ביקורת הצגה: "צלילי המוזיקה"

המחזמר מאת הווארד לינדסי וראסל קראוס, למילים ומוזיקה של אוסקר המרשטיין וריצ'רד רוג'רס, בבימוי ארתור קוגן וניהול מוזיקלי גיל שוחט, ובהשתתפות אניה בוקשטיין, רפי ויינשטוק, רוני דלומי, גון הלוי, לימור שפירא, דינה דורון, ענת עצמון/סיון קרצ'נר ועוד.

קהל היעד: מי? כל מי שבסביבה, סי? זה שיא החגיגה.

דבר המבקרת: הנזירה המתלמדת מריה מתקשה לעמוד בדרישות המנזר, ונשלחת לטפל בשבעת ילדיו של קפטן פון טראפ, איש צבא קשוח. בזכות המוזיקה ושמחת החיים שלה מתאהבים הילדים במריה והיא מצליחה להמס אפילו את לבו הקשה של אביהם. כשהנאצים משתלטים על אוסטריה, משפחת פון טראפ, שמסרבת להיכנע למדיניות הרייך השלישי, בורחת לשוויץ.

אניה בוקשטיין ורפי ויינשטוק כמריה וקפטן פון טראפ. הפקה מוקפדת | צילום: אליצור ראובני

זהו אחד ממחזות הזמר הפופולריים והאהובים בכל הזמנים, המשלב סיפור דרמטי־רומנטי ושירים מקסימים, וקוגן ושחקניו העמידו הפקה מוצלחת תוך הקפדה על האלמנטים הנדרשים - משחק, שירה, תנועה, תלבושות ומעל הכל מוזיקה נפלאה. התפאורה היא החוליה החלשה ופחות משתלבת בקונספט הבימתי. הצד הדרמטי זכה להתייחסות ראויה, צוות השחקנים עושה עבודה מקצועית, והכי חשוב - הילדים לא מתיילדים. ויינשטוק, קר וקשה כנדרש, מפגין ביצוע מרשים ל"אדלווייס", ולב לבה של ההפקה היא בוקשטיין הנפלאה, שיוצקת בדמותה של מריה את כל החוכמה, השובבות, טוב הלב והמוזיקליות הנדרשים. את האהבה והכנות שהיא מעניקה לילדים היא מעניקה גם לקהל, שנשבה בקסמה.

שורה תחתונה: תיאטרון מסחרי בביצוע איכותי.