למשקיעים המוסדיים באי.די.בי פתוח לא היתה חלופה ראויה

בתקופה הקרובה הגופים המוסדיים, המנהלים את כספי הפנסיה ומשתמשים רבות במונחים כמו "מחיקה" ו"תספורת" נגד בעלי הון שביקשו למחוק חובות, צפויים לשמוע את אותם ביטויים - אלא שהפעם הם יופנו נגדם. באי.די.בי ינסו לטעון כאילו הגופים המוסדיים המחזיקים באג"ח של אי.די.בי פתוח שחברו למחזיקי האג"ח של אי.די.בי אחזקות פוגעים בחוסכים. כבר בתגובה של החברה לתרגיל המפתיע שארגנו להם מחזיקי האג"ח של שתי החברות נכתב: "הנציגות ממליצה על תספורת דרמטית למחזיקי האג"ח (...) אנו תמהים על החלטת נציגות מחזיקי האג"ח של אי.די.בי אחזקות לוותר על החוב כלפיהם תמורת נזיד עדשים". אלא שהטענות הללו רחוקות מהאמת.  

מחזיקי האג"ח של אי.די.בי אחזקות היו צריכים לבחור בין שתי חלופות - לחכות להזרמת 200 מיליון שקל מהמשקיע אדוארדו אלשטיין או לחבור למחזיקי אי.די.בי פתוח ולקבל 10% ממניות החברה־הבת.

אפקטיבית, ההסדר שהציעה אי.די.בי אחזקות למחזיקים, שכלל את הזרמת כספי אלשטיין, כלל גם תספורת עמוקה. ספק אם המחזיקים היו רואים משהו מעבר ל־400 מיליון שקל (ההזרמה מאלשטיין עם המזומן שבקופת החברה) - כשהחוב של החברה עומד על 1.7 מיליארד שקל. זאת משום שהנכס היחיד שממנו יכלה אי.די.בי אחזקות לפרוע את התחייבויותיה הוא החברה־הבת אי.די.בי פתוח, שחייבת לשלם קודם את החוב של מחזיקי האג"ח שלה (פתוח). במובן זה מלכתחילה מצבם של מחזיקי האג"ח של אי.די.בי אחזקות היה בכי רע.

לא בונים על כספי אלשטיין

יש הטוענים כי גם מחזיקי האג"ח של אי.די.בי פתוח ביצעו תספורת וולונטרית לחוב כלפיהם. למשל, אם יש אמת בטענתם כי החברה אינה בעלת כושר פירעון, הם יכלו להשתלט עליה לבדם מבלי לוותר על 10% לטובת מחזיקי האג"ח של אי.די.בי אחזקות. כמו כן, ההסדר כולל המרת חוב של 1.75 מיליארד שקל כלפיהם למניות אי.די.בי פתוח.

מחזיקי האג"ח של אי.די.בי פתוח מאמינים שניתן להבריא את החברה ע"י מחיקת חלק מהחוב שלה ומתן ארכה לחברה לממש את נכסיה בלי לחץ. כך יתרת החוב שלא הומרה למניות תחזור במלואה, והם אף ייהנו מעליית שווי המניות.

בחינת כדאיות ההסדר צריכה להיבחן מול החלופה - השארת השליטה בידיו של דנקנר. עד כה דנקנר לא הציע למחזיקי האג"ח של אי.די.בי שום ערך מוסף כמו הזרמת כספים חיצונית לחברה, אלא פשוט טען שהחברה יכולה לעמוד בהחזר כל חובותיה באמצעות מימוש נכסים.

ג'רמי בלנק ונוחי דנקנר | צילום: אוראל כהן

מחזיקי האג"ח לא מאמינים שדנקנר יכול לתרום להבראת החברה. להפך. נטל החובות שלו במעלה פירמידת השליטה עלול לגרום לו לבצע מימוש מהיר של נכסי החברה במחירים נמוכים שיפגעו בכושר ההחזר שלה לטווח הרחוק.

במקום להמתין לדנקנר ולהחזיק בחוב, מחזיקי האג"ח קיבלו את החברה ונכסיה כולל פוטנציאל הרווח מהשבחתה העתידית. אם נכונה טענתו של דנקנר כי ברשות החברה נכסים השווים יותר מהתחייבויותיה, הם עשו את עסקת חייהם. זאת מכיוון ששווי המניות בעקבות פריסה מחדש של החוב ומחיקת חלק ממנו צפוי לנסוק.

הקדימו תרופה למכה

ויתור על 10% מהחברה לטובת מחזיקי האג"ח של אי.די.בי אחזקות הגיוני בהתחשב בכך שכלל לא בטוח שבמצבה הנוכחי של אי.די.בי פתוח, בית המשפט היה מכיר בדרישתם להשתלט עליה לבדם. מחזיקי האג"ח של אי.די.בי פתוח שילמו במניות בתמורה לחיסכון בזמן יקר שבו מנהלי החברה היו ממשיכים למשוך שכר ולממש נכסים בלחץ.

ומילה טובה למוסדיים באי.די.בי פתוח - בשנים האחרונות ביקר הציבור באופן חריף את הגופים המוסדיים שהשקיעו בחברות אחזקה ממונפות בלי לדרוש ביטחונות הולמים. הם הואשמו גם באזלת יד ובהימנעות מנקיטת צעדים להבטחת החזר מלוא החוב. המקרה של אי.די.בי פתוח הוא תקדימי במובן זה, שמחזיקי האג"ח שלה, ובראשם חברת הביטוח הפניקס ובית ההשקעות פסגות, לא המתינו לרגע האחרון. הם שמו לב למצבה המאתגר של החברה, התריעו, דרשו מהחברה להידבר מולם ומשהבינו כי קולם לא נשמע, בחרו לנקוט צעד ממשי. המוסדיים הקדימו תרופה למכה ולראשונה עשו את המצופה מהם.