"פיצוץ" בוועדה לשוויון בנטל: מחלוקת על סנקציות למשתמטים

משבר ראשון בדיוני הוועדה לשוויון בנטל וביש עתיד אמרו כי מדובר במחלוקת שמעמידה בסכנה את המשך קיומה של הקואליציה: חברי הוועדה שהתכנסו לאשר את הסעיפים בוועדה לשוויון בנטל התפזרו הלילה (יום ב') לאחר שנתגלעה מחלוקת קשה בין יו״ר הוועדה השר יעקב פרי ובין שר הביטחון משה (בוגי) יעלון על החלת סעיף שירות החובה לכולם במתווה הקבע. המתווה של הוועדה היה להחיל את חוק שירות הביטחון באופן אוטומטי על כלל המשתמטים ואילו יעלון ביקש שהטלת סנקציות כאלה במתווה הקבע יותנו באישור שר הביטחון. מדובר באחד הסעיפים המרכזיים מבחינת מפלגת יש עתיד. בנוסף לא אושר סעיף בנוגע להטלת סנקציות אישיות נגד ראשי ישיבות, שיצטרכו למסור תצהיר על תלמידיהם.

גורמים ב"יש עתיד" אומרים כי הצעתו של יעלון למעשה מבטלת את חובת הגיוס לכולם ומחזירה את המצב לחוק טל. הגורמים אמרו: "העובדה שהדברים יהיו נתונים לשיקולו והוא זה שיחליט מי יתגייס וכמה יתגייסו מחזיר אותנו בדיוק לחוק הקודם. הוא מעקר את הדוח החדש והצעתו ולמעשה מובילה למצב שבו לא תהיה חובת גיוס. הסעיף שאיתו הוא הגיע והוכן כנראה מראש, הוא סעיף שמנציח באופן חד משמעי את העיוות הקיים היום ואנחנו לא ניתן לזה לקרות". 

הוועדה החלה את דיוניה אתמול בשעות הערב והיא אישרה סעיף אחר סעיף. לאחר חצות הגיעו חברי הוועדה למבוי סתום בנושא הסנקציות על משתמטים. המחלוקת היא בנושא החלת חוק שירות הביטחון על משתמטים. על פי ההצעה, שאושרה בינתיים רק למתווה הביניים, סנקציות פליליות הקבועות בחוק יחולו גם על כל חרדי שלא יתייצב לצו ראשון. אלא ששר הביטחון מתנגד להטלת הסנקציות הפליליות גם במתווה הקבע, ומבקש שהנוסח יהיה: "לא נתמלאו היעדים בשנה פלונית, תהיה רשאית הממשלה על פי הצעת שר הביטחון, להפעיל הוראות חוק שירות הביטחון".

המשמעות היא שלשר הביטחון תהיה אפשרות לשלוט בהפעלת הוראות הסנקציה. השר אריאל גיבה את יעלון ואמר: "ברגע שזאת תהיה בעיה של יותר מכמה פרטים, זאת כבר לא תהיה סנקציה. מה, תכניסו 50 אלף איש להגדרה של עבריינים? ככה תשלבו אותם בחברה? הסנקציות צריכות להיות מועילות. אם הן לא מועילות - אז מה המטרה?". לבנת: "אם מישהו מדמיין כאן משאיות נכנסות לבני ברק ולוקחות עשרות אלפים לכלא, הוא לא מבין. אפשר לכתוב את זה, אבל אז זאת תהיה אות מתה ללא משמעות".

התייעצות ארוכה לפני הפיצוץ

במהלך הישיבה ולאור המחלוקת יצא פרי להתייעצות ארוכה עם עוזריו ועם ראש מפלגתו, השר יאיר לפיד. לאחר מכן, משלא נמצאה פשרה - פוצצה הישיבה. על מנת לפתור את המחלוקת, נקבעה פגישה נקבעה להיום בין פרי ובין שר הביטחון ובמטרה למצוא פשרה. "עיקרון חובת הגיוס הוא עיקרון שיש עתיד לא תזוז ממנו", אמר פרי עם חזרתו לחדר הדיונים. "זה עיקרון שאנחנו מחויבים לו מול הציבור הישראלי ובפרט מול ציבור המשרתים, כפי שנכתב בסעיף הראשון של הסכם הקואליציוני איתנו".

ביש עתיד מתחו ביקורת על הליכוד-ביתנו. "התנהלות שרי הליכוד-ביתנו בדיוני ועדת פרי לשוויון בנטל היא הפרה בוטה של ההסכם הקואליציוני ומעמידה בסכנת החמצה את ההזדמנות ההיסטורית להביא לשוויון בנטל השירות הצבאי והכלכלי", אמרו במפלגה. "החלת חובת השירות וחוק שירות ביטחון על כלל האוכלוסייה היא צעד הכרחי ביצירת שוויון בחברה הישראלית והיעדרה מעמיד בסכנה את המשך קיומה של הקואליציה".

מנגד, בסביבת השר יעלון אמרו כי הסעיף שהביאה ועדת פרי בהקשר הזה "מנוגד להסכם הקואליציוני, שקובע שסנקציות כלכליות יועדפו על פני סנקציות פליליות". עוד הוסיפו בסביבת יעלון כי "גם בדיונים הקודמים של הוועדה היה ברור שלא הולכים על זה, והייתה הסכמה שלא עושים צעדים שהם בבחינת הכרזת מלחמה. שר הביטחון הציע ניסוח אחר: אם לא תהיה עמידה ביעדים לאורך זמן וכמגמה קבועה, הממשלה תהיה רשאית, על-פי המלצת שר הביטחון, להפעיל את חוק שירות הביטחון - כלומר, סנקציות פליליות - אך זה יעשה בשיקול דעת ולא באופן אוטומטי".

מוקדם יותר נפל אחד הסעיפים בהמלצות הוועדה. על פי המתווה המקורי של ועדת פרי היו אמורים בני ישיבות ההסדר לשרת שנתיים, אבל בסופו של דבר אישרה הוועדה כי שירותם יוארך בחודש בלבד, מ-16 חודשים ל-17 חודשים. כמו כן עסקה הוועדה גם בסעיפים שנגעו להטלת אחריות פלילית על ראשי ישיבות ולהחלת חוק מועמדים לשירות ביטחון על כל בן 17.

 

ההצעה שנגעה לשירות בני ישיבות ההסדר נתקלה בהתנגדות של נציג הבית היהודי, אורי אריאל. השרים עמיר פרץ

מהתנועה ויצחק אהרונוביץ' מישראל ביתנו התנגדו לקיצור שאושר. מהוועדה נמסר כי הוחלט לוותר על ההמלצה להאריך את משך השירות לשנתיים לבקשתו של שר הביטחון משה (בוגי) יעלון ולטענת גורמים בועדה - לאחר שהתברר שזו עמדת צה"ל.

"זה הזמן לא למצמץ ולא להסתתר מאחורי הסכם קואליציוני ולהגיד באופן ברור - כולם משרתים שווה", אמר השר לביטחון פנים אהרונוביץ' על ההחלטה. כאמור, השר להגנת הסביבה פרץ התנגד אף הוא - לאחר שכמה שעות לפני כן הוציאה ראש מפלגתו ציפי לבני הודעה הדורשת להשוות בין מסלול השירות לחרדים ובין זה של ישיבות ההסדר.

טרם אישור הסעיף אמרה השרה לימור לבנת (הליכוד ביתנו) כי יש לוותר על הארכת התקופה לשנתיים ודרשה להיצמד למתווה המשותף שנקבע במסגרת המו"מ הקואליציוני: "זה מה ששסוכם וכל חריגה מהמתווה המשותף עכשיו עלולה לגרום לפירוק הקואליציה. זה לא מקובל ואני קוראת לשרים לגלות אחריות".

 

חוק השוויון בנטל: מהפכה או הבטחה ריקה?

במקביל, בגלל התנגדות של חברי הוועדה לבנת, עמיר פרץ (התנועה) ואורי אריאל (הבית היהודי), נדחתה בינתיים ההצבעה על סעיף אחר שנותר שנוי במחלוקת: הטלת אחריות אישית וסנקציות פליליות על ראשי הישיבות.

המתווה שנחשף ב-ynet בשבוע שעבר, קובע כי לצורך מעקב ואכיפה ראשי הישיבות יצטרכו להגיש

תצהיר תקופתי בנוגע למספר התלמידים בישיבה. אם יתברר שהדיווח שניתן כוזב, קובע המתווה, יהיו לכך השלכות פליליות הקבועות בחוק נגד ראש הישיבה. על המשתמטים עצמם לא יוטלו, על פי מתווה, סנקציות כלכליות. לישיבה נכנס גם סגן שר החינוך אבי וורצמן (הבית היהודי), שאינו חבר בוועדה, ותקף את יו"ר הוועדה, שר המדע והטכנולוגיה יעקב פרי, על אודות סעיף זה.

מוקדם יותר אישרה ועדת פרי פה אחד סעיף הפטורים לבחורי ישיבות במתווה הקבע. על פי המתווה, 1,800 פטורים יינתנו בכל מחזור למי שמכונים בחורי ישיבות "מתמידים", עילויים בתורה.