העלאת מס הכנסה תפגע גם במי שהשתכרו מתחת למדרגות המס

אם תתממש תוכניתו של שר האוצר יאיר לפיד להעלאת מס ההכנסה בשיעור של 1.5% לכל המדרגות, ההעלאה לא רק תכביד את עול המס על כלל משלמי המס, אלא גם תביא לכך שעובדים רבים מהשכבות החלשות שעד כה היו פטורים ממס יחלו לשלם. העול החדש ייפול לא רק על כתפי השכבות החלשות, אלא גם יפגע באמהות ממעמד הביניים המשתכרות מעל 8,000 שקל בחודש, קרוב לשכר הממוצע במשק.

אם תצא ההעלאה לפועל, סף המס לגבר ללא ילדים יירד מ־4,900 שקל בחודש ל־4,261 שקל. כלומר אם כיום גבר שמשתכר 4,900 שקל בחודש ברוטו לא משלם כלל מס הכנסה אז מהשנה הבאה הוא ישלם 73 שקל בחודש למס הכנסה. רק מי שמשתכר עד 4,261 שקל בחודש ימשיך להיות פטור מתשלום.

ניסן סלומינסקי יו"ר ועדת הכספים | צילום: אלכס קולומויסקי

במקרה של אשה רווקה שעד כה היתה פטורה ממס הכנסה אם השתכרה עד 5,791 שקל בחודש, היא תחל לשלם מס מהשנה הבאה כבר ממשכורת של 5,213 שקל בחודש. שינוי דרמטי יורגש גם בקרב נשים נשואות עם ילדים. אשה כזו, שלה ילד אחד עד גיל 5, כיום לא משלמת מס הכנסה עד משכורת חודשית של 8,905 שקל ברוטו, אך לאחר העלאת מס ההכנסה ב־1.5% היא תחל לשלם מס הכנסה כבר ממשכורת של 8,044 שקל בחודש.

נקודות זיכוי, זה כל ההבדל

כדי להבין את הקשר בין העלאת מס ההכנסה להורדת סף השכר הפטור ממס צריך לזכור כי ישנם שני משתנים המשפיעים על סכום המס שיורד מהמשכורת. הראשון הוא כמובן גובה השכר והשני הוא מספר נקודות הזיכוי.

מערכת נקודות הזיכוי מורכבת מבסיס של 2.25 נקודות זיכוי שמגיעות לכל תושב ישראל. כל נקודת זיכוי שווה 218 שקל כך שלמעשה כל תושב ישראל זכאי להטבת מס של 490 שקל בחודש מעצם היותו תושב. לכן, אדם שמחוייב במס בגובה 490 שקל בחודש פטור ממס, שכן גובה המס מתקזז עם ההטבה שמקנות לו נקודות הזיכוי. המשמעות היא שרווק שמשתכר כיום עד ל־4,900 שקל בחודש ומחויב במדרגת מס של 10% למעשה פטור ממס. 

אלא שהעלאת מס הכנסה ב־1.5% תעלה את שיעור המס על ההכנסה שלו ל־11.5%, כך שהוא ימוסה ב־563 שקל בחודש. מסכום זה יקוזזו נקודות הזיכוי שלו בשווי 490 שקל - כך שמי שמשתכר 4,900 שקל ימצא עצמו משלם מס בגובה 73 שקל בחודש במקום 0 שקלים כיום. אשה מקבלת עוד 0.5 נקודת זיכוי וגברים ונשים מקבלים נקודות נוספות בהתאם למצבם המשפחתי. כך, העלאת המס תשפיע על רף השכר החייב במס של מגוון אוכלוסיות באופן שונה (ראו טבלה).

חוזרים אחורה ל־2001

בוועדת הכספים של הכנסת מחכים לרגע שבו יחל הדיון על הצעת התקציב של לפיד כדי לערוך בה כמה שינויים. הכבדת הנטל על השכבות החלשות וגם על מעמד הביניים בוודאי תהווה עילה לקיצוץ העלאת המס.

עם זאת, גם המצב הנוכחי, שבו כ־52% מהשכירים לא משלמים מס הכנסה, הוא לא סביר. מצב זה מקטין את יכולות גביית המסים של המדינה ומאלץ אותה לפנות להעלאת מסים עקיפים כמו מע"מ, שפוגעים באופן קשה אף יותר בשכבות החלשות.

הצעד שנקט לפיד, גם אם לא במכוון, צפוי להוריד באופן דרמטי את שיעור הפטורים ממס הכנסה ואולי אף להחזיר אותו לכ־43%, כפי שהיה לפני מתווה הורדת מס ההכנסה שהחל בנימין נתניהו כשר אוצר ב־2003. כלכלנים בכירים רבים רואים במתווה זה את אחת הסיבות העיקריות לשחיקה של רשת הביטחון החברתית בישראל שהובילה למחאה של קיץ 2011, משום שלא רק שהקטינה באופן דרמטי את הכנסות המדינה אלא גם הגדילה את הפערים בהכנסות נטו. על פי דו"ח מינהל הכנסות המדינה שנחשף ב"כלכליסט", נטל המס על המאיון העליון קטן ב־10% בשנים 2002–2011 בזמן שעל מעמד הביניים נטל זה עלה ב־3%.