בעקבות הלחץ הציבורי: באוצר שוקלים חלופות למס הרכישה על משפרי הדיור

בעקבות הלחץ הציבורי שהופעל על מקבלי ההחלטות ובראשם יאיר לפיד, במשרד האוצר החליטו על בחינת חלופות נוספות שיוכלו למלא חור של כמיליארד שקל בגירעון, זאת בדומה להכנסות שהיו צפויות להתקבל במידה ויגבה מס רכישה בגובה 3.5% מכל משפר דיור (למעשה על כל מי שמחליף דירה, גם אם רכש דירה זולה יותר).

על פי גורם באוצר, אחת מאותן חלופות שנבדקות היא הטלת מס רכישה אחיד בגובה של עד 1% שיגבה כבר מהשקל הראשון מכל רוכש דירה. מהלך כזה יפחית אמנם את היקף המס שהאוצר ביקש לגבות ממחליפי הדיור, אך יכניס לתוכו את כל רוכשי הדירות אשר זו עבורם דירה ראשונה.

בין היתר, החלטה זו תכניס לתוך מעגל החייבים במס את אוכלוסיית הזוגות הצעירים והמשפחות מעוטות היכולת שרוכשים דירה עד ל-1.47 מיליון שקל (מדרגת המס הראשונה כפי שהחוק קובע כיום) ועד כה לא נדרשו לשלם מס רכישה.

גביית מס רכישה מהשקל הראשון לא תבטל את מדרגות המס הקיימות, אלא תפעל יחד איתם, כך לדוגמא, מי שירכוש דירה בסכום של 1.6 מיליון שקל ישלם 14.7 אלף שקל (שיעור של 1%) עבור המדרגה החדשה עד 1.47 מיליון שקל ומעבר לסכום זה ישלם על היתרה (130 אלף שקל) 3.5% שהינם 5,850 שקל. כך שסך הכל מדובר בתשלום של כ-20 אלף שקל.

זוג או משפחה מעוטת יכולת אשר ירכשו דירה בדירת שיכון בפריפריה הרחוקה ובסכום של 500 אלף שקל ישלמו 5,000 שקל נוספים כמס רכישה.

עיקר הביקורת על ההחלטה לגבות מס רכישה מאלה שמחליפים את דירתם הייתה בכך שמדובר במס שפוגע בציבור רוכשים המבקשים לשפר את תנאי מחייתם, עוברים דירה לעיר אחרת (למשל מהמרכז לפריפריה) או אפילו נאלצים להחליף דירה כיוון שלא עמדו בתשלומי המשכנתא. אין המדובר במשקיעים שזו עבורה דירתם השניה ופגיעה זו זוהתה יותר מכל כמשקולת נוספת על מעמד הביניים שנשחק ממילא.