שוק האג"ח כנביא בעירנו

הציבור הרחב בדרך כלל לא פועל ישירות בשוק האג"ח אלא מיוצג בעקיפין דרך גופי החיסכון לטווח ארוך ודרך קרנות הנאמנות. למרות זאת, המידע הגלום בשוק האג"ח הינו מידע קריטי לגבי קבלת החלטות כלכליות כגון: שיקולי לקיחת משכנתא מבחינת טווח ותמהיל; הערכות לגבי האינפלציה הצפויה במשק בעתיד; הצפי של השוק לתוואי העתידי של ריבית בנק ישראל; ואיזה סיכון גלום בהשקעה בחוב של חברות ביחס להשקעה באיגרות חוב ממשלתיות.

בתחום המשכנתאות: ההחלטה לגבי המשכנתה הינה אחת ההחלטות הקריטיות שמקבל כל משק בית, לנוכח העובדה כי ההוצאה על סעיף הדיור נאמדת בין רבע לשליש מסך ההוצאה הכללית. תשואות איגרות החוב הממשלתיות מהוות מדד ייחוס לריבית המשכנתאות של הבנקים. כיום נמצאות תשואות איגרות החוב הממשלתיות בשפל של כל הזמנים, בעיקר בחלקים הארוכים של העקומים, ולכך השפעה ישירה על ריביות המשכנתא השונות. "חילוץ" של הצפי של השוק לתוואי העתידי של הריביות השונות במשק מצביע על כך שצפויה מגמת עלייה בריביות השונות על פני הטווח הארוך הקיימות ואינדיקציה זו, המגיעה מתוך תמחור שוק איגרות החוב הממשלתי, עשויה להיות בעלת חשיבות ומשמעות למשקי בית המתלבטים בעניין מאפייני המשכנתא ומועד נטילתה.

אינפלציה: על פי תשואות איגרות החוב הממשלתיות ניתן ללמוד מה מעריך השוק לגבי שיעור האינפלציה העתידי בישראל. את האינפלציה החזויה ניתן לגזור בפער בין תשואות איגרות החוב השקליות לאיגרות החוב הצמודות למדד. כיון וסדרות איגרות החוב נפרדות בטווח של בין שנה ל 30 שנה ניתן ללמוד מה חושב השוק על גובה האינפלציה הממוצע בכל שנה ושנה ב 30 השנים הקרובות. כיום למשל ניתן לראות כי השוק מעניק אמינות גבוהה לבנק ישראל כיוון שהאינפלציה הגלומה בשוק נמצאת בתוך היעד הרשמי של בנק ישראל (בין 1%-3%) לאורך 30 השנים הקרובות. במילים אחרות, השוק צופה כי בממוצע לא תהיה חריגה מיעד האינפלציה הרשמי של בנק ישראל. החשיבות של גורם זה למשקי הבית הינה רבה, בין השאר משום שלמשקי הבית ישנן התחייבויות, נכסים ומקורות הכנסה המושפעים במידה ניכרת מהתפתחות המדד על פני זמן.

תוואי ריבית בנק ישראל: מתשואות איגרות החוב הממשלתיות הלא צמודות ניתן ללמוד את אומדן השוק לרמת הריבית של בנק ישראל. כיום למשל, כשגובה הריבית עומד על 1.5%, ניתן לראות כי השוק מצפה להורדת ריבית נוספת (דרך שוק הריביות הקצרות, המק"מ) ואחר כך להיוותרות ריבית בנק ישראל ברמה נמוכה יחסית למשך תקופה די ארוכה.

מתשואות איגרות החוב הממשלתיות ניתן ללמוד כי עלייה מחודשת בריבית מרמתה הנוכחית לא צפויה בשנה הקרובה. זאת משום שרמת הריבית העתידית הנגזרת לשנה,נמצאת בגובה ריבית בנק ישראל הנוכחית. ככלל, עקום הריביות העתידיות מלמד באיזה מהירות סבור השוק תעלה ריבית בנק ישראל ובאיזה רמה תיעצר. כיום מגלם השוק מצב שבו הריבית תעלה בתוך כ-8 שנים לרמה של כ 5%, שם היא צפויה להיעצר. נציין שריבית בנק ישראל מהווה את הבסיס לקביעת ריבית הפריים, המהווה את "ריבית העוגן" בהלוואות שונות במשק הישראלי.

הסיכון הגלום בהשקעה בחברות: הסיכון הגלום בהשקעה בחברות נמדד בפער בין תשואות איגרות החוב הממשלתיות לתשואות איגרות החוב הקונצרניות. הפער מלמד על האופטימיות/פסימיות של משקיעים ביחס למצב המשק בעתיד. כיום נמצאים פערי התשואה ברמות נמוכות מאוד, המגלמים ביטחון ביכולת החברות לעמוד בהחזרי החוב, אם כי לא בהכרח מתוך אופטימיות של המשקיעים לגבי מצב המשק - תוואי הריבית החזוי מלמד על פסימיות לנוכח העובדה כי ריבית בנק ישראל צפויה לעלות באיטיות - אלא דווקא על רקע הנזילות הגבוהה בשווקים ורמות התשואה הנמוכות הגלומות באפיקים השונים.

אינדיקציה זו למידת הסיכון הגלומה באיגרות החוב עשויה להיות רלוונטית למשקיעים הבוחנים השקעה באפיקים קונצרניים ומבקשים לבחון האם פרמיית הסיכון הגלומה במחירי האיגרת אמנם תואמת את ההערכה הסובייקטיבית שלהם או שונה מהערכה זו ובכך משפיעה על ההערכה של מידת הכדאיות של השקעה כזו.

לסיכום, שוק האג"ח טומן בתוכו מידע רב הרלוונטי לגבי כל אחד ואחת מאיתנו. לא תמיד השוק צודק, אולם תמיד מעניין וחשוב לבדוק מה השוק חושב.

דודי רזניק הוא מנהל דסק מחקר מקרו בלאומי שוקי הון.