אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קו פרשת המים של הסדרי חוב צילום: אוראל כהן

קו פרשת המים של הסדרי חוב

ניתן לסמן את המסרים המרכזיים המתרקמים מפרשת אי.די.בי ובראשם: אתה לא יכול שלא להביא כסף וגם להישאר בעל שליטה

26.05.2013, 08:31 | משה גורלי

"מהיום, כשילמדו בפקולטות למשפטים דיני חדלות פירעון, פרשת אי.די.בי תהיה קו פרשת המים. מה שהיה לפני, כבר לא יהיה אחרי". כך הגדיר את המצב אחד מעורכי הדין שמנהלים את המהפך. עדיין מוקדם לנסח את מאפייניו המשפטיים של החידוש - מלאכה שעל השופט איתן אורנשטין להשלים, אך ניתן בינתיים לסמן את המסרים המרכזיים שמתרקמים כאן, ובראשם: אתה לא יכול שלא להביא כסף (מבית, ממשקיעים) וגם להישאר בעל שליטה.

קראו עוד בכלכליסט

המסר השני הוא התחזקות כוחם של בעלי האג"ח. מהיום כבר אי אפשר לצפצף עליהם. בית המשפט פתח בפני נציגי האג"ח, עורכי הדין אייל רוזובסקי, גיא גיסין ועלי בורשטיין את הדלת ומינה מומחה ומשקיף לחברה, שעל מצבה ניטשה מחלוקת. כדי שהמהלך יבשיל, צריך שאורנשטיין יאמץ את האופציה הפסימית – שמדובר בחברה חדלת פירעון או לפחות על סף חדלות פירעון. גם כונס הנכסים הראשי טרם אמר את דברו ומתחבט בשאלה אם ניתן לכפות הסדר על החברה בניגוד לדעת בעל השליטה.

אייל גבאי. פתר את ניגוד העניינים, צילום: עמית שעל אייל גבאי. פתר את ניגוד העניינים | צילום: עמית שעל אייל גבאי. פתר את ניגוד העניינים, צילום: עמית שעל

אייל גבאי פתר את ניגוד העניינים שנטען כנגדו באיחוד שתי החברות לחברה אחת, וזהו תקדים נוסף בפרשה - נושים בקומות שונות בפירמידת השליטה מצליחים להגיע להסכמות מבלי שבעל השליטה יפחיד או ישסה אותם זה בזה, אופציה שעדיין קיימת אצל הבנקים.

המהלך צריך גם לעבור את הבנקים, ובעיקר בנק הפועלים שמחזיק חוב של 930 מיליון שקל באי.די.בי פתוח, ועליו להחליט האם להעדיף את הפתרון בקומה זו או להתמקד בקומות העליונות יותר (גנדן וטומהוק), שם החובות קטנים יותר, ומי יודע, אולי מסתתרים גם חובות אישיים של דנקנר. כדי למנוע מהחברה להישמט מידיו, דנקנר צריך להביא כסף ולא רק תיירים (אלשטיין) ומכתבי התעניינות של משקיעים.

את ההסכם תפר גבאי המשמש גם כ"אופיסר אוף דה קורט". לעובדה זו תהיה משמעות רבה כשזה יגיע לאישור בית המשפט. וגם תהיה לכך משמעות לעניין תביעות אישיות או יצוגיות בעתיד. סיכוייהן נגזרים מהשאלה אם ניתן להוכיח שהקריסה היא תוצאה של ניהול תרמיתי או "רק" כושל. אם המהלך יעבור את אישור בית המשפט (וגבאי), מדובר בבקרה כפולה לכך שלא נמצאו יסודות תרמיתיים מובהקים לכישלון.

המהלך כולו הושק על גבו של סעיף של סעיף 350, שהשימוש בו לכונן שינויים מבניים בחברה התברר כלגיטימי, ועדיין יצטרך בית המשפט להכריע בשאלה אם ניתן לחולל שינויים כאלה ללא הסכמת בעל השליטה, ואם ניתן להשתמש בו כדי למחוק חברה ולהקים תחתיה חברה חדשה. במקביל, אי.די.בי אחזקות תגיש בקשת פירוק או תצטרף לבקשת הפירוק שהוגשה כבר בידי עו"ד יורי נחושתן, ועל בסיס חדלות הפירעון ישתלטו הנושים על החברה וימנו בעל תפקיד מטעמם. וזה יהיה אייל גבאי שישלים אז את נצחונו הגדול - כמי שלא רק פתר את הבעיה, אלא גם השתלט על החברה.

תגיות