגרו ליחימוביץ' ביולי 2012 מכתב משותף. "אנו מבינים את החשש העולה ממכתבך מפני ההשלכות השליליות של ריכוזיות שירותי ראיית החשבון הניתנים לבנקים ולמוסדות פיננסיים, העלולה לפגוע בביקורתיות של המבקר, ומפני השתרשות פרקטיקה מוטעית בענף. עם זאת, יש יתרונות בהתמחות משרד רואי חשבון בביקורת מגזר עסקי מסוים ובמערכת מיוחדת של כללי חשבונאות וגילוי ייעודיים ומורכבים כמו בבנקים ובביטוח. אנו בוחנים הסדרת רוטציה בין רואי חשבון המבקרים פעילות של מוסדות פיננסיים". ההתכתבות נמשכה ויחימוביץ' השיבה שהטענה למומחיות נדרשת היא מוגזמת. "אני משוכנעת שכל פירמה גדולה בישראל מסוגלת לטפל בתיקים הללו". יחימוביץ' ציינה עוד שגד סומך משמש כמשרד רואה חשבון של 34% מהחברות במדד ת"א־100, שנוטלות את האשראי מהמערכת הפיננסית בארץ.

בשבוע שעבר, שנה אחרי חליפת המכתבים הזאת, הגישה יחימוביץ' הצעת חוק שלפיה יוגבל משרד רואה חשבון לביצוע ביקורת בבנק אחד לחמש שנים ואז תתקיים רוטציה. אלא שבדו"ח הסופי של קרן המטבע, שפורסם באפריל 2012, הצטמק הפרק שהוקדש לנושא והפך לסעיף אחד: "רוטציה בין פירמות רואי חשבון נבחנה בעבר, אבל טרם התקבלה החלטה. הנושא צריך להיבדק, משום שיש בו יתרונות מסוימים לנוכח מיעוט הפירמות בענף המעניקות שירות זה כיום".

יחימוביץ' מכוונת למשרד אחד, KPMG, או יותר נכון לעומד בראשו גד סומך. החשש לניגוד עניינים פוטנציאלי, שאליו מכוונת יחימוביץ', נחלק לשניים: אף שיש צוותים נפרדים ("חומות סיניות") לכל עבודת ביקורת ועריכת דו"חות בתאגידים מתחרים, תמיד יש חשש מדליפת מידע בין צוותים; לפי יחימוביץ', בעיה נוספת עלולה להיווצר ביחסים שבין מקבלי האשראי (תאגידים עסקיים) לבין נותני האשראי (בנקים). יחימוביץ' מדגימה זאת באמצעות שלמה אליהו שרכש את השליטה במגדל ובאמצעות תיק האשראי של גנדן של נוחי דנקנר וההלוואה שקיבלה מלאומי.

מה קורה כשלקוח אחד תלוי בהחלטה של אותו רו"ח על הפרשה לחובות מסופקים של הבנק ושני הצדדים (הבנק והלקוח) מטופלים באותה פירמת רו"ח? העובדה שהלקוחות הגדולים בוחרים לעבוד עם אותו משרד מורידה הרבה ממשקלה של הטענה, מה גם שבסופו של דבר רואה החשבון אינו מעורב בהחלטה אם לתת אשראי לגוף זה או אחר, והדבר עובר חמש־שש ועדות בבנק לפני האישור.

בהוראות שקבע בעבר המפקח על הבנקים למזעור ניגודי עניינים פוטנציאליים הוגדרו המקרים שבהם "חזקה כי רואה החשבון נמצא בניגוד עניינים או שנפגעת אי־תלותו במבוקר". בין היתר נקבע כי "יש למנות שותף אחראי לביקורת אשר יחתום על הדו"חות הכספיים וכן שותף אחר, שאינו קשור לביקורת, שיהיה אחראי לסקירה השנתית שלה. כמו כן נקבעו הנחיות בדבר החלפת רואה החשבון וכן חובת רוטציה בין שני השותפים כאמור פעם בחמש שנים".

לכאורה רוטציה היא דבר מבורך. גם בתחום הבנקאות העובדה שמשרד אחד מבקר במשך שנים את רוב הבנקים נראית בעייתית. "קשר לאורך שנים עלול באמת ליצור בעיה מסוימת ביחסים שבין רואה החשבון לבנק המבוקר", אומרת עורכת דין בכירה מהמגזר העסקי. "לכל משרד יש פרספקטיבה משלו ומתודת עבודה משלו, וגיוון הוא מבורך בתחום העסקי בכלל ובביקורת בפרט".

ח"כ שלי יחימוביץ ח"כ שלי יחימוביץ' | צילום: עמית שעל ח"כ שלי יחימוביץ

"תחום הבנקאות דורש התמקצעות ומומחיות מיוחדת, שנרכשת לאורך השנים בעקבות השינויים הרגולטוריים והאתגרים הכלכליים בעולם", אומר גורם בנקאי. "נתחי השוק של הפירמות הגדולות בבנקים במדינות אחרות דומים בחלקם לתמונה בארץ. באיטליה KPMG ו־Y&E מחזיקות כל אחת ב־43% משמונה הבנקים הגדולים. בהולנד ארבעה בנקים, ובשוויץ מתחלק השוק (ארבעה בנקים גדולים) בין שתי הפירמות, מחצית לכל אחת. בארה"ב מחזיקה KPMG ב־30% מנתח השוק של עשרה בנקים גדולים ו־PwC ב־40%. שתי הפירמות חולשות על 37.5% מנתח של שמונה בנקים, וביתרה מחזיקה ארנסט אנד יאנג. בישראל KPMG (סומך חייקין) חולשת על מחצית מארבעה בנקים (לאומי, הפועלים, דיסקונט והבינלאומי - ג"ח), ארנסט אנד יאנג ו־BDO על 20% ודלויט על אחד (מזרחי טפחות). לפי הוראות בנק ישראל, כל אחד משלושת הבנקים הגדולים מחזיק בשני משרדי רו"ח והם מבקרים זה את זה". לפי בנק ישראל, אומר הגורם, "הרוטציה בביקורת של הבנקים היא בין השותפים במשרד, פעם בחמש שנים בבנקים הגדולים יש כאמור ביקורת משותפת של שני משרדים, כך שכל אחד זוכה ל־50% מעלות הפעילות".

בזל וטיעון המומחיות

ועדת בזל, שחברות בה 15 מדינות, כולל ארה"ב והמדינות המובילות באירופה, מתייחסת בימים אלה לנושא במסמך מיוחד שהיא מחברת והטיוטה שלו הגיעה לידי "כלכליסט". טיוטה זו מתייחסת גם היא לנקודה שיחימוביץ' בחרה להתעלם ממנה - המומחיות של משרד רואי החשבון. "כשפירמת הביקורת מכהנת כמבקר החיצוני של בנק הרבה שנים יכולה להתעורר תפיסה שיש קרבה או תועלת אישית, המהוות חשש לאובייקטיביות של המבקר החיצוני ולאי־תלותו בביקורת שלו בבנק. ואולם, כשבנק מחליף את המבקר החיצוני, יש סיכון שעומק ההבנה של הבנק, פעולותיו ומערכותיו ילכו לאיבוד. עניין זה עשוי להשפיע על יכולתו של המבקר החיצוני החדש לזהות סיכונים וטעויות מהותיות בדיווח הפיננסי ולהגיב נכון, ולכן עלול להזיק לאיכות הביקור".

רשות החברות מחייבת את החברות הממשלתיות להחליף משרדי רואי חשבון ועורכי דין אחת לשש שנים. "למה בחברת החשמל לא קוראים לזה מומחיות? למה בתחום של נפט וגז זו לא מומחיות?", שואל עורך דין עסקי המצדד ברוטציה. "נכון. מומחיות חשובה ונדרשים ידע והכרה של גופים גדולים כמו בנקים. אולי חמש שנים היא תקופה קצרה מדי שלא מספיקה ללימוד והבנק יכול להיפגע אבל רוטציה חייבת להיות".

ומה בנוגע למומחיות ולמקצועיות?

"אז יש להם מומחיות. אז יעשו חפיפה שנה וילמדו. כשאתה יודע שהזמן שלך קצוב אתה זהיר הרבה יותר. בסוף ייכנס מישהו לנעליך ויבדקו אותך".

את הדברים האלה דוחים מקורבים לסומך חייקין. "רואה החשבון בודק אם הדו"ח תקין. הוא מתעמת עם החברה וצריך לגבות אותו. רוטציה מחלישה את רואה החשבון. תחלופה כל חמש שנים תביא לתחרות מלכת יופי. בכל חמש שנים יצטרך רואה החשבון להתמקד בשיווק. אתה הופך שבוי בידי החברה. הרוטציה תעשה נזק עצום לכלכלה הישראלית ולרמת הבקרה של הדבר הכי בסיסי".

אותו גורם מוסיף: "ברגע שהפירמה מתמחה בבנקים ונוצרת מסה קריטית של לקוחות, היא משקיעה בקורסים של עובדים בחו"ל, בוועדות מקצועיות בפיקוח של הבנקים. הסיבה שהבנקים באים היא המקצועיות. הצוות כולל בק אופיס של חמישה מתמטיקאים, שכל תפקידם הוא לפענח את ההוראות החדשות של בזל, למשל. המודל הזה לא מצדיק עצמו עסקית אם הטיפול הוא בבנק אחד בלבד. ברגע שייעשה הפירוק לא יהיו משאבים. הבנקים יקבלו רופא כללי במקום רופא מומחה, ולכן הרגולטורים מתנגדים".

"הרבה פוליטיקה"

גורם בנקאי בכיר באחד הבנקים הגדולים טוען שהיוזמה של יחימוביץ' "איננה נקייה". לדבריו, "יש הרבה פוליטיקה. המפקח על הבנקים נכנע ללחץ שהפעילו עליו גורמים אינטרסנטיים מישראל דרך קרן המטבע. כל המטרה היא לעצור את ההגמוניה של סומך ולספק למתחרים שלו דריסת רגל גדולה יותר".

אולי לבנק פשוט נוח להמשיך עם אותו רואה חשבון?

"הבחירה בסומך היא עניין של מקצועיות לאורך שנים. הבנק בוחר בפירמה המבקרת, ואנחנו כל הזמן בודקים. יש פער מהותי ברמה בין סומך חייקין לבין המשרדים האחרים. קל מאוד לחבר את רקפת (רוסק־עמינח, מנכ"לית לאומי - ג"ח) לגד (סומך). אבל הבנקים האחרים לא מחוברים לגד".

הפירמות האחרות יכולות לצבור מקצועיות עם השנים?

"אין מצב. זה עניין של שנים. ארבעה בנקים עובדים איתה. זה לא בגלל חברות. היא ליגה אחרת. ללמוד תיקי אשראי זה מסובך".

גורם המעורה בתחום אומר כי "גזרת רואי החשבון רוויית מאבקים ויצרים". לדבריו, שאלת הרוטציה צריכה להיבחן בעיניים מקצועיות, ואמנם יש שיקולים לכאן ולכאן, אבל המאבק על הרוטציה איננו ענייני או אידיאולוגי: "זה סיפור של תחרות. בקסלמן רוצים חתיכה מהעוגה של ביקורת הבנקים, והם פועלים כדי להשיג אותה בעזרת שינויי חקיקה ורגולציה". משרד קסלמן PwC שכר לפני יותר משנה את שירותיו של היחצן זמיר דחב"ש, שמייעץ במקביל בשנים האחרונות לנגיד בנק ישראל סטנלי פישר. על החשש לניגוד עניניים בין לקוחותיו הפרטיים ובין לקוחותיו הציבוריים של דחב"ש נכתב לא פעם.

במקרה זה הצביע הגורם על סמיכות המקרים בין הפרסומים שנשענו על טיוטה של קרן המטבע שהועברה לבנק ישראל לבין העובדה שדחב"ש משרת את קסלמן PwC. גם הקשר בין דחב"ש לח"כ יחימוביץ' ארוך ומתועד. דחב"ש מקורב ליחימוביץ' ואף תרם לה אלפי שקלים בבחירות הקודמות. "זה צירוף מקרים שהמחוקקת הזאת מובילה את הדרישה לרוטציה?", שאל הגורם.

תגובות: "ההפחדות לא יעזרו"

ח"כ יחימוביץ': "אין לי מושג מיהם השמות שהלוביסטים של סומך חייקין משליכים למערכה נגד החוק. כבר קיבלתי מטר פניות על רואי חשבון שאין לי מושג מיהם, בהם אבי ברגר. מעולם לא נפגשתי איתם, איני יודעת איפה הם עובדים וגם לא מעניין אותי. מסע ההפחדות של סומך חייקין לא יעזור להם, וגם לא ניסיונות ההכפשה שאין בינם למציאות ולו בדל קשר, וכולם מצוצים מהאצבע ומשמשים נשק במתקפה שלהם. דחב"ש חבר אישי זה 20 שנה. נגד חלק מלקוחותיו הגדולים אני מנהלת מלחמת חורמה. הדבר אינו קשור לחברות שלנו. למען הסר ספק: אין לי מושג אם הוא מייצג רואי חשבון ומיהם. החוק הזה יחוקק על אפם ועל חמתם של סומך חייקין ואני מציעה להם לא לעשות את השגיאות הברוטליות שעשו אחרים ששמו את האינטרסים הכספיים בראש מעייניהם וחשבו שהם יכולים להפחיד מחוקקים".

מקסלמן־PwC Israel נמסר: "מעולם לא היה לנו קשר עם יחימוביץ' או עם כל גורם מטעמה בנושא או בכל נושא אחר". זמיר דחב"ש בתגובה: "מדובר בקשקוש מוחלט שלא היה ולא נברא".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
במקרה זה אני מאמין ליחימוביץ
מה לעשות, לסומך יש שליטה משמעותית בבנקים. דרך אגב, ישנן שאלות רבות ונוספות לנושא הביקורת של חברות מאותו תחום. כך למשל, רואה חשבון לא יכול לבקר לקוח כאשר לרואה החשבון יש פעילות עסקית עם מתחרה של אותו לקוח, כאן עולה השאלה האם ביקורת לא נחשבת פעילות עסקית ? נחשבת ועוד איך ! עדיין גם סומך וגם משרדים נוספים מבקרים חברות מאותו תחום. מדובר בבעיה חמורה שיש לפתור. כל הכוח מרוכז אצל 3-5 משרדים גדולים, מצב זה אינו בריא.
דניאל  |  23.05.13
לכל התגובות