צילום: אוראל כהן
ההערכה הפכה לשדה מערכה
ביהמ"ש דחה תביעה של חברת רקיע, המכינה עבור קבלנים דרישות תשלום על חריגה מהדרישות המקוריות. פסק הדין, המותח ביקורת על הניסיון השיטתי של החברה להעלות מחירים בצורה מופרזת, חושף תחום מתפתח שאינו בפיקוח
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לפני כחודש וחצי תביעה שהגישה חברת רקיע, המתמחה בהכנת דרישות תשלום בין קבלנים למזמיני עבודה, נגד חברת א. דורי. פסק הדין מספק הצצה נדירה לקיומו של תחום מתפתח, שאינו מוסדר או מפוקח רגולטורית - שוק של חברות שמבצעות דרישות תשלום וניהול חוזים הנדסיים עבור קבלנים.
כמה עולות 3 קומות
כמעט בכל פרויקט הנדסי ישנה חריגה מהדרישות המקוריות, כגון בקשות לתוספות בנייה ושינויים במבנה. מכיוון שהדרישות הללו נוספו תוך כדי בנייה הן לא יימצאו בחוזה הראשוני, לפיכך מגישות החברות הקבלניות ליזם דרישת תשלום נוספת שכוללת את תוספת הבנייה או את השינויים שנעשו. כדי להתמודד עם דרישות התשלום הנוספות שוכרים חלק מהקבלנים חברות שיבצעו הערכה הנדסית וכלכלית לתוספות. בין החברות הבולטות בתחום נמצאות פרימה נובה ורקיע.
במקרה נשוא התביעה מדובר על דרישה שהגישה רקיע בשם א. דורי לחבס. ב־2004 חתמו א. דורי וחברה מקבוצת חבס (הוד מגדלי על) על הסכם שלפיו דורי תבנה את שני המגדלים בפרויקט YOO. מכיוון שחלו שינויים בפרויקט, ונוספו בין היתר שלוש קומות שלא הופיעו בחוזה המקורי, שכרה דורי ב־2006 את שירותיה של רקיע להכנת דרישת תשלום נוספת וגמר חשבון. רקיע קיבלה מקדמה של 40 אלף דולר וסוכם כי תקבל גם אחוזים שייגזרו מהסכום שיתקבל מחבס.
רקיע הכינה טיוטת דרישת תשלום של לא פחות מ־154 מיליון שקל מחבס והעבירה אותה לדורי. לאחר ניתוחים, דיונים ושש טיוטות שהעבירה רקיע לאנשי דורי הוחלט להגיש לחבס דרישת תשלום של 90 מיליון שקל - סכום שגבוה פי חמישה לפחות מהסכום שתכננה א. דורי לדרוש. בתגובה לדרישת התשלום, הגישה חבס תביעה נגדית בהיקף של 189 מיליון שקל. רקיע, שבחנה את תביעת חבס, הגישה לדורי ניתוח של התביעה הנגדית וטענה כי ניתן יהיה לדחות את התביעה.
בסופו של דבר החליטו א. דורי וחבס לנהל ביניהן משא ומתן במטרה לסיים את הסכסוך, בלי לערב כלל את חברת רקיע בעניין. בעקבות זאת שתי החברות ויתרו הדדית על תביעותיהן. לפי ההסכם ביניהן שילמה חבס לדורי 8.5 מיליון שקל, לסילוק מלא וסופי של תביעותיה בנוגע לפרויקט YOO. לכן, מכיוון שהתביעה הנגדית של חבס ירדה מהפרק - דרשה רקיע 10% מסכום התביעה, כ־19 מיליון שקל, ופנתה בדרישה זו לבית המשפט.
באתר האינטרנט של רקיע מסביר מנכ"ל החברה אסף מורג את האסטרטגיה של החברה ומציין כי הוא ממליץ לחברות קבלניות לבקש את המקסימום האפשרי "מכיוון שאת הדרישה שלכם יבדקו אנשים רבים, וכל אחד מהם יעשה מאמץ להפחית משהו מהדרישה המקורית, הסיכוי שתסיימו עם יותר ממה שמגיע לכם אינו גדול (...) לרדת אפשר תמיד. לעלות - לא".
זו היתה הגישה של רקיע גם במקרה זה. מנכ"ל א. דורי לשעבר, אסף מור, העיד כי גם לאחר שהתקבלה התביעה הנגדית מחבס, מורג ניסה לשכנעו לדבוק בדרישת התשלום: "אמרתי לו בצורה מאוד בוטה שכשרוצים לקבל 15 מיליון שקל, מבקשים 16 או 17 ולא 90, והם לאורך זמן רב ניסו לשכנע אותי להגיש דרישה שלפחות תהיה מעל 20 מיליון שקל, זכור לי שאני ביקשתי להתחיל במספר שמתחיל ב־1".
מור העיד כי חבס נקטה דרך נוקשה יותר במשא ומתן בשל התנהלות א. דורי ושאלמלא דרישת התשלום המופרזת, היתה א. דורי מגיעה לתוצאה טובה יותר בגמר החשבון עם חבס. מנכ"ל חבס אייל רגב חיזק את טענת מור. רגב ציין בחקירתו הנגדית כי אחד השינויים והתוספות שנדרשו מא. דורי היתה הוספת שלוש קומות למגדלים, וכדבריו: "היה לנו ברור שבסוף הם יקבלו סכום גדול יותר ממה שכתוב בחוזה ואנחנו היינו מוכנים לכך. לאחר שהגיעה הדרישה שהדהימה אותנו, הפזה השתנתה מבחינתנו לחלוטין, הכנו את הדרישה ובסופו של יום אחרי שעברנו את הסאגה הארוכה של להכין את הדרישה הנגדית שלנו וללמוד את כל החומר הזה עם עיניים אחרות לגמרי, והגענו למצב שבו בסופו של יום גם מבחינתי כמנכ"ל וגם מבחינת הצוות שלי, מה שהם קיבלו זה הישג גדול".
"אסטרטגיה שגויה"
שופטת המחוזי ציינה כי "בנסיבות אלה נראה כי האסטרטגיה שנקטה רקיע בהכנת דרישת התשלום, בהתאם לגישתה כי 'אין דרישת תשלום גבוהה מדי', הוכיחה את עצמה כשגויה ולא השיגה את התוצאות המקוות, כפי שהוגדרו על ידי פלד בשיחתו עם מורג (כ־15 מיליון שקל)". השופטת הוסיפה כי "דורי העבירה לרקיע את התביעה הנגדית, לאחר קבלתה, ורקיע חיוותה דעתה כי ניתן להתמודד עם התביעה הנגדית ולדחותה. אלא שמכאן ואילך נפרדו למעשה דרכיהן של דורי ורקיע וגם לגרסת מורג, התובעת מודרה לחלוטין מהמשך ההליכים ומהמשא ומתן שנוהל עם חבס".
לדברי השופטת, "בנסיבות אלה שוכנעתי כי לנוכח הקרע ביחסים שבין דורי לחבס כתוצאה מהגשת דרישת תשלום גבוהה מעבר לסביר והמקובל, שהוביל להגשת תביעה נגדית מופרזת ומנופחת בסכום כפול ומכופל, הצעדים שננקטו על ידי מור כדי להביא את חבס לשולחן הדיונים, כשנקודת הפתיחה היתה שכל אחד מהצדדים מוותר על דרישותיו ותביעותיו, היו בגדר הפתרון הטוב והסביר ביותר ליציאה מהמבוי הסתום שאליו נקלעו הצדדים. לפיכך סבורה אני כי החלטת הנתבעת לנתק את הקשר עם רקיע ולנהל את המשא ומתן עם חבס, כשכל צד זונח את תביעותיו, נעשתה מטעם טוב, מסיבה מוצדקת ומשיקולים ענייניים שאינם נגועים בחוסר תום לב".
מנכ"ל רקיע מסר: "הפרנסה של השוק הקבלני במכרזים מגיעה רק משינויים. מחירי הזכייה במכרזים הם לרוב מחיר העלות או פחות מזה והמקום היחיד שבו הקבלן יכול להרוויח הוא מזה שהוא גובה יותר כסף עבור השינויים שהוא מבצע".
תגובה אחת לכתיבת תגובה